מנדלבליט סוגר תיקים נגד נתניהו אך חושש מתגובת התקשורת

ההודעה שפרסם ביום שני האחרון היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט חושפת את עוצמת הלחצים שבהם הוא נתון מצד התקשורת וגורמים במשטרה.

הודעת היועמ"ש עוסקת דווקא בסגירת פרשיות שהטילו עננה על נתניהו, כאשר המרכזיות שבהן הן מימון טיסות על ידי בעלי הון ומימון כפול של נסיעות, במה שכונה פרשת "ביביטורס". השתיים הנוספות הן הטיית פריימריז בליכוד, ומימון אסור בבחירות 2009.

פרשיות אלו לא עמדו במרכז החקירה שלשום, שעל פי הודעת היועץ עסקה ב"טובות הנאה מאנשי עסקים". המידע על אודותיהן נאסף במשך חודשים אחדים, ובסופו של דבר התברר כי "אין עילה להמשיך את הבדיקה בעניינם בעת הזו". המשמעות היא שלרשות היועמ"ש עמד מידע המאפשר לסגור את הבדיקות הללו עוד טרם חקירת ראש הממשלה, וכי לפחות מזה מספר ימים – אם לא יותר מכך – התקבלה ההחלטה לסיים את הבדיקה בעניינן.

מדוע, אם כן, הודיע היועמ"ש על סגירת התיקים דווקא לאחר החקירה שלשום? מדוע לא עשה זאת קודם? מדוע לא להודיע לציבור ולראש הממשלה על הסרת חשד באופן מיידי, כאשר מתברר כי אין עילה להמשך החקירה? מדוע להותיר עננה כה כבדה מעל ראש ממשלה מכהן בלי הצדקה?

התנהלות היועמ"ש מעלה חשד כבד לכך שהיועץ מנדלבליט מקבל החלטות גם משיקולים שאינם לגופה של חקירה. נראה לכאורה שהיועמ"ש יודע כי הודעה על סגירת תיקי חקירה כה רבים תגרום למתקפה תקשורתית נגדו – שכללה כבר הפגנות מחוץ לביתו והפעלת לחצים אישיים גסים – ועל כן הוא מתזמן את הודעותיו כך שהתקשורת תהיה מרוצה. בהתאם לכך, כאשר בטלוויזיה מראים את חוקרי יאח"ה נכנסים לבית ראש הממשלה, אפשר להודיע על סגירת חקירות.

החשש מתגבר לנוכח העובדה שבמהלך כל הודעתו לעיתונות היועמ"ש בורח מאחריותו כמקבל ההחלטות, ומשתף בהן בעקביות גורמים אחרים. שימו לב:

בכל שלב ושלב בבדיקה, ההחלטות בדבר המשך הבדיקה, היקפה וגדריה, כמו גם קביעת סוג הפעולות הדרושות לברור הטענות, ובחינת המסד העובדתי הנתון והשאלה אם יש מקום להפוך את הבדיקה לחקירה, התקבלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, בתיאום מלא ובעצה אחת עם פרקליט המדינה וראש אגף החקירות והמודיעין.

 

דוגמה נוספת:

נוכח ממצאי הבדיקה עד כה, ולאחר שהוצגה ליועץ המשפטי לממשלה חוות דעתם של פרקליט המדינה וראש אגף החקירות והמודיעין… החליט היועץ המשפטי לממשלה לאשר את חקירת ראש הממשלה באזהרה....

 

ועוד אחת:

בשלב זה, לאור ממצאי הבדיקה שנערכה בעניינם, ובהתאם להמלצת פרקליט המדינה וראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, החליט היועץ המשפטי לממשלה שאין  עילה להמשיך את הבדיקה בעניינם בעת הזו.

 

ואחרונה:

כאמור, חוות הדעת שהוצגו בפני היועץ המשפטי לממשלה, שאותן אימץ, מלמדות שבנושאים אלה ממצאי הבדיקה בשלב זה אינם יכולים להבשיל לראיות המצדיקות פתיחה בחקירה פלילית.

 

 

לאורך כל ההודעה ניתן דגש מיוחד לעובדה שלא היועמ"ש קיבל את ההחלטות באופן בלעדי, אלא הוא מאמץ חווֹת דעת של פרקליט המדינה ושל ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל. הדגשת מעורבותם של גורמים אחרים בקבלת ההחלטות נובעת מכך שמנדלבליט מודע היטב לביקורת המוטחת בו בתקשורת על כך שהוא כביכול עושה הנחות לנתניהו בשל "קרבתם האישית", ושהוא "היועץ המשפחתי לממשלה". 

 

התמונה המתקבלת היא של יועץ חלש ופסיבי, שרק "מאמץ" חווֹת דעת ו"מאשר" המלצות של גורמים אחרים. כפי שנחשף באתר "מידה", אלדד יניב הצביע כבר לפני כחודש על מערכת הלחצים שמופעלת על היועמ"ש מצד גורמים בתקשורת ובצמרת המשטרה, שמתכננים "להפוך עליו את השולחן" ולגרום לו לפתוח בחקירה.

 

 

אף שהודעת היועמ"ש אמורה להיות בשורה טובה לראש הממשלה, עולות ממנה חדשות רעות הרבה יותר. ההודעה חושפת יועץ משפטי הנתון ללחצים עצומים, חושש מפני התקשורת ופועל תחת מעטה כבד של דה־לגיטימציה בסיסי ליושרתו.

 

ההודעה גם מתארת דינמיקה של בדיקות סדרתיות, כאשר בדיקה שלא נולד ממנה דבר גוררת בדיקה נוספת שבתורה מולידה עוד "חשדות" ועוד "בדיקות". האם בהינתן מערכת הלחצים שבה פועל היועמ"ש, ניתן בכלל להתייחס ברצינות לרשימה הארוכה והמצטברת של "פרשיות" שברור לכול שאינם אלא לקט של זוטי דברים?

האם במצבו הנוכחי מנדלבליט מסוגל בכלל לזכות את נתניהו, ולעצור את אובססיית החקירות והבדיקות?

עד שמשהו בסיסי לא משתנה, שאף אחד לא ידבר על "שלטון החוק". 

•  •  •

המאמר פורסם ביום שלישי האחרון באתר מידה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו