מדיניות נכונה במציאות חדשה

הנשיא ברק אובאמה ומזכיר המדינה שלו ג'ון קרי כנראה תיכננו רגע לפני צאתם לחופשת חג המולד נקמה קטנה בממשלת ישראל והעומד בראשה. נקמה שהיא ביטוי לתסכול עמוק משמונה שנות שלטון, שבסופן הם מותירים את ארה"ב חסרת חיוניות, עייפה ומותשת. מעצמת על, שתחת נשיאות אובאמה איבדה את מעמדה, התרחקה מבעלות בריתה ושחקה את דגל הכוכבים והפסים עד דק. במדיניותם הכושלת הם הצליחו לכבות את אור הלפיד בפסל החירות, שהחל דומע.

בשיתוף פעולה עם הפלשתינים והשמאל הישראלי, שקנה לו אחיזה רעיונית אצל סובבי אובאמה, נעשה ניסיון לקבל החלטה במועצת הביטחון נגד מדיניות ממשלת ישראל ומפעל ההתנחלויות שנמצא בליבת החזון שלה. החלטה שנועדה לבודד את מדינת ישראל, להטיל עליה חרמות ונידויים; החלטה שיש בה לעודד טרור על מנת לשחרר את השטחים הכבושים, לדעת מנסחי ההחלטה. נשיא מצרים א־סיסי קילקל כנראה לאובאמה את מסיבת הסיום למזרח התיכון.

מחר, בהדלקת נר ראשון של חנוכה, מהראוי לשמוח ולהודות על המהלך הדיפלומטי החשוב, שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו והמסייעים בידו הצליחו לשכנע את נשיא מצרים שלא להעלות להצבעה, בשלב זה, את ההצעה במועצת הביטחון. שיתוף פעולה כזה בין ישראל למצרים הוא בעל חשיבות אסטרטגית למזרח התיכון כולו. המחשבה המקובלת שנים רבות, כאילו הסכסוך הישראלי־פלשתיני הוא אם כל הצרות, מתבררת כשקרית בעליל. כל בר דעת הגון מבין היום שהג'יהאד העולמי הקטלני אינו מושפע כלל מהסוגיה הפלשתינית.

מי שתרם רבות להצלחת המהלך הישראלי הוא הנשיא הנבחר דונלד טראמפ. מתברר שאצלו ההצהרות שנאמרו לפני בחירות הן בעלות משמעות גם לאחריהן. הוא הבין חיש מהר שהסדר אי אפשר לכפות בכוח ובהחלטות חד־צדדיות. מי שבא מעולם העסקים יודע שעיסקה טובה נעשית בהסכמה, ויש בה תועלת לשני הצדדים. סביר להניח שבתקופת נשיאות טראמפ אפשר יהיה להושיב את הישראלים והפלשתינים לשולחן המו"מ על מנת להגיע להסדרת היחסים ביניהם. ברגע שהפלשתינים יפנימו שארה"ב אינה מתכוונת לכופף למענם את ישראל, אפשר יהיה להתקדם לתוואי של פתרון מוסכם.

יש בישראל פוליטיקאים ופרשנים שהתאכזבו עד כדי ייאוש מבחירת האמריקנים את טראמפ. כדאי שהם יפנימו במהירות שיש מציאות חדשה, הנותנת תקווה לאזור כולו, ויפסיקו להסית בעולם נגד מדיניות ממשלת ישראל. את הבחירות מנצחים בקלפי בישראל ובארה"ב - ולא במאמרי מערכת וכותרות כזב.