"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ועדת האתיקה אינה חותמת גומי לאישור נסיעות לחו"ל"

אחרי שהוועדה בראשותו נפלה בפח שטמן לה ח"כ מיקי רוזנטל במסגרת תחקיר "הנסיעה הפיקטיבית לאוסטרליה", ח"כ יצחק וקנין משיב אש • "הוא חצה קו אדום"

0
ח"כ וקנין. "לא מוסמכים להיות ה'צנזור' של הנסיעות"  //  צילום: דודי ועקנין // ח"כ וקנין. "לא מוסמכים להיות ה'צנזור' של הנסיעות"  //  צילום: דודי ועקנין ,
ח"כ וקנין. "לא מוסמכים להיות ה'צנזור' של הנסיעות" // צילום: דודי ועקנין // ח"כ וקנין. "לא מוסמכים להיות ה'צנזור' של הנסיעות" // צילום: דודי ועקנין

יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), מסתובב בימים אלה בכנסת כשהזעם עדיין מפעפע בתוכו. האיש הרגוע הזה, המכהן 21 שנים בכנסת וזו הקדנציה השנייה שלו כיו"ר הוועדה החשובה העוסקת בבדיקת תלונות על התנהגותם של נבחרי הציבור, זוכה להערכה מכל עבר על יושרו והגינותו.

הוא מתקשה להבין איך ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הערים עליו ועל חברי הוועדה האחרים כשהציג בפניהם מסמך מזויף, כדי להכשיל אותם ולהוציא מהם אישור לביקור פיקטיבי באוסטרליה, במסגרת תחקיר של ערוץ 2 על נסיעות ח"כים לחו"ל.

מדוע כל כך רגזת על ח"כ רוזנטל?

"כי לא העליתי בדעתי שח"כ שנלחם שנים נגד השחיתות הציבורית, יגיש לוועדת האתיקה מסמך פיקטיבי של בקשה לטוס לכנס באוסטרליה במימון ארגון מקומי. ההתנהגות הזו מהווה בעיניי חציית קו אדום והטעיה של הוועדה האמונה על הקוד האתי. כשעומד מולך ח"כ שנחשב בעל יושרה, ובהתנהגותו גורם לביזויה של הכנסת, זה מכעיס מאוד. בדיון שקיימנו בוועדה על בקשתו, אמר היועץ המשפטי לכנסת כי זו בקשה חריגה מאוד ויש לבקש מרוזנטל הסברים נוספים, אבל בסוף החלטנו לאשר את הבקשה".

מדוע לא הטלתם עליו עונש משמעותי יותר מנזיפה חמורה?

"אילו היה מדובר בח"כ אחר, היינו מטילים עונש חמור יותר, של הרחקה למשך חודש ימים מכל דיוני הכנסת ואולי אף קנס כספי. אבל כיוון שזו הפעם הראשונה שהוועדה דנה בעניינו, החלטנו להסתפק בנזיפה חמורה".

זו הוכחה שאין לכם שום יכולת לבחון מי עומד מאחורי הגופים הציבוריים מחו"ל שמזמינים את הח"כים.

"זה לא נכון, אנחנו פוסלים חלק מהבקשות. בכנסת הנוכחית, במהלך פחות משנתיים, הוגשו לנו יותר מ־500 בקשות לנסיעה לחו"ל, ומתוכן אישרנו כ־350 בקשות. אנחנו דורשים מכל מי שרוצה להיענות להזמנה שניתנה מגוף ציבורי בחו"ל, להעביר לנו את פרטי המזמין, מה מטרת הנסיעה, כמה ימים היא תימשך ואם הוא זקוק לסיוע משגרירות ישראל באותה מדינה. אנחנו גם דורשים מהח"כ להעביר את התוכנית המלאה של הביקור והפנייה המקורית של הגוף המזמין. הסיבות שאיננו מאשרים בקשות הן: א. כשהמזמין הוא גוף עסקי ויש בהזמנה משום ניגוד עניינים או טובת הנאה לח"כ; ב. במקרים שבהם ההזמנה היא לכנס של שבוע ימים למשל, אבל מהתוכנייה מתברר שהכנס יימשך רק יומיים ושאר הימים מיועדים לטיולים".

אתה יכול לתת דוגמה להזמנות שח"כים קיבלו ומנעתם את נסיעתם?

"בהחלט. כמה ח"כים ביקשו לנסוע לכנסים בחו"ל שמארגנת לשכת עורכי הדין. לא אישרנו את הבקשות האלה כי אינני חושב שראוי שלשכת עורכי הדין תממן נסיעתם של ח"כים לחו"ל. ביקשתי מהיועץ המשפטי לכנסת איל ינון שיבקש מלשכת עורכי הדין להפסיק להזמין ח"כים לכנסים בחו"ל. אנחנו לא חותמת גומי לאישור נסיעות ח"כים לחו"ל".

הפרובוקציה של זועבי

מדוע אתם מאשרים נסיעותיהם של ח"כים שנפגשים בחו"ל עם גורמים עוינים לישראל, דוגמת ח"כ חנין זועבי מהרשימה המשותפת שנסעה לירדן לראיון בערוץ "אל־קודס", שהוא שופר של חמאס?

"אין לנו סמכות בחוק או בתקנון לומר לח"כ שנוסע לחו"ל עם מי להיפגש. אנחנו גם לא מוסמכים לבחון את חשיבותה של כל נסיעה ולהיות מעין 'צנזור' שיקבע אם הנסיעה חשובה או אם הארגון המזמין הוא מספיק חשוב. הח"כים עצמם הם אלה שצריכים לבדוק מי מזמין אותם ומי עומד מאחורי אותו גוף".

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (הליכוד), מציע לתת לכם סמכות לפסול בקשות נסיעה של ח"כים כשהגוף המזמין פועל נגד ישראל ומתנגד לקיומה.

"זו הצעה שבהחלט ראוי שניתן עליה את דעתנו. גם בעיניי לא נראה סביר שנאשר נסיעתו של ח"כ לחו"ל במימון גורם שתומך בהשמדתה של ישראל".

יש ח"כים שנוסעים לחו"ל עשרות פעמים בקדנציה. יש לזה הצדקה?

"יש חשיבות רבה לנסיעותיהם של ח"כים לחו"ל כדי להשתתף בכנסים בינלאומיים וכדי להשפיע על ההחלטות שמתקבלות בהם ולהיפגש עם ראשי קהילות יהודיות. מרבית הנסיעות הן לימים ספורים בלבד. למשל, לפני כמה שבועות נסעתי במשלחת להודו עם השר אופיר אקוניס והח"כים יעקב פרי מיש עתיד ומיכל רוזין ממרצ. זו היתה נסיעה שנמשכה כשבוע והיתה מתישה מאוד, עם טיסות פנים רבות ופגישות מהבוקר ועד הערב. חזרתי חולה מהנסיעה הזו. אגב, במהלך 21 שנות כהונתי בכנסת, נסעתי לחו"ל 5 או 6 פעמים בסך הכל".

האם לוועדת האתיקה יש מספיק אמצעי ענישה כלפי ח"כים?

"מצויות בפנינו מספיק סנקציות נגד ח"כים שהתנהגותם בלתי ראויה, החל מהערה ונזיפה, דרך הרחקה מדיוני המליאה והוועדות ועד הטלת קנסות כספיים. מניסיוני אני יכול לומר שהח"כים אינם מקלים ראש בתלונות נגדם ועושים כל מאמץ למנוע ענישה".

ח"כ רוזנטל: הוועדה טעתה

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר בתגובה לדבריו של וקנין כי "אני חולק על מסקנות ועדת האתיקה, אבל מפאת כבודה וחשיבותה של הוועדה אני לא נכנס לוויכוח על הפרטים. באופן כללי אני סבור שהוועדה טעתה כשאישרה את הנסיעה לאוסטרליה, ובמקום לעשות חשבון נפש, הם החליטו שאני אשם".

• • •

נציג ש"ס מתנגד ל"מחאת החצאיות": "לעיתים אני רואה דברים שאני לא צריך לראות"

ח"כ וקנין: "בכנסת חייבים להקפיד על קוד הלבוש"

עוזרות הח"כים // צילום: אורן בן חקון

בשבוע שעבר הרוחות בכנסת סערו, לאחר שעוכבה כניסתן למשכן של כמה עוזרות פרלמנטריות שהגיעו בחצאיות קצרות מדי, במסגרת מה שהוגדר "מחאת החצאיות". המחאה פרצה כיוון שלאחרונה, כמה מיועצות הח"כים לא הורשו להיכנס למשכן בגלל שלטענת השומרים בכניסה, לבושן היה קצר מדי.

בעקבות האירועים, ח"כ יצחק וקנין, איש סיעת ש"ס, אומר שחייבים להקפיד על קוד הלבוש בכנסת. לדבריו, "הסתובבתי בכמה פרלמנטים ברחבי העולם וראיתי כיצד העובדים והמבקרים מקפידים על לבושם. כפי שלא ראוי שאדם יגיע לביהמ"ש העליון במכנסיים קצרים, אין זה ראוי שגברים יגיעו לכנסת בלבוש מרושל או נשים בכתפיים חשופות. זה לא מכובד".

לטענת וקנין, "אם נקבע שנשים צריכות ללכת בשמלות או חצאיות באורך מסוים, הן צריכות לכבד זאת ולהתלבש בהתאם".

כשנשאל אם נתקל בפעילותו בכנסת בעוזרות פרלמנטריות שלבושות בצורה חשופה מדי ולא בהתאם לכללים, הוא השיב כי "אני רואה לעיתים דברים שאני לא צריך לראות".

גדעון אלון

• • •

פרשת ילדי תימן: ועדת החוקה תדון בחשיפת הפרוטוקולים

ועדת החוקה תדון מחר בהחלטת הממשלה להתיר את חשיפת חומרי ועדת החקירה הממלכתית בנושא פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן, בשנים 1954-1948. בהחלטת הממשלה מפורטים עקרונות החשיפה שעליהם המליץ השר צחי הנגבי, שמונה כאחראי לבדיקת חומרי ועדת כהן־קדמי שנותרו חסויים, ולהמלצת אילו מהם ניתנים לפרסום. הנגבי ישתתף מחר בדיון, שבו יומלץ שכל החומר מוועדת כהן־קדמי יפורסם באתר האינטרנט של ארכיון המדינה, למעט מידע בנושאים של אימוץ - פרטים שעלולים להביא לזיהוי המאומצים, המאמצים וההורים הביולוגיים. אם ההחלטה תאושר, קרובי משפחה יוכלו לעיין במסמכים שלא פורסמו לציבור.

מחר: טקס פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים

טקס הענקת פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים יתקיים מחר במעמד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. הפרסים יינתנו בשני תחומים: המאבק בקטל בדרכים ובתאונות עבודה, ופעילות למען חברה של כבוד, סבלנות וסובלנות בחינוך, ובמיוחד ברשתות החברתיות.

חמשת הזוכים בפרס השנה הם: עמותת נכ"ח (נתינה כדרך חיים) - העוסקת בפעילויות סיוע וחסד בעיקר בקרב בני נוער בשכונות בפריפריה הנרתמים לעשייה בקהילה, והופכת אותם למנהיגים בעלי ערכי ערבות הדדית; עמותת חושן (חינוך ושינוי) - מרכז החינוך וההסברה של קהילת הלהט"ב הפועלת לשינוי הסטריאוטיפים כלפי הומוסקסואליות, לסביות, ביסקסואליות וזהות מגדר; עמותת יסמין - הפועלת לקידום נשים בעלות עסקים ולהפיכתן לכוח מוביל במשק הישראלי; עמותת "בטרם" - גוף מוביל וייחודי העוסק בתחום בטיחות הילדים ובצמצום תאונות בקרבם; וגיל ביילין - הפועל כאדם פרטי לשינוי תרבות הנהיגה בישראל ולצמצום תאונות הדרכים. הפרסים שיוענקו הם בסכום כולל של 120 אלף שקלים.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר