הדבר הנכון: להציל חיים

שירי ניר, שאיבדה ברגע טרגי אחד את היקרים לה מכל - גם את בנה עילי בן ה־10 וגם את בעלה עמרי - היא אישה אמיצה שראויה לכל הערכה. בזמן שהיא ניסתה לאסוף את השברים לאחר מותו ההרואי של בעלה, היא התפללה בכל כוחה כדי שעילי יישאר איתה קרוב קרוב, למרות הכל. למרבה הצער, זה לא קרה. 

ואז, למרות הכאב העצום ובעיצומה של מערבולת בלתי נתפסת של רגשות, היא קיבלה את ההחלטה הנכונה והסכימה לתרום את איבריו של עילי הקטן. אין החלטה אלטרואיסטית מזו. בעודה צועדת בשביל המוות, היא בחרה בחיים.  

עילי הקטן אמנם יישאר בשמיים, מחובק לנצח עם אביו, אבל אמו יודעת שהחיוך המקסים שכל כך אפיין אותו, יעטר מעכשיו את פניהם של אחרים, רבים אחרים. לא פחות מחמישה אנשים - ארבעה ילדים ואישה אחת - יזכו לחיים חדשים בזכותו. הם והמשפחות שלהם, שזכו להזדמנות.

התור במרכז ההשתלות הוא ארוך. ההמתנה קשה. מורטת עצבים. אנשים שנמצאים בתור הזה לא יודעים אם מחר יראו שוב את השמש זורחת, אם יזכו שוב לראות את יקיריהם. בכל פעם שהטלפון מצלצל, הם מתמלאים תקווה שאולי הפעם השיחה היא ממרכז ההשתלות ושאולי מבשרים להם שזה הרגע שכל כך חיכו לו. וכשכבר בשנייה הראשונה הם מבינים שלא מדובר בשיחה כזאת, שוב הכל מתמוטט. שוב הם נדרשים לאזור אומץ ותקווה עד שהטלפון יצלצל פעם נוספת.

ברירת המחדל היתה צריכה להיות שכל אזרח בישראל הוא תורם פוטנציאלי. למרבה הצער זה לא המצב, ומאות מתים בעודם מחכים להשתלה. עד שהמצב ישתנה, האחריות מוטלת על כל אחד מאיתנו. חיתמו על כרטיס אדי. זהו צו השעה. זה מציל חיים. זאת עובדה. כמו שירי ניר, בחרו גם אתם בחיים.

•   •   •

"הלב של עילי תמיד יפעם בגוף של הבן שלי"

בשעה הקשה בחייה החליטה שירי ניר שאיבריו של בנה יצילו את חייהם של ארבעה ילדים ואישה אחת • אלמוג גרבלי זכה בלב הקטן • אמו רבקה, הממתינה בעצמה להשתלת כליה: "ישר הבנתי מאיפה הלב מגיע"

הטרגדיה של משפחת ניר העניקה אתמול תקווה לחמש משפחות שחיי יקיריהן התנדנדו בין חיים למוות. כשעילי ואביו עמרי ז"ל הובאו למנוחות, על שולחנות ניתוחים שקדו הרופאים על הליך השתלת איברים בארבעה ילדים ובאישה אחת. היו אלה איבריו של עילי הקטן. איברים שהאם שירי החליטה לתרום בשעה הקשה בחייה.

אלמוג גרבלי

מרתון ההשתלות החל אתמול לפנות בוקר בחדרי הניתוח במרכז שניידר. תחילה בוצעה השתלת לב באלמוג גרבלי (8.5), לאחר מכן הושתל הכבד בילדה בת 4, שסבלה מגידול בכבד. בהמשך בוצעו השתלות כליה - האחת בילדה בת 7 והאחרת בילד בן 10. ריאותיו של עילי הושתלו באישה בת 55, בביה"ח בילינסון.

אלמוג, שקיבל את ליבו של עילי, סבל ממחלת לב שגרמה לאי ספיקת לב, שבעקבותיה נזקק להשתלה דחופה. אמו רבקה סיפרה ברגשות מעורבים על בשורת ההשתלה: "היינו במסיבת יום הולדת בקניון כשקיבלתי טלפון מהרופא של אלמוג להגיע לשניידר". על הידיעה כי מדובר בליבו של עילי אמרה: "למרות שאלמוג נמצא ברשימה ולצערי הרב היה מאוד חולה, לא קל לקבל זאת. ברגע שמתחילים לעשות קישורים ישר הבנתי מאיפה הלב מגיע. אני כל כך מעריכה את האמא הזו שנתנה חיים לבן שלי ולעוד ילדים וזה דבר בכלל לא קל, בעיקר בסיטואציה הזו. אני מודה לה ואשמח לפגוש אותה. הלב של הבן שלה תמיד יפעם בגוף של הבן שלי". רבקה עצמה עברה השתלת כליה בשל פגיעה בזמן שירותה הצבאי, ואולם הכליה שהושתלה בגופה חדלה מלתפקד, כך שהיא ממתינה כבר חמש שנים להשתלת כליה ובינתיים עוברת טיפולי דיאליזה.

את ההשתלה של אלמוג ביצעו ד"ר גבי אמיר, מנתח לב בכיר במרכז שניידר, ופרופ' דן ערבות, מנהל המערך לניתוחי לב וחזה בביה"ח בילינסון. כעת הוא מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ לב בשניידר ומצבו יציב. לדברי ד"ר אמיר, "קשה להכיל את הטרגדיה הנוראית הזו, כי אם חושבים - אי אפשר לעבוד. אי אפשר להכיל את הצער". פרופ' ערבות סיפר: "בניתוח עלו לנגד עיניי פניו של עילי יפה התואר ומשפחתו האצילית".

מיטל יסעור בית־אורטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו