"קוברים שני גיבורים": עמרי ניר ובנו עילי נטמנו זה לצד זה

אלפים הגיעו להספיד את האב ובנו: עמרי ועילי ניר נטמנו זה לצד זה בבית העלמין הפסטורלי והמוריק שבכפר ויתקין. מבוגרים לצד צעירים, כולם התקשו לעכל את הטרגדיה הנוראית ולא הפסיקו להתייפח. 

עינת, אחותו של עמרי ספדה, ״עמריקי, אחי האהוב, לפני חודשים ספורים חגגנו לך יום הולדת 50 בבית ההורים בנהריה. שירי הכינה לך בהפתעה סרט מרגש ועברנו בכל תחנות חייך, זה היה יום מאושר. מי מאתנו תיאר לעצמנו שחודשים אחרי יקרה הדבר הנורא הזה ותיפלו לתהום מחוברים".

על האחיין שלה אמרה עינת, ״עילי שלנו ילד חכם ואהוב, הסבתות שלך איתן היה לך קשר מיוחד ליטפו אותך עד שהלכת מאיתנו. עכשיו ליבך פועם בגופו של ילד אחר בו שמונה וחצי. ימים קשים עוברים עלינו ואנחנו ביחד וזה הדבר היחיד שמאפשר לנו להמשיך לנשום אל תוך הפצע והכאב. עילייקי ועומריקי חבוקים ושלמים".

נעמי דוד, מחנכת לשעבר של עילי בבית חינוך ויתקין, ספדה: ״עילי תלמיד אהוב שלי, ילד אהוב שלי, ילד אהוב של כולם, משלשום אני מחזיקה קרוב לליבי את הלב האדום שציירת ומתפללת שהלב שלך לא יפסיק לפעום. היית ילד עם חוש הומור ולב ענק ונדיר שכל כך אוהב לתת".

משפחת ניר בבית העלמין לצד ארונותיהם של עמרי ובנו עילי // צילום: אמיר מאירי

 

במותו הציל חיים של ילדים אחרים

4 ילדים זוכים במתנת חיים הודות לתרומת לב, כבד וכליות של עילי. רצף השתלות איברים מתקיים היום (ראשון) במרכז שניידר לרפואת ילדים. איבריו של עילי ניר, בן ה-10 שמת לאחר שנפל מצוק בטיול בנחל צאלים, מושתלים בבתי החולים שניידר ובילינסון. משפחתו של עילי בן ה-10 הסכימה לתרום את איבריו ולהציל חיים.

ארבעה ילדים עוברים ניתוחי השתלות איברים הודות לתרומה האצילית. השתלות האיברים החלו לפנות בוקר במערך חדרי הניתוח במרכז שניידר לרפואת ילדים. ניתוח השתלת הלב הסתיים בהצלחה, השתלת כבד מתבצעת ושתי השתלות כליה יבוצעו בהמשך.

הילד מושתל הלב, בן 8.5 ממרכז הארץ, סבל ממחלת לב אשר גרמה לאי ספיקת לב ונזקק להשתלה דחופה להצלת חייו. הילד מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ לב במרכז שניידר ומצבו יציב. במקביל, כבד מושתל בילדה בת 4 מדרום הארץ שסבלה מגידול בכבד וטופלה בחודשים האחרונים במחלקה האונקולוגית.

אלמוג מושתל הלב עם אמו רבקה גרבלי בטיפול נמרץ לב במרכז שניידר לרפואת ילדים // צילום: דוברות שניידר

בנוסף, בבית החולים בילינסון מושתלות ריאותיו של עילי לאישה בת 55. השתלת כליות עתידה להתבצע בהמשך היום בשני ילדים בבית החולים שניידר, כך שהתרומות מאיבריו של עילי צפויות להציל חמישה בני אדם.

את ההשתלות מבצע צוות מערך ההשתלות במרכז שניידר לרפואת ילדים. השתלת הלב בוצעה על ידי ד"ר גבי אמיר, מנתח לב בכיר במרכז שניידר ופרופ' דן ערבות, מנהל המערך לניתוחי לב וחזה בבית החולים בילינסון. השתלת הכבד מבוצעת על ידי ד"ר מיכאל גורביץ, רופא בכיר במערך ההשתלות במרכז שניידר וד"ר סיגל אייזנר, רופאה בכירה במערך ההשתלות. את תיאום ההשתלות מבצעת מתאמות המושתלים האחיות מיכל שפיר ונעמי זנהנדלר.

כוחות החילוץ  //  צילום: מיכה בן גיגי

פרופ' יוסי פרס, מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים, ציין: "כל יום מתרחשים בבית החולים שניידר אירועים של הצלת חיים. אך זה אירוע שונה. מצבים כאלו שבהם ההגיון גובר על הרגש זה די נדיר. זו הדרך להציל חיים ולתת חיים לילדים חולים".

אמו של אלמוג מושתל הלב ממתינה בעצמה לתרומת איבר לאחר שהכלייה שלה נפגעה במהלך השירות הצבאי. היא אמרה כשדמעות בעיניה "אמנם זה הבן שלי. אני רוצה לבקש מכולם, גם אני עוברת דיאליזות ומחכה לתרומת כליה. תרומת איברים זה כה חשוב ומה שהאמא הזו עשתה זה כל כך אצילי. זה נותן חיים לכל כך הרבה אנשים. עברתי בעבר השתלת כלייה וכעת כבר חמש שנים אני ממתינה להשתלה".

 

רגע לפני הנפילה, עילי הספיק לומר: "אבא זה מפחיד אותי"

עמרי ניר פשוט לא היה מוכן להיפרד מבנו עילי. הוא חיבק את בנו בן ה־10 כל הדרך לתהום בניסיון להצילו, וידע שהוא יכול לשלם על כך בחייו. מעשה הגבורה הזה הצליח לשמור את עילי הקטן בחיים למשך יומיים, אך לרוע המזל לא יותר מכך. 

מצבו של עילי, אשר נפצע קשה בנפילה מצוק בטיול המשפחות בנחל צאלים, הידרדר, והוא נפטר אתמול בשעה 17:00. נראה כי המשפחה תוכל אולי למצוא נחמה בכך שבסופו של יום, מבוקשו של עמרי התקיים: הוא לא נפרד מעילי, והשניים כבר לא ייפרדו לעולם. מאות מלווים אותם בדרכם האחרונה בבית העלמין בכפר ויתקין. 

מהודעה שהוציא צוות הרופאים עולה כי עילי הגיע לבית החולים סורוקה בבאר שבע כשהוא סובל מפגיעה רב־מערכתית, ובכלל זה פגיעת ראש קשה מאוד. במהלך סוף השבוע נעשו מאמצים לייצב את מצבו על ידי צוות רב־מקצועי אך מצבו הלך והידרדר, עד כדי מצב של פגיעה מוחית בלתי הפיכה. אתמול בשעות אחר הצהריים, לאחר שחלה החמרה נוספת במצבו, נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.

מנהל היחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים סורוקה ילדים, ד"ר צחי לזר, אמר כי "הפגיעה הכי קשה היתה חבלת הראש. כל המאמצים היו בכיוון של ייצוב מצבו, אך הפגיעה היתה כאמור קשה מאוד".

רוח האהבה לזולת שהקרין עמרי לבנו תימשך גם לאחר מותם: המשפחה הסכימה כי איבריו של הבן עילי ייתרמו. 

מכל מקום, אתמול החלו גם להתבהר פרטי הטרגדיה הכפולה. מתחקיר שלאחר האירוע שנעשה ביחידת החילוץ ערד עלתה ההערכה כי כפי הנראה, עילי איבד את האחיזה ביתדות של המצוק ככל הנראה מזיעה יתרה בידיו, מהתרגשות או מפחד גבהים. 

אביו עמרי, שהיה מתחתיו, הצליח לאחוז בידו של בנו, כדי למנוע את הנפילה, וכאשר הבין כי עילי עומד ליפול במדרון הקשה והסלעי - הוא חיבק אותו, עטף אותו בכל גופו - וכך שניהם נפלו במדרון לאורך כ־50 מטרים. בשל העובדה כי המדרון מלא בסלעים חדים, ד"ר ניר ספג את רוב המכות הקשות, אבל גם עילי. בשלב מסוים, כאשר ככל הנראה הבין ד"ר ניר כי המדרון ממשיך והופך להיות תלול עוד יותר, הוא הירפה את אחיזתו בבנו, והמשיך להידרדר עוד עשרות מטרים מהמקום שבו הניח את עילי.

עילי בטיול בצפון 

את ההערכות האלו מאשש ניר בנימיני, אחד ממשתתפי הטיול שהיה הכי קרוב לאב ולבנו בעת האסון וראה את הטרגדיה מול עיניו. "מה שקרה זה שבתוך הקיר היה ממוקם סולם, שממנו ירדו הילדים. אנחנו המבוגרים התפרסנו בהצלחה לפני הילדים, ביניהם, ובסופו של הסולם". לדבריו, "עילי היה בין האחרונים כאשר רוב הילדים כבר עברו. עילי היה האחרון שאני באופן אישי עזרתי לו לרדת מהשלב האחרון של הסולם. הוא פחד מאוד ואמר לאביו עמרי, שעמד לידי, 'אבא, זה מפחיד אותי'". 

בנימיני מוסיף ומספר כי בשלב הזה "עמרי ניסה להרגיע אותו בדרכו השקטה והרגועה, הוא ניסה לעודד אותו. ובאותו הרגע - הרגע המפחיד נגמר. וגם התפקיד שלי בהעברה של עילי - הסתיים והמשכתי ללכת הלאה. אביו פקח עין אחריו". אלא שאז אירעה הטרגדיה. "כעבור שתי שניות הרגשתי מכה בכתף שמאל שלי מכיוון הגב, ופשוט התחלתי להתגלגל על הסלעים. שניהם פשוט נפלו עליי. באותו הרגע לא ממש הבנתי מה קורה, לא היה לי זמן לחשוב, פשוט התגלגלתי במורד".

 

דו"ח העוני של ארגון "לתת": כ-2.5 מיליון איש חיים בעוני במדינת ישראל

חגיגת משכורות ומיליוני דולרים לארגוני BDS מאירופה

כוננות חורף: הגשם חוזר - וגם השלג

בנימיני אומר כי "כשקמתי ראיתי אותם על הרצפה למטה. אין לי מושג אם הוא ניסה להיאחז בי. רגע אחד הרגשתי מכה וברגע הבא אני רואה אותם שוכבים שם למטה. בשנייה שעמדתי על הרגליים הבנתי מייד שיש אסון. ואז הכל מתחיל לרוץ במהירות. אני מנסה לעזור ולסייע יחד עם כולם. אבל רגע לפני, ניגשתי לבן שלי שרעד כולו ובכה. הוא ראה הכל בעיניו. חיבקתי אותו ואחר כך רצתי לעמרי ולעילי".

בנימיני מדגיש כי המשתתפים בטיול לא לקחו סיכון. לדבריו, "מדובר במסלול לא קשה, מסומן כהלכה על ידי הרשות להגנת הטבע, זהו אחד המסלולים המסומנים ביותר במדבר יהודה. שום אלמנט סיכוני או יוצא דופן לא היה שם. אחרת, אם זה היה כך - לא היינו יוצאים מלכתחילה". 

בינתיים בכפר ויתקין, הצוותים החינוכיים הבית־ספריים, כמו גם עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, מנסים להרגיע את הילדים - אבל לא רק אותם. "הם ממש לקחו אותנו המבוגרים כפרויקט כמו אחרון הילדים", אמר בנימיני. ואיך מסבירים לילדים את הטרגדיה הקשה? "את רוב השאלות הם שאלו במסגרת העצמאית שלהם, כשהם מגיעים הביתה הם כבר פחות מדברים על זה. דווקא הופתעתי מהצד הבוגר של בני", מספר בנימיני. 

גם לקהילה המגובשת של כפר ויתקין יש תפקיד מרפא משלה. "הקהילה פה בכפר מדהימה. כולם בהתגייסות האחד למען האחר כבר מיום שישי". 

נצחיה יעקב וגדי גולן 

סולם המוות בנחל צאלים שממנו נפל עילי אל מותו  //  צילום: מיכה בן גיגי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו