"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מיליונים לטובת אזרחים שנפגעו בפיגועים פליליים

גם רוזנשטיין יפוצה ב־20 אלף שקלים על הניסיון לחסלו

,עודכן
רוזנשטיין // צילום ארכיון: אורן נחשון // רוזנשטיין // צילום ארכיון: אורן נחשון

פרשת 512 עוסקת, בין השאר, במאבק הדמים בין ארגונו של יצחק אברג'יל לבין הארגון של זאב רוזנשטיין. שלושה עוברי אורח תמימים נרצחו בעת הניסיונות לחסל את רוזנשטיין: נפתלי מגד, רחמים צרויה ומשה מזרחי ז"ל. ביולי 2015 הגישה פרקליטות מחוז ת"א לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום, שבו הואשמו יותר מ־15 נאשמים, כל אחד על פי חלקו, בעבירות של רצח, סמים, הלבנות הון, מסים ועוד. בנאשמים נכללים יצחק אברג'יל ואברהם רוחן.

המשפט נמצא בתחילת שלב ההוכחות, והנאשם היחיד שמשפטו הסתיים לאחרונה הוא סמי ביטון, אזרח קנדה בן 65, שנגזרו עליו 18 חודשי מאסר וענישה כלכלית כבדה: קנס בסך מיליון שקלים, פיצויים בסך 4.5 מיליון שקלים לנפגעי החיסולים התמימים וחילוט בסך 3.6 מיליון שקלים. בין עו"ד נסים מרום, העומד בראש קבוצת תובעים מפרקליטות ת"א והמרכז, לבין הסניגור, עו"ד אייל בסרגליק, נחתם הסדר טיעון לפנים משורת הדין, נדיר למדי: הנאשם הסכים להעביר את המיליונים שחויב לשלם לטובת נפגעי הפיגועים, אף על פי שלא היתה מחלוקת שלא היה קשור לניסיונות הפגיעה ברוזנשטיין. לפיכך הוסכם בין הצדדים כי הפיצוי בסך 4.5 מיליון שקלים יועבר הן לשלוש משפחות הנרצחים (250 אלף לכל אחת - הפיצוי המירבי בחוק) והן לכל אחד מ־58 האזרחים האחרים שנפגעו ויקבלו 20 אלף שקלים כל אחד - ובהם, אגב, גם זאב רוזנשטיין.

היתרה, בסך 2.5 מיליון שקלים, תועבר לביטוח הלאומי, שפיצה חלק מהנפגעים לאורך השנים. חלקו של הנאשם בתיק היה שהעמיד לרשות חלק מהנאשמים בקנדה מחסן, שבו אוחסנה מכונה שהכילה כמויות משמעותיות של סם. בהמשך ביצע הלבנת הון בדרכים שונות, שבאה לידי ביטוי בהעברות בנקאיות של כספי מכירת הסמים. השופט בני שגיא קבע כי יש לערוך הבחנה משמעותית בין נאשם זה לבין המעורבים האחרים, מפני שרק בשלב מאוחר יותר הבין שהמכונה מכילה סמים ו"נדרש על ידי מעורבים שאינם נמנים לכאורה עם ל"ו צדיקים לבצע פעולות".

ביחס להסדר, כתב כי "מדובר במטרה ראויה ביותר, בוודאי כשעסקינן במשפחות נפגעים". הואיל ומעצר הנאשם עד לתום ההליכים מקוזז מהמאסר, נמצא הנאשם בימים אלה בתקופת השליש האחרון. לפיכך פנה סניגורו לוועדת השחרורים שליד בית הסוהר איילון, וזו קיבלה בחיוב את הבקשה לשחררו שחרור מוקדם כשפניו מיועדות לקנדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר