הכרטיס לפיסגה שולם בבלון מלא אוויר חם

נוחי דנקנר היה בראש האולימפוס העסקי של ישראל. גזר הדין, ששלח אותו למאסר בן שנתיים, הוא בבחינת נפילה ארוכה וכואבת מהפיסגה. דנקנר אמור היה לדעת בזמן אמת שהמעשים שהוא עושה בניירות הערך של אי.די.בי עלולים לסבך אותו מאוד, אולם הוא ביצע אותם בכל זאת, כדי לנסות להציל משהו מהממלכה הקורסת סביבו.

אלא שההעפלה אל פיסגת האולימפוס היתה באמצעות הרבה מאוד הלוואות שהעמיד לדנקנר הציבור, באמצעות נציגים שונים, בין שמדובר בבנקים או בגופי החיסכון לטווח ארוך. לא מדובר כאן במישהו שהקים אימפריה ריאלית שהתבססה על משהו יצרני, כמו מפעלים או תעשייה - מדובר היה במערכת של רכישות ומיזוגים שנעשו באמצעות מהלכים פיננסיים.

כרטיס הנסיעה לפיסגת ההר שולם באמצעות בלון מלא אוויר חם. בסוף, הניסיון לשמר משהו מהאוויר החם בעסקים שקרסו סביב עקב סידרה של עסקאות בעייתיות, כמו ההשקעה הכושלת בלאס וגאס וההימור שהסתבך במניות קרדיט סוויס, דירדר את דנקנר בצר לו אל המהלכים שהובילו לאותה תרמית בניירות הערך.

נראה שבית המשפט השתכנע שיש להקל על דנקנר, ולכן פסק לו ענישה שהיא ברף הנמוך של העונש, כך לפחות על פי דברי השופט חאלד כבוב בהקראת גזר הדין. הדבר נעשה, בין היתר, משום שרבים העידו לטובת דנקנר בפני בית המשפט בשלב הטיעונים לעונש. וגם משום שדנקנר עצמו מעולם לא הסתבך, והיה כאן ניסיון נואש להציל את מפעל חייו.

אך עדיין, המשפט הזה הוא בבחינת יום העצמאות של רשות ניירות ערך, שהוכיחה ללא מורא ומשוא פנים כי היא לוקחת לבית המשפט כל מי שביצע מעשי תרמית בניירות ערך, בין שמדובר בבוזגלו ובין שמדובר בראש וראשון לאנשי העסקים. צריך לעודד ולהתגאות בדרך שבה התנהלה רשות ניירות ערך, בהובלת פרופ' שמואל האוזר, שבמשפט זה גרם בוודאי לכל מי שסוחר בניירות ערך לחשוב פעם ופעמיים אם לרקוח מעשים שאינם כשרים. 

דנקנר הולך לכלא משום שביצע תרמית בניירות ערך, ולא בשל התספורות לכסף או שיקול מוטעה בעשיית עסקים. אנשי עסקים יכולים להיכשל, אולם מותר לבקר ולברר את התנהלות שומרי הסף של כספי הציבור.

המסר שצריך לעלות כאן הוא שגם הבנקאים וגם מנהלי ההשקעות בגופי הפנסיה צריכים לשמור על כספי הציבור, ובוודאי לאמץ את עקרונות השמרנות כדי להגן על כספי הציבור מפני הרפתקאות שלוחות רסן. לאור מקרים נוספים המתגלגלים לפתחו של בית המשפט, כמו הסדר החוב המתגבש בעניינו של איש העסקים אליעזר פישמן, לא בטוח שהמסר הזה הופנם.

•   •   •

שנתיים מאסר לדנקנר: "לא מעידה חד־פעמית"

האיש החזק בכלכלה - בדרך לכלא • ביהמ"ש: "פגע באמון הציבור; סכומים גבוהים נגועים במירמה" • הערכות: יערער על גזר הדין • שנת מאסר לשותפו איתי שטרום

השופט כבוב  //  צילום: עמי שומן

24 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי ו־800 אלף שקלים קנס, זהו גזר הדין שניתן אתמול לנוחי דנקנר, שהורשע בתרמית בניירות הערך של חברת אי.די.בי ויצא מביהמ"ש מבלי שמסר תגובה לכלי התקשורת.

"אין מדובר במעידה חד־פעמית, באירוע אחד או בסכום כסף נמוך", כתב שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א חאלד כבוב בגזר הדין על מעשיהם של דנקנר ושותפו לביצוע התרמית, איתי שטרום, שעליו נגזרו 12 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 500 אלף שקלים. לבקשת פרקליטיו של דנקנר החליט השופט כי תחילת מאסרו תעוכב ב־45 יום שבמהלכם יוכל לערער לביהמ"ש העליון, וההערכות הן כי הוא צפוי לשקול זאת בחיוב. כמו כן, קיימות הערכות שלפיהן גם הפרקליטות תערער על קולת העונש.

לדברי השופט, "המעשים שבוצעו כחלק מהתרמית שבה הורשעו דנקנר ושטרום נעשו בפרק זמן קצר יחסית, שבתוכו פעלו הנאשמים לבצע את המעשים. שלושה ימי פעילות מרמתית ו־42 מיליון שקלים על פי גירסת המאשימה, או 20 מיליון שקלים על פי גירסת ההגנה, הושקעו כדי להשפיע על שער מניית אי.די.בי. שוק הון הוגן מניח שההיצע והביקוש אמיתיים והפעילות הכלכלית אמיתית, והפגיעה בערכים המוגנים בפרשה זו משמעותית. מדובר בסכומים גבוהים הנגועים במירמה".

יצירת מצג שווא

הסעיפים שבגינם הורשע דנקנר על ידי השופט כבוב בחודש יולי היו השפעה על תנודות ניירות ערך, הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך, שתי עבירות דיווח ואיסור פעולה ברכוש אסור. גם שטרום הורשע ברוב הסעיפים שיוחסו לו, למעט סעיף הדחה בחקירה. 

שטרום, אתמול  //  צילום: מור שאולי

בפרשה הואשמו דנקנר ושטרום כי ביצעו תרמית בניירות ערך, מה שמכונה "הרצת מניות", שבאמצעותה ביקשו להשפיע על שווי המניות של אי.די.בי אחזקות כחלק מהנפקה שביצעה החברה. היתה זו תחילת שקיעתה של אי.די.בי והמשקיעים המוסדיים לא רצו להשתתף בהנפקה בהיקפים גדולים. דנקנר ושטרום, באמצעות סוחר מניות ששמו עדי שלג, שהפך בהמשך לעד מדינה, הורשעו בכך שקיימו תוכנית תרמיתית שמטרתה ניפוח שווי ניירות הערך של אי.די.בי באופן מלאכותי. על פי הכרעת הדין, בסמוך להנפקה שבה גייסה אי.די.בי 321 מיליון שקלים מהציבור, סיכמו ביניהם דנקנר ושטרום שהאחרון ירכוש מניות של אי.די.בי בבורסה בהיקפים גדולים, על מנת למנוע את המשך ירידת המנייה של החברה ובניסיון להעלותה באמצעות מצג שווא של התעניינות מצד קונים משמעותיים.

"ניצל את מעמדו"

השופט כבוב הוסיף כי "דנקנר שלט ביד רמה בחברה, ניצל את מעמדו כדי להסיט כספים לרכישה מחוץ לבורסה ורצה להעביר מסר מלאכותי שלפיו יש עניין במנייה. הוא הקים חמ"ל בטרם ההנפקה כדי להבטיח את הצלחתה של זו, והגדיל לעשות כשגייס כספים מבני משפחתו כדי להעביר מסר. קשה לאמוד במדויק את הנזק שנגרם, אבל ברור שבמעשיהם פגעו הנאשמים בשוק הון הוגן ויעיל. במקרה זה אין מדובר בחברה אזוטרית וזניחה, אלא בחברת אחזקות ריאליות ובבעל שליטה מהבולטים במשק בישראל, שההשפעה שלהם על שוק ההון אינה מבוטלת. דנקנר פגע באמון הציבור".

העונש שגזר על דנקנר, כך אמר השופט כבוב, הוא ברף הנמוך של הענישה. "מלאכת גזר הדין קשה שבעתיים", אמר השופט, שהזכיר כי דנקנר היה איש עסקים שניסה להציל את עסקיו והסתבך במעשי התרמית. על פי השופט, "הביטוי נפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא איננה מליצה לגבי דנקנר אלא מציאות של ממש. עולמו חרב עליו והוא נקלע לחובות אישיים מול הבנקים". 

השופט אף הזכיר כי דנקנר תרם באופן אישי 40 מיליון שקלים לעמותות שונות, בין היתר גם לעמותה לטובת טיפול בלוקים בתסמונת רט. לדברי השופט, במהלך הטיעונים לעונש הוצגה לטובת דנקנר "מסכת ראיות חריגה בכל קנה מידה, שכללה מאות מכתבי המלצה ומכתבי תודה והכרה. הן משועי הארץ והן מאנשים שנקלעו למצוקה". 

באשר לשטרום ציין השופט כי גם מטעמו "הוגש קלסר ובו 52 מכתבים ועדויות אופי שמתרשמים מפועלו, שהעידו על אדם שנכון להתנדב לפעילות. מצאתי קושי לאתר את התמריץ שהניע את שטרום. מדובר היה באיש עסקים מוכשר ובקי, שרצה ליצור מערכת יחסים ידידותית עם דנקנר ומצא עצמו מסכן את עצמו במעשים פליליים". באת כוחו של שטרום, עו"ד איריס ניב־סבאג, אמרה כי "נעשה לו עוול מעצם ההרשעה והמאסר שהוטל עליו מייצר תחושה קשה. להבנתנו, לא היה בסיס להרשעה וביהמ"ש טעה טעות קשה כשפירש את פעילותו בפרשנות פלילית. בכוונתנו לערער לעליון".

הפרקליטה מטעם המדינה במשפט, עו"ד חנה קורין, אמרה כי "ההרשעה החמורה וגזר הדין שניתן עוזרים לשמר את היושרה, ההגינות והשקיפות של שוק ההון".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו