"קולנוע זה לא מקצוע"

"סרטו הטוב ביותר של אבי נשר", הכתיר מגזין הבידור היוקרתי "וראייטי" את "החטאים" לאחר הקרנת הבכורה בפסטיבל הסרטים האחרון בטורונטו.

"החטאים", שעולה מחר בבתי הקולנוע בארץ, מבוסס על הספר "ואולי השמיים ריקים", שהוא יומנו של ד"ר ברוך מילך.

את הספר עיבדה בתו המנוחה, שוש אביגל, מבקרת תיאטרון שהלכה לעולמה ב־2002 לאחר מאבק בסרטן השד. בתו השנייה היא אלה מילך־שריף, מלחינה זוכת פרס ראש הממשלה למלחינים ואשתו של חתן פרס ישראל, המנצח נועם שריף.

עלילת הסרט עוסקת בשתי אחיות, ננה העיתונאית (נלי תגר) וספי המוסיקאית (ג'וי ריגר), שמתחקות אחר עברו הסודי של אביהן בזמן השואה. נשר (64) דווקא לא תיכנן לעשות סרט שעוסק שוב בשואה אחרי סרטו "פעם הייתי" מ־2010 (בכיכובם של אדיר מילר ומיה דגן), שעסק בניצולי שואה.

"אחרי שצפיתי באופרה 'חיוך של עכברוש', שכתבה אלה מילך־שריף, היא יצרה איתי קשר סביב איזה יומן שאבא שלה כתב על השואה", מספר נשר. "לא היה לי עניין לחזור לחומרים האלה, אבל כשהיא התחילה לספר לי את הסיפור שלה ושל אחותה - הבנתי שזה דבר שבחיים לא הייתי יכול להמציא. אלה ריתקה אותי כדמות, גם בזכות המוסיקה שלה ובעיקר בגלל האומץ להביא את הסיפור במלואו. שאלתי אותה אם היא בכלל מוכנה שהעולם יידע את זה, והיא ענתה שכן, כי חשוב לה להתמודד עם האמת שלה".

נשר אחראי לשתי קלאסיקות ישראליות: "הלהקה" ו"דיזנגוף 99". לאחר מכן עשה סרטים כמו "סוף העולם שמאלה", שזכה להצלחה עצומה בקופות, "הסודות" (2007), "פעם הייתי" (2010) ו"פלאות" (2013).

קבלת הפנים שציפתה ל"החטאים" בטורונטו שימחה את נשר מאוד. הכרטיסים לשלוש ההקרנות של הסרט אזלו בתוך יום. "הייתי בהקרנות שאנשים יצאו מהן עם עיניים אדומות, מאוד מרוגשים ורוצים לחזור חזרה לסרט, לצפות שוב", מספר נשר.

נשר // צילום: GettyImages

עלילת "החטאים" מתרחשת ב־1977, וזוהי סגירת מעגל עבור נשר, שסרטו הראשון "הלהקה" יצא בשנה זו. "ל'החטאים' יש הרבה דברים משותפים עם 'הלהקה'", הוא אומר. "המוסיקה משחקת תפקיד מרכזי בשני הסרטים הללו".

לדבריו, "אני נכנס לכל סרט שאני עושה כאילו זה סרט ראשון. הדבר הכי מעליב שמישהו יכול להגיד לי הוא שאני 'מקצועי'. אני שונא את המילה הזאת. בישראל לעשות קולנוע זה לא מקצוע, אתה לא יכול להגיע לדירה מרווחים של סרט. אתה עושה את זה מדם ליבך ומתוך משהו שטמון בך".

חיית שנים בארה"ב. יש רצון לחזור להוליווד?

"יש לי סוכן אמריקני שמנסה לגרור אותי חזרה לשם, ואני פשוט מסרב. בישראל יש חופש אמנותי. אני מעדיף להרוויח הרבה פחות כסף אבל לעשות דברים בדרך שנראית לי נכונה. בקולנוע הישראלי בעשר השנים האחרונות נעשים סרטים נהדרים.

"יש גם עולם שלם של במאיות צעירות - שזו תופעה מבורכת מעין כמוה. אני מאוד מאמין בהעצמה נשית. ביום שתהיה נוכחות רבה יותר של נשים במבנים הפוליטיים, הישראלי והפלשתיני - הדברים יזוזו מהר יותר. נשים בנויות טוב יותר להבין את הדרך לסליחה ולקבלה. זה גם מה שקורה ב'החטאים' עם שתי הדמויות הראשיות".