חרדים לרפואה

הסימנייה שמסמנת לד"ר ליבמן היכן עצר בלימודו בין דפי הגמרא היא דף של קופת חולים, ד"ר גונן מעדיף להעביר עוד כמה דקות בלימוד גמרא ופחות בשיחות חולין עם הרופאים שסביבו, ולפרופ' סורקין ניגשים מאושפזים בבית החולים לא כדי לשאול למצבם אלא כדי להציע לו להצטרף לאמירת תפילת "קורבנות", כי ככה "עושים אצלכם החב"דניקים". אלו הם הרופאים החרדים. 

בחודשים האחרונים עלתה שוב לשיח הציבורי סוגיית לימודי הליבה לחרדים בארץ, בעקבות חקיקה בכנסת שהחזירה את התקציבים גם למוסדות שלא מלמדים מקצועות אלה. בעבר טען פרשן כלכלי בכיר שאין בארץ רופאים חרדים ועורר את זעמו של הציבור החרדי. כיום, שר הבריאות יעקב ליצמן הוא חרדי ויש לא מעט פרחי רפואה חרדים. צריך להודות שרופאים חרדים, כאלה שעברו מסלול חרדי קלאסי, אין כמעט. רוב הרופאים החרדים הבכירים כיום נולדו בחו"ל או חזרו בתשובה, או החלו את דרכם בציונות הדתית ועברו תהליך לעבר החרדיות. 

למרות זאת, כשנתקלים ברופאים חרדים בעלי כיפה שחורה וזקן לא מבררים איתם היכן החלו את דרכם, ובעיני המטופלים, וחבריהם הרופאים, הם חרדים לכל דבר ומייצגים את העולם החרדי. לדברי ארבעה מהם, שחיים את מערכת הרפואה במחלקות המחייבות ביותר ב־30 השנים האחרונות, מדובר באתגר לא פשוט.

"לחיים יש ערך בלתי מוגבל"

ד"ר יוסף ליבמן, סגן מנהל המלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה) בבית החולים לניאדו בנתניה, הוא בן 56, נשוי, אב לשמונה ילדים וסב לחמישה ו"חצי" נכדים, המתגורר בקריית ספר. הוא נולד בפילדלפיה בארה"ב למשפחה דתית ולמד בבית הספר היהודי היחיד שהיה בסביבה. בהמשך למד תואר ראשון בהנדסת מכונות ולאחר מכן למד רפואה בבית החולים אלברט איינשטיין ב"ישיבה יוניברסיטי", והוא בעל תואר שני ושלישי ברפואה. הכובע והחליפה המזהים אותו כאדם חרדי הגיעו, לדבריו, כשסיים את בית הספר לרפואה. לאחר מכן עבד בבית חולים בפנסילבניה ובשנת 1997 עלה לארץ וכיהן כמנהל חדר המיון של בית החולים מעייני הישועה. לפני שהגיע ללניאדו עוד הספיק לעבוד בבית החולים מאיר בכפר סבא, בסורוקה ובתל השומר.

ד"ר בן ציון סילברסטון (65), מנהל יחידת גלאוקומה בבית החולים שערי צדק, עלה לארץ לפני עשרות שנים ממקסיקו סיטי, שם נולד וגדל. עד האוניברסיטה למד בבית הספר היהודי המקומי, לאחר מכן למד בישיבה קטנה ובישיבה גדולה ואז הקדיש שש שנים ללימודי רפואה באוניברסיטה של מקסיקו. את הסטאז' הוא עשה בבית החולים שערי צדק בירושלים ומאז הוא שם כבר 40 שנה, למעט יציאה להשתלמות בחו"ל לתקופה של שנתיים. הוא נשוי ואב לשבעה ילדים, שישה בנים ובת, וסב ליותר מ־20 נכדים. הוא מתגורר בשכונת בית וגן בירושלים.

סיפורו של ד"ר פנחס גונן (66) - נשוי, אב לשבעה ילדים וסב ל־28 נכדים ("נכון לעכשיו, ברוך השם") מבני ברק - התחיל בעולם המזוהה עם הציונות הדתית. הוא למד בבית הספר בר־אילן והמשיך לישיבת כפר הרא"ה. בצבא שירת בנח"ל המוצנח ואת לימודי הרפואה עשה בבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת תל אביב. במשך כ־20 שנה שימש גונן רופא כירורג בבית החולים בילינסון, ולאחר מכן עסק בהקמת מרפאה כירורגית בבית החולים מעייני הישועה. מאז שנת 1998 משמש גונן מוהל ונחשב לאחד המוהלים הבכירים בארץ. הוא מספר על "מגמה לכיוון החרדי" שהתפתחה במהלך השנים על רקע התלבטויות בסוגיית חינוך הילדים.

הרופא הרביעי הוא פרופ' אליהו פטריק סורקין (67), אחד הפרצופים המוכרים בארץ, שעלה ארצה בשנת 1981 מעיר הולדתו פאריס. בשנה שעברה הוא פרש מניהול מחלקת הטיפול הנמרץ בבית החולים איכילוב, שם עבד מאז 1983 - אותה שנה שבה החל בתהליך החזרה בתשובה. ב־1988 מונה למנהל מחלקת הטיפול הנמרץ באיכילוב, שם טיפל במשך עשרות שנים במקרים קשים שהגיעו לכותרות, דוגמת פיגועים באזור תל אביב, וכן טיפל בכמה מטופלים מפורסמים כמו ראשי הממשלה המנוחים מנחם בגין ויצחק רבין ז"ל. הוא היה המנהל הצעיר ביותר בארץ עד היום, ובימים אלה הוא מנהל את מחלקת הטיפול הנמרץ בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק. הוא אב לחמישה בנים וסבא לשישה נכדים.

 

"לא הרגשתי שאני כבשה שחורה". ד"ר סילברסטון

 

יש הבדל בין רופא חילוני לחרדי?

שניים מהם טוענים שכן. "בראש ובראשונה יש יותר הערכה של החיים בכל מצב ובכל שלב של החיים", אומר ד"ר ליבמן. ד"ר גונן מחדד: "להיות רופא דתי זה אומר שלחיים יש ערך בלתי מוגבל, אינסופי, הם חשובים בכל עת ובכל מצב, גם לפעמים על חשבון איכות החיים. קרה לי מקרה בעבר שבו תיווכתי בין הרב גריינמן ז"ל (רב מוכר שעסק בענייני רפואה; י"ש) לבין רופא במקרה של אישה שאושפזה במהלך הריון של ילד חמישי בגלל דימום. הרופא המליץ לה לעשות הפלה, משום שזה היה הריון חמישי ובשביל מה לקחת סיכון. הרב ביקש ממני לשאול את הרופא אם היה אומר אותו דבר אם היה מדובר בהריון ראשון אחרי 20 שנה של ניסיונות. התשובה של הרופא היתה 'לא, מה פתאום, זה הריון יקר', וזה בדיוק העניין - גם הריון חמישי הוא הריון יקר כמו הריון ראשון אחרי 20 שנה. בסופו של דבר גם לא ביצעו את ההפלה. הדימום פסק והתינוק נולד בריא. זו דוגמה לגישות שונות".

ד"ר ליבמן מעיד כי המסורת וההלכה נמצאות בשיקולים הרפואיים: "יש חולים שמבקשים להתייעץ עם רבנים אבל יש רופאים שאומרים 'אם אתה לא רוצה לשמוע בקולי, אתה מוזמן ללכת'. אנחנו דווקא מבינים חולה שרוצה להתייעץ עם רב. מבחינתנו זה חלק מזכויות החולה להחליט איזה טיפול הוא יקבל".

"'גזענות' כלפי רופאים חרדים" 

מנגד מצהיר ד"ר סילברסטון כי "אין שום הבדל בין רופא חילוני לרופא חרדי. חולה מקבל טיפול לפי מצבו הרפואי. לא לפי שום דבר אחר".

פרופ' סורקין מנסה לעשות סדר בסוגיה: "זה עניין יותר עמוק של חינוך ותפיסת עולם. אצל הרבה רופאים דתיים מתייחסים ביהודי לא רק לגוף אלא גם לנשמה. אם אתה מבין שהגוף הוא כלי שדרכו עוברת הנשמה, אתה מבין שגם באדם בן 100 צריך לטפל ב־100 אחוז".

בין הרופאים יש מחלוקת גם לגבי סוגיית הקידום וקבלתם של רופאים חרדים למערכת. לטענת ד"ר ליבמן, "יש 'גזענות' כלפי רופאים חרדים. אי אפשר להתקדם. אין למשל פרופסורים חרדים, כי צריך פרוטקציה כדי להתקבל לקליקה הזו. לצערי אי אפשר להוכיח את זה, אף אחד לא אומר את זה בפה מלא, אבל זו המציאות - יש בתי חולים שלא רוצים רופאים עם כיפות". 

גם הפעם ד"ר סילברסטון לא מסכים: "אני לא מרגיש שום הגבלה בזה שאני חרדי. אני 40 שנה בשערי צדק, התקדמתי כמו כל רופא אחר, פירסמתי 50 מאמרים. לא הרגשתי שאני כבשה שחורה".

באוכלוסייה שמקדשת את לימוד התורה, איך מתייחסים בסביבתכם לבחירתכם להיות רופאים?

ד"ר ליבמן: "בגיל 37 רציתי לעזוב הכל וללכת ללמוד רק בכולל. שאלתי את הרבנים הגדולים והתשובה היתה ש'אין לך רשות לעזוב את המקצוע. אתה חייב להיות רופא'. הרבנים מרגישים שאין מספיק רופאים שמבינים את הצרכים של הציבור החרדי, שיכולים לתרום לציבור ולתורה".

ד"ר גונן: "כשאתה הולך למקצוע הזה אתה יודע שאתה הולך להקדיש לו את כל הזמן. את הזמן ללימוד תורה אתה משקיע כשאפשר, בשבתות, בבית. אחד הרבנים הסביר לי פעם שבעצם זה שאני מוהל אני עוסק בתורה. לעשות ברית מילה זו מצווה". בגישה דומה דוגל ד"ר סילברסטון: "אני משתדל לשלב. להקדיש זמן ללימוד תורה. כבר 19 שנה שאני לומד כל יום 40 דקות לפני העבודה בחברותא עם מנהל מחלקת פנימית בבית החולים שערי צדק".

לדברי פרופ' סורקין: "מצד אחד אני שומע הרבה אנשים חרדים שאומרים 'ברוך השם שיש רופא חרדי'. מצד שני לא ממש מעודדים אנשים שרוצים ללמוד רפואה לעשות את זה, כי זה מסובך מבחינה דתית. גם הלימודים, גם בתי הספר. עניינים של צניעות. זה לא פשוט לאדם חרדי. במקרים כמו שלי, שאדם מתעורר אחרי שהוא כבר רופא ומגלה את הקדוש ברוך הוא ומגלה את היהדות, זה קל. אבל מי שנולד חרדי - זו בעיה עבורו".

 

"לימודי הרפואה הם דבר לא פשוט לאדם חרדי". פרופ' אליהו פטריק סורקין

 

איך מגיבים חולים לרופא חרדי?

ד"ר גונן: "לפעמים ברגעים קריטיים, רגע לפני שאדם נכנס לניתוח מסובך, הוא נתלה בכל דבר, גם האנשים שהם הכי אנטי־דת, ברגעים האלה הם לפעמים נושאים עיניים לשמיים ואומרים 'מאין יבוא עזרי'". ד"ר גונן מספר על אחד המקרים שזכור לו במיוחד: "לפני חצי שנה פנה אלי הרב פירר לגבי בחור בן 20 מבולגריה, שרוצה להתגייר אבל לא יכול לעבור ברית מילה, כי יש לו המופיליה וגם אלרגיה למרכיב שמאפשר לעשות את הפרוצדורה. כולם כבר אמרו לו שאין סיכוי שיעבור את הפעולה הזו ושעדיף גוי חי מיהודי מת, אבל הוא חשב אחרת. חיפשנו קצת ויצרנו קשר עם מומחה גדול להמופיליה, ובסופו של דבר נמצא הפתרון והתכנסנו לעשות את הניתוח. כשנכנסתי לאחל לו בהצלחה, הוא אמר שהוא ממש מרגיש שיחד איתי נכנס לחדר ניתוח המלאך רפאל ושעכשיו הוא רגוע". הוא מוסיף כי להיות רופא דתי גם מסייע ברגעי משבר: "קורה שיוצאים מחדר ניתוח ואומרים שלמרות הכל לא הצלחנו להציל את החולה. אתה מצטער על זה צער עמוק וגם מבין שאין מה לעשות וכך נגזר משמיים. זה מלמד אותך פרק בצניעות".

בהתייחסו לשאלה מצביע ד"ר ליבמן על דפוס התנהגות אחר: "לא פעם ולא פעמיים קורה שחולה יוצא לא מרוצה משירות במיון מכל סיבה שהיא, ואז שמעתי ביטויים כמו 'תתבייש לך, אתה עם כיפה'. כאילו בגלל שאני חובש כיפה אני צריך להיות צדיק יותר מכל אחד אחר, למרות שהרבה פעמים זה לא ממש קשור אלי".

פרופ' סורקין מספר: "הרבה פעמים חושבים שאני משגיח כשרות, מוהל או הרב של בית החולים. אין הבנה ברורה תמיד שאני הרופא. קשה לקבל שאדם עם זקן וכיפה הוא רופא ממש". הוא משתף כי במקרים רבים הוא משלב את אמונתו בעולם הרפואה: "זו מחלקת טיפול נמרץ, אתה מקבל את החולים הכי קשים, שנמצאים בסכנת חיים ממש. בימים הראשונים מדברים כל הזמן רק רפואה, מדדים, נשימות, חום, דופק. אבל כשעוברים הימים המשפחות עצמן מתחילות לחשוב אם יש משהו אחר מעבר לרפואה שיכול לעזור, ואני אומר להם תתפללו, זה בטח לא מזיק. היו מקרים שבהם אמרו לי אל תערב אותי בדברים האלה, ואני כמובן מכבד, אבל הרוב המוחלט של המטופלים היהודים - תמיד יש לו ניצוץ של אמונה. יש מקרים שבהם אני אומר שתפילה יכולה לעזור. היו מחקרים שהראו שאצל אנשים שיש להם משפחה שמתפללת עבורם יש פחות תמותה. לא מדובר רק ביהודים, כל מיני תפילות, גם של מוסלמים, נוצרים או כל דבר. תפילה היא האנטיביוטיקה של הנשמה". 

ד"ר סילברסטון: "אין הבדלים בין רופא חרדי לרופא חילוני. כל רופא שמטפל בחולה רוצה את הטוב ביותר בשבילו. כולנו יהודים, לכולנו לב יהודי".

 

"הכל כתוב בתורה - את הליבה אפשר להשלים" 

ניטש ויכוח על לימודי הליבה. אולי אין הרבה רופאים חרדים כי אין במסגרות החרדיות מקצועות ליבה?

ד"ר ליבמן: "אני לא חושב שלומדים במסגרת הליבה את מה שצריך כדי להיות רופא. אני למדתי פיזיקה וכימיה, ואני יכול לומר לך שאולי ב־10 אחוזים אני משתמש. גם במתמטיקה לא השתמשתי. משפט פיתגורס לא קידם אותי לשום מקום. יש הרבה יותר דברים שלמדתי עם השנים שקידמו אותי - איך להיות בן אדם, להיות גמיש, להבין מה חשוב ומה לא חשוב, להיות חכם ולא צודק, איך להתקרב ללב של בן אדם, להרגיש את הכאב שלו, איך להעניק אכפתיות ואהבה. את הדברים האלה לא לימדו אותי בשום בית ספר או אוניברסיטה. אולי נתחיל לדרוש שכל חילוני ילמד תורה לפני שהוא הולך ללמוד רפואה".

לדברי ד"ר גונן, "לעולם הרפואה צריך להגיע עם רקורד של לימודים לפחות מינימליים, וכאלה יש המון בציבור החרדי. גם מי שלא לומד, הדלת לא סגורה בפניו לעולם הרפואה. נכון שהמסלול יותר קשה, צריך להשלים הרבה, אבל הדלת לא סגורה". 

בתשובתו מתייחס ד"ר סילברסטון לארבעה מתוך ששת ילדיו, שלמדו באוניברסיטה ומקדישים זמן ללימוד תורה: "הם למדו בישיבות בחינוך החרדי, ואחרי זה הם הקדישו כמה שנים ולמדו מתמטיקה, אנגלית והשלימו הכל. במיוחד בעולם הרפואה צריך לפתח את השכל, ואת זה אפשר לעשות בעזרת התורה והגמרא".

גם פרופ' סורקין מדבר בשבחה של התורה: "אנשים שלומדים תורה הם בדרך כלל מאוד מפותחים שכלית. הכל כתוב בתורה. זה גם מה שעוזר לליצמן להיות שר כל כך פופולרי. כשאתה לומד כל החיים שלך, יש לך אוצר. אני מחדד את הבנת העולם, זו מיומנות חשובה. את הליבה אפשר להשלים מהר יחסית. הרבי מלובביץ' אמר שאתה צריך ללמוד תורה עד החתונה ואז למצוא עבודה. אני חושב שבחור ישיבה יכול להשלים את הפער הלימודי בתוך שנה וחצי ואז למצוא מקצוע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו