ההרס שזורע שי ניצן

עכשיו זו כבר לא רק הצהרת כוונות הרסנית של פרקליט המדינה, שי ניצן, ברוח שרת המשפטים איילת שקד. עכשיו זה כבר איתות ברור למיוחסים ולבעלי קשרים כי חלף עידן פרקליט המדינה לשעבר, משה לדור - אימת אנשי השררה שסרחו - ואין להם סיבה לדאגה. השחיתות יכולה לזקוף ראש מחדש. על כיסאו יושב אדם כלבבם. 

עכשיו עוסק פרקליט המדינה, הלכה למעשה, בהורדת רף המלחמה בעבריינים מגוהצים ממגרשי הכוח והשררה - בהוצאה סופית להורג של מבחן בוזגלו. עכשיו הוא ממוטט, בעזרת עצימת עין של היועץ המשפטי הנוכחי, אביחי מנדלבליט, את מה שלא הספיק למוטט היועמ"ש הקודם, יהודה וינשטיין.

להרוס הוא יודע. במגרש הזה הוא קוצר הצלחה. לבנות, להגן על ערכים - הרבה פחות. 

זוכרים למשל את עיסקת הטיעון השערורייתית עם עבריין השוחד הסדרתי יאשיהו פינטו - שנת מאסר במקום עונש מצטבר של 7 שנים לפחות? זוכרים את התרגילים של הפרקליטות בתיק הזה? זוכרים את האזהרות שלי ושל עמיתיי עוזי דיין ומיכל שבת מפני התקדים המסוכן?

ובכן, אשר יגורנו בא לנו: אחרי שתיק הנשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בנצרת, יצחק כהן, החשוד בביצוע מעשים מגונים בלשכתו, נקבר יותר משנה בפרקליטות; אחרי שהחקירה אימתה את החשדות שכבודו הושיב על ברכיו את המתלוננת, "הכניס את ידו מתחת לחולצתה על הגב" ולא הניח לה גם כשסיפרה לו שהיא עומדת להינשא; אחרי שהוכח כי הוא נישק אותה בכוח - החליט ניצן להגיע עם כבודו לעיסקת טיעון.

למה בדיוק? שאלה טובה. יש מחסור בראיות? יש קושי להוכיח את המעשים המיוחסים לכהן? המתלוננת נמצאה בלתי אמינה?

אין בדל טענה כזאת. ולמרות זאת: ניצן הוריד את הרף בתיק למקום הכי נמוך, הפך את המעשים המגונים להטרדה מינית, חתם על עיסקת טיעון מבחילה. העונש המוסכם בה: לא שנת מאסר בפועל, לא שישה חודשי עבודות שירות, אפילו לא מאסר על תנאי. 

יצחק כהן. מתנה בדמות "אי הרשעה" // צילום: חגי אהרון

מה כן ייגזר על כבודו? עבודות לתועלת הציבור ופיצוי למתלוננת בסכום סמלי של 2,500 שקלים. בדיחה. ניצן כנראה החליט (בברכת מנדלבליט) להעניש את הקורבן במקום את מבצע העבירה. 

והמתנה העיקרית: תמורת הודאת כבוד הנשיא לשעבר, כך הפרקליטות, "התביעה תסכים לאי הרשעה בכפוף להמלצת שירות המבחן". 

רוצה לומר: כבודו יישאר ללא עבר פלילי. רישיון העו"ד שלו לא יילקח ממנו. הוא יוכל להיות למשל דירקטור בחברה ציבורית.  

מריחת תיק תל-צור

כמעט באותה נשימה שבה חילק פרקליט המדינה מתנה יקרה למטרידן המין המכובד מנצרת, הוא הוציא מהמגירה שלו תיק נפיץ אחר, שהיה קבור בה שנתיים, וקיבל החלטה מבישה לא פחות, שגם מפניה הזהרנו: לא להעמיד לדין פלילי את יקיר הפרקליטות, עו"ד נבות תל־צור, שנתפס משבש את הליכי משפט אהוד אולמרט. התירוץ: אין ראיות מספיקות... 

אין ראיות מספיקות? "שקר גס", כלשון גורם ממערכת האכיפה, "זריית חול בעיני הציבור. זו החלטה מטעה על פניה". 

לטובת בעלי הזיכרון הקצר: בראשית נובמבר 2012, אחרי שאהוד אולמרט שמע ששולה זקן שוקלת לחתום על עיסקת טיעון עם הפרקליטות במשפט הולילנד; אחרי שחשד כי פרקליטיה במשפט הזה, עוה"ד עופר ברטל ודב גלעד הכהן, רקחו למענה עיסקה נוחה שבמסגרתה היא תמסור הודאה - הוא הציע לה להזמין אליה את עו"ד תל־צור כדי לשמוע מה דעתו בעניין.

עו"ד נבות תל-צור. קיבל מתנה יקרה // צילום: נועם ריבקין פנטון

תל־צור אכן הגיע לבית אמה בשליחות אולמרט, כמי שדואג לאינטרסים של האחרון, וניסה לשכנע אותה לא לחתום על עיסקת הטיעון. הוא הבטיח לה הבטחות שונות ובדרכו החוצה מהדירה, כשזקן מלווה אותו לרכבו, הציע לה סיוע כספי מטעמו של אולמרט. הוא חזר על כך כעבור יום בשיחת טלפון אליה מרכבו.

"את שומעת אותי, את לבד", שאל בלי להעלות בדעתו שזקן מקליטה את השיחה ואת הצעת השוחד הזאת, כמו שהקליטה את השיחה הקודמת. 

כאשר השיבה לו שהיא לבד, "רק אני רק אני", עידכן אותה כי נפגש בנושא עם אולמרט והבטיח לה בשמו מימון לשכירת פרקליט אחר, מקומות עבודה אפשריים, והכפלת סכומי הכסף שהבטיח לה בצאתו מהפגישה בבית אמה.

מה יכול להיות חמור יותר משיבוש הליכי משפט הולילנד, מהחשובים במדינה, ומההצעה הכספית שחזרה על עצמה ולימדה על הכוונה הפלילית של תל־צור? 

אני מקצר כאן כי די היה בעובדות האלה כדי להוביל את עו"ד תל־צור כבר לפני כשנתיים אל ספסל הנאשמים ומשם לכלא. אבל שי ניצן, שבשיחות פנימיות הכחיש כי חבר משותף שלו ושל תל־צור גורם לו לנהוג כך, לא מיהר לשום מקום. 

הוא הכניס את התיק הפלילי הנפיץ לאחת ממגירותיו, פיזר כדורי הרדמה, והכחיש כי בדעתו להפוך את לשכת עו"ד לבית הקברות שלו.

רק השבוע, אחרי שליחת בלון ניסוי אחרון לתקשורת, פירסם ניצן הודעה רשמית על החלטתו להסתפק בקובלנה ללשכת עוה"ד ועל סגירת עיסקה שבמסגרתה יושעה תל־צור מהמקצוע למשך שנה. רק השבוע התברר כי עו"ד אלי זהר, שכבר בפברואר השנה פלט בהרצאה בפורום מנהלי משרדי עורכי הדין הגדולים כי "יש סיכום חשאי לסגור את התיק הפלילי של תל־צור" - ידע על מה הוא מדבר.

רוצה לומר: הכל נתפר עוד הרבה לפני השימוע שנערך לתל־צור. לתנועה לאיכות השלטון, שכבר נערכת לעתירה לבג"ץ, תהיה הרבה עבודה. 

המתנה לרב ברלנד

את המתנה השלישית השבוע העניק ניצן, באמצעות פרקליטות ירושלים, לרב אליעזר ברלנד, שביצע מעשים מגונים בשתי נשים שהאמינו בו. 

הוא "מישש את החזה שלהן", כלשון הודעת הפרקליטות ערב הרשעתו; "נישק אחת מהן עם לשונו על שפתיה"; "נישק אחרת על הצוואר ונצמד אל גופה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני"; וגם - "ביצע מעשה מגונה באישה שלישית".

מתברר שלרב שלנו, שמאות חסידיו הציגו אותו כנרדף וכקורבן, היה הספק מרשים. הוא ניצל את מעמדו לרעה בצורה הבזויה ביותר.  

איזה עונש צריך היה להיגזר על עבריין מין סדרתי כזה שאמר השבוע על עצמו: "בימי התנ"ך היו סוקלים אותי באבנים בגין המעשים האלה"? 

לפחות חמש שנים אם מביאים בחשבון שברלנד ברח מהארץ כשנחשפה הפרשה, תיעתע שנים במשטרה ובפרקליטות, שיבש את החקירה וברח ממדינה שעצרה אותו לצורך הסגרתו לישראל.

כמה נגזר עליו בפועל במסגרת עיסקת הטיעון, בין היתר בטענה השחוקה שהאיש מבוגר, חולה והביע חרטה? שנה וחצי מאסר בפועל... צחוק מהענישה. 

הרב ברלנד. צחוק מהענישה // צילום: יהונתן זינדל - פלאש 90

רגע לפני שהחומר הזה ירד לדפוס לחש מי שלחש על אוזני מיכל שבת כי בחצר של פרקליט המדינה נרקחת עיסקה מבישה חדשה, הפעם לטובת פרקליטת מחוז ת"א לשעבר, עו"ד רות דוד. לטובת מי שנחשפה בקלונה בעת שיבושי החקירה בתיקי ידידה עו"ד רונאל פישר; לטובת מי שהתנהגה כאחרונת העברייניות ואמורה לשבת בכלא בשל מעשי הפשע שלה כמה שנים טובות.

האם זה יקרה? נכון לעכשיו, עו"ד דוד מסרבת לסגור עיסקה שתוביל אותה לישיבה משמעותית בנווה תרצה. נכון לעכשיו, היא עדיין אינה מבינה מה עשתה ומדוע עליה להימצא במקום סגור. נכון לעכשיו, הפרקליטות לא לגמרי מתמסרת. היא חוששת כנראה משערורייה נוספת.

אבל בעידן שי ניצן הכל כבר בא בחשבון. תגיד לי מי מייצג אותך, ואומר לך מה תהיה התוצאה.

ההסתבכות של עו"ד שמרון 

בראשית השבוע, כשעו"ד דוד שמרון, מקורבו ופרקליטו של בנימין נתניהו, נופף בתוצאות בדיקת פוליגרף פרטית שערך לעצמו במכון פרטי בפרשת הצוללות; כשביקש להוכיח בדרך הזאת שלא דיווח לנתניהו דבר על הקשר שלו עם המספנות הגרמניות - נזכרתי בפרשת אריה דרעי.

נזכרתי שלפני שנים, בעיצומה של החקירה העיתונאית והמשטרתית בפרשה, הוזמן דרעי לראיון בערוץ הראשון והכחיש את המעשים שיוחסו לו (ושבהם הורשע לימים). הוא שלף תוצאות בדיקת פוליגרף פרטית המטהרת אותו וגרם לרבים וטובים לשאול שאלת תם: מדוע בחר במכון פרטי במקום במכונת האמת של המשטרה? מדוע האמין שהבדיקה הזאת תהפוך למכונת הכביסה שלו?

השאלה הזאת מתבקשת גם בפרשת הצוללות: מדוע פרקליט ותיק ומנוסה כעו"ד שמרון בחר בדרך דומה? מדוע נופף במסמך הבעייתי הזה, המלמד לכאורה על מצוקה, כעל קלף מנצח? מדוע לא פנה למשטרה, ביקש להיבדק במכון שלה, או הציע לה לבדוק את גרסתו בדרך אחרת?

ועוד הערה מתבקשת בסיפור רכש הצוללות וניגוד העניינים של עו"ד שמרון, על ספיחיו השונים, שהיועץ מנדלבליט החליט לפתוח בבדיקתו: מדוע קפץ בכלל לבריכה הזאת? לא היה ברור לו שלא פנו אליו בגין העיניים היפות שלו אלא בגין היותו איש סודו של ראש הממשלה, קרוב משפחה שלו, פרקליטו הצמוד בנושאים אישיים? 

עו"ד שמרון. בדיקת פוליגרף פרטית מלמת על מצוקה // צילום: גדעון מרקוביץ'

מדוע לא הבהיר לפונים אליו כי שכירת שירותיו תעמיד אותו, במוקדם או במאוחר, בניגוד עניינים, גלוי או סמוי, מול נתניהו; כי נתניהו יהיה כמובן זה שיקבל את ההחלטה והוא עלול לשאול אותו מה דעתו על העיסקה? 

מדוע לא שלח את שוכר שירותיו בנושא הטעון הזה לכל הרוחות כדי שאפילו צל צילו של חשד לא ירחף מעל לראשו ולראש נתניהו כפי שקורה עכשיו?

ועוד שאלה: מדוע לפחות עכשיו, כשנתניהו טוען בתוקף שלא ידע על קשרי שמרון עם המספנה בגרמניה ובכירים בליכוד פותחים באש לעבר שמרון, הוא לא התפטר מייצוג נתניהו בנושאים שונים? מדוע נתניהו עצמו לא ניתק את קשרי העבודה שלו עם משרדו של שמרון?

על השאלות האלה ועל כמה אחרות, לרבות בעניין פנייתו ליועץ המשפטי של משרד הביטחון, עו"ד אחז בן ארי, יצטרך עו"ד שמרון להשיב. אבל לא במכון פוליגרף פרטי. במוסד ממלכתי ששמו משטרה.

פגישת מחזור בדו"ח המבקר

דו"ח מבקר המדינה על המתרחש בעיריות בעייתיות הוא הזדמנות לקיום פגישת מחזור עם חלק מגיבורי ואורחי העמודים האלה. 

למשל, ראש עיריית נשר, אבי בינמו, שקיבל לידיו קן שחיתות ובמקום לנקות אותו, קלט עוד מקורבים במכרזים תפורים.  

למשל, ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, שכרגיל לא ידע ולא ראה ולא שמע על הסיאוב ועל אי הסדרים החמורים בעירייה שלו; שבחצר שלו נתפרו תפקידים בתאגידים עירוניים לכמה מקורבים; שהיועצת המשפטית הפורשת, עו"ד אהובה קרוק, החשודה בפלילים בפרשיות עו"ד רועי בר, הסתירה מידע רגיש מוועדת מינויים במשרד הפנים.

דב צור. מעשי שחיתות חדשים // צילום: יוסי זליגר

למשל, ראש עיריית חיפה, יונה יהב, שעל פי דו"ח המבקר חגג בחו"ל יותר מכל ראש עירייה אחר בשנתיים האחרונות - ועכשיו אנחנו יכולים להבין מדוע לא מצא זמן לטפל באנשים מושחתים בצמרת העירייה. אחת הדוגמאות: מנהלת אגף הנכסים, פנינה פז, הנגועה בטובות הנאה. 

הדו"ח הזה עוסק בקבוצה קטנה של רשויות ועיריות - בהן גם אשקלון, עפולה וחולון - והמסר שלו ברור: צריך לעקור מהשורש את נגע המכרזים התפורים, המינויים הפוליטיים והדיווחים הכוזבים. זו רעה חולה שאסור להשלים איתה.

איך לדעת המבקר צריך להילחם בה? בין היתר באמצעות הליכים פליליים שעליהם הוא המליץ בפני היועמ"ש נגד ראשי העירייה בנשר ובעפולה. המליץ אף שהוא יודע שבעידן מנדלבליט, כמו קודמו, בולמים חקירות רגישות במקום לקדם אותן.

הצעקות בלשכת ליצמן 

ביום שלישי השבוע, בשתיים בצהריים, בקעו מלשכת שר הבריאות, יעקב ליצמן, צעקות שכבר מזמן לא נשמעו בלשכה הזאת. עובדים במשרד סיפרו לעוזי דיין כי אינם זוכרים התפרצות כזאת של השר שאינו נוהג בדרך כלל להרים את קולו.

רק שהפעם, אמר מי שאמר, היתה לו סיבה לצאת מהכלים: הוא גילה כי חמישה בכירים שאמורים היו לציית להנחיותיו ולגרום לפתיחה מחדש של המרכז הגריאטרי בראשל"צ, היטעו אותו בשלושת החודשים האחרונים; כי הם לא מילאו את הוראותיו הברורות לפתוח מחדש מחלקות שנסגרו במרכז שהוקם למען ניצולי שואה; כי הם ניסו להכשילו.

בלהט הדיון ביקש ליצמן להבין: מדוע מנהלת המרכז, ורה רוזנפלד, עדיין שם אף שהורה להפקיד בידיה רק את ניהול בית החולים שמואל הרופא? מדוע לא הועברה הנחייתו הברורה לרופאי המחוזות להסיר את הקפאת הליכי קליטת המטופלים הקשישים החדשים? מדוע לא גויסו 70 עובדים החסרים במצבת כוח האדם לקראת פתיחת המחלקות שהיו סגורות בשנים האחרונות?

השר ליצמן. היתה לו סיבה לצאת מהכלים // צילום: אורן בן חקון

השורה התחתונה בישיבה: ימונה מנהל חדש למרכז הגריאטרי "באופן מיידי ובתיאום עם הנציבות" (יש כבר מועמד ראוי שנתן הסכמתו; מ"ג); יוקצו כ־50 מיליון לשלב א' למימון הבינוי ולשיפוץ המחלקות הסגורות; תיעשה הפרדה מוחלטת בין המרכז הגריאטרי לבית החולים שמואל הרופא; יאוישו כל התפקידים הפנויים במרכז הגריאטרי.

גורם יודע סוד מאשר: "עובדים בכירים אכן ניסו להטעות את השר ולהכשיל אותו, והוא גילה זאת ושטף אותם. תאמין לי, זה לא יקרה יותר. הסחבת והתרגילים המכוערים להרס המוסד הגיעו לקיצם".

הפינה של וסרמן

מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסף וסרמן, ממשיך לספוג סטירות לחי: ביום רביעי דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו לקצר את תקופת הרחקתו ממשרדו, וכמה ימים קודם לכן נבחרה בבחירה חשאית היורשת שלו בסיעת אמ"י - יפה בן דוד. 

כישלון מאמציו למנוע את בחירת בן דוד - שהיתה איתו שנים ובחודשים האחרונים התנערה ממנו - משמעותו אחת: אפילו תומכיו של וסרמן, אנשי דור השחיתות שאכלו שנים מידיו, מאסו בו.

 

יתרה מזאת: ייתכן מאוד שבן דוד ותומכיה, ובהם ראש אגף התרבות, יוסי אפרת, החשוד בשוחד, סחיטה ומעשי מירמה, לא ימתינו עד לבחירות הכלליות לתפקיד המזכ"ל וידיחו אותו בקרוב. זה באוויר.

בין שזה יקרה ובין שלא, הקרב על כיסא המזכ"ל יתקיים במאי בין יו"ר סיעת נחל, גילה קליין, שקמה ראשונה על וסרמן כבר לפני חמש שנים וחשפה אותו בקלונו, לבין יפה בן דוד. הבחירות האלה חייבות להתקיים בהגינות, ביושר ובפיקוח אמיתי של גורם חיצוני בלתי תלוי - כדי למנוע מעשים שהכרנו בעידן יוסף וסרמן וחבורתו. 

בהשתתפות: עוזי דיין, מיכל שבת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו