פוליגרף עצמי: האם אני מאמין לדוד שמרון שבנימין נתניהו לא ידע על מעורבותו בעיסקת הצוללות ואסדות הגז והפרטת המספנה של חיל הים לטובת הגרמנים? נוטה להאמין אלא אם יוכח אחרת. מדוע? תחושת בטן. גם הערכה כי שניהם שועלי קרבות ותיקים ויודעים כי הפרשייה נושאת בחובה חומר נפץ בהשהיה, ואם יתברר כי אחד לא אמר אמת והאחר שמר על זכות השתיקה יאבד כליל האמון בהם.
אם כן, מדוע יש מקום לבדוק את המעורבים בפרשה? מפני שהדוא"ל ששלח היועץ המשפטי במשרד הביטחון אחז בן ארי למנכ"ל דן הראל ב־2014 מעורר חשש שמא שמרון ידע כי נתניהו מבקש לבטל מכרז לכלי שיט - צעד העולה בקנה אחד עם האינטרס של המספנה הגרמנית שאותה מייצג בשרשור פרקליטו של ראש הממשלה.
ובכן מדוע לא לשלוח לעברו אצבע מאשימה באורח מובהק? מפני הטיעון שמסר לי שלשום שמרון כי אילו ידע שנתניהו כבר ביקש לבטל את המכרז - היה מתייתר הצורך שגם הוא יתעניין בכך. דווקא העובדה ששאל את בן ארי על ביטול המכרז יכולה להעיד שלא ידע כי נתניהו כבר פעל.
למרות זאת, כיצד ידע בן ארי לכרוך יחד ולתאר בנשימה אחת את הבקשות של נתניהו ושמרון? זה בדיוק העניין המחייב בדיקת משטרה.
האם להאמין גם לבדיקה שערך שמרון לעצמו בפוליגרף, ב"מכונת האמת"? שוב הייתי נוטה להאמין. מדוע? מאותן סיבות. יגיע הרגע שבו יתבקש לחזור על הבדיקה, שלא ב"מגרש הביתי" שלו. הייתי נוהג כמותו? כן, אבל במקצה שיפורים. הייתי מציע לאליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, שהגיש עתירה לבג"ץ לכפות על עריכת בדיקה משטרתית, לבחור עימי את הבודק ולנסח יחד את השאלות למבחן הפוליגרף, וכך מונע לזות שפתיים שמא מדובר ב"משחק מכור". בעיקר אם אין לנבדק שמרון מה להסתיר.
האם שגה שמרון כשלא סיפר לנתניהו כי הוא מייצג את הסוכן הישראלי של המספנה הגרמנית מיכאל גנור? בוודאי. מדוע? מפני שכל אחד מהגורמים המעורב בעיסקה ובגרורותיה - הגרמנים, ובכירי ההסתדרות אבי ניסנקורן ומשה פרידמן - ממילא הניחו במידה גבוהה של סבירות כי נתניהו יודע על הפעילות של פרקליטו הפרטי.
האם היתה נימה של איום בשיחה עם ניסנקורן ופרידמן, שאם לא ייאותו להפריט את מספנת חיל הים לטובת הגרמנים ייעשה הדבר על אפם ועל חמתם? כן, לפי התיאור של שניהם, וזה מעיק כי הם הניחו ששמרון פועל על דעת נתניהו. גם זה מוביל לחקירה.
דוד שמרון. שגה שמרון כשלא סיפר לנתניהו כי הוא מייצג את הסוכן הישראלי של המספנה הגרמנית מיכאל גנור // צילום: גדעון מרקוביץ'
האם שמרון "ישר כסרגל" כפי שתיארו נתניהו בהודעה מיוחדת לתקשורת? כן, אבל נוספה גיבנת. מאז אמצע השבוע מעיבה עליו העובדה שהצהיר כי לא דיבר עם איש מטעם הממשלה על העיסקה והנה התברר כי שוחח עם היועץ המשפטי של משרד הביטחון בן ארי והסתיר ממנו כי הוא מייצג את גנור. זה עקב אכילס במערך הסבריו.
שלשום פנתה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ לכפות על היועץ המשפטי, ד"ר אביחי מנדלבליט, לפתוח בבדיקה משטרתית. אך זה הזדרז וחזר בו מהסירוב לחקור. האם נוצרו עוד קודם תנאים המחייבים פתיחת חקירה? באורח השוואתי בוודאי. אהוד אולמרט, שהורשע בעבירות חמורות מאוד של הצווארון הלבן, אמר לשולה זקן ללא בדל של ראיה כי אהוד ברק קיבל טובות הנאה מרכישת צוללת (שהרמטכ"ל גבי אשכנזי התנגד בתוקף לקנייתה). שיח עבריינים מוקלט זה הספיק כדי לפתוח בבדיקה נגד ברק שנמשכה שנה וחצי, עד שיהודה וינשטיין נאלץ להודיע כי לא דובים ולא יער. במקרה הנוכחי המקטרגים נהנים מאמון גבוה מאשר אולמרט וזקן, ולפיכך היה מקום לבדיקה משטרתית מלכתחילה.
מה סוג הבדיקה או החקירה? לא ועדה פרלמנטרית. לא מבקר המדינה יוסף שפירא, שהפך לגורם בלתי מובן במערכת. גם אין לו סמכות לחקור את האזרח שמרון. לכן נחוצה בדיקה מטעם המשטרה בחסות מנדלבליט, שעלולה להתפתח לחקירה או לסגירת התיק. בהודעתו הוציא מנדלבליט את "הפיל מן החדר".
האם זו הישורת האחרונה בפרשייה? לא בדיוק. בהנחה ששמרון - ועימו השותף־הגיס יצחק מולכו - עושים את מלאכתם נאמנה, שוב צפה במלוא עוזה הטענה כי ההסדר שענייני הממלכה והמפלגה מופקדים בידי אישים פרטיים גורם לשיבוש מערכות, ושכרו יוצא בהפסדו. לפי זיכרוני העמום הפנייה להסדר מיוחד, שיאפשר לעורך הדין מולכו להתנדב ולפעול לצידו של נתניהו, הגיעה בשנות ה־90 אל שולחנו של היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין. חלף זמן ונראה בעליל שרובינשטיין העניק בדוחק את האישור להסדר מיוחד זה. לא מפני שסבר כי נתניהו ומולכו אינם ראויים, אלא מפני שהיה בדעה כי ההסדר רע גם כשמדובר באנשים טובים. זה הכלל המומלץ מייד מכאן ואילך - בטל ומבוטל.
שריפה עם חשש כבד
המים הרו את האפלה, והרוח את החוכמה והאש את האור, כלשון חכמים. אך האש שניצתה השבוע ברחבי ישראל הולידה דווקא חושך. את האפלה שבלבבות.
נכון שמזג האוויר והרוח ורשלנותם של עובדים ועוברי אורח תרמו את חלקם לגל השריפות שפקד באחת את הארץ. בכל ליבי אני רוצה להאמין בכך. אבל אי אפשר להתעלם מהחשש הכבד כי האש הזאת הוצתה במקרים רבים בגפרורים מקופסה ערבית. התזמון והעובדה שהאש פגעה רק - או כמעט רק - ביישובים עבריים אומרים דרשני.
ישראל יודעת להתמודד עם ההצתות. צריך לקוות כי השב"כ יעצור את המציתים־המסיתים, ובתי המשפט יאטמו אוזניהם מלשמוע כי הם קטינים ולא הבינו מה רוצים מהם ושאר טיעוני הסרק. לא זה העיקר.
בעיניי, הפלשתינים הם חלק מנוף מולדתי. עם הכנסיות והמסגדים, וגם השפה האחרת שקולחת לצידי ב"סינמה סיטי". נעמי שמר צדקה בוויכוח עם עמוס עוז ש"כיכר השוק ריקה" כשאין בה יהודים. היא חסרה גם כאשר כלתה רגל ערבית מהמקום.
אבל כיצד פלשתינים, החשים עצמם בני הארץ ואפילו בעליה, מרשים לעצמם לשרוף את ארצם, מולדתם, "הר טרשים קירח" כתיאורו של שאול טשרניחובסקי? הם כמו האם החורגת במשפט שלמה, שמצדדת בגזירת בנה.
הנחה של חברים
נניח שאהוד אולמרט ואני היינו נשארים חברים קרובים; ונניח שהיה משגר אותי לדבר על ליבה של שולה זקן שלא תעיד נגדו ותישא עונש מאסר תחתיו ותקבל בתמורה דמי לא יחרץ מחבר אחר, ואפילו יותר ממה שהוצע לה בתחילה; ונניח שהייתי נלכד - האם היה פרקליט המדינה שי ניצן מסתפק בעונש המסתכם בהשעייתי מכתיבה בעיתון למשך שנה? האם היה עושה עימי עיסקת טיעון שלפיה מועצת העיתונות תדיח אותי לפרק זמן קצר, ותו לא?
לי? לא. אבל לעורך הדין נבות תל־צור כן. יש לו חברים בפמלייתו של ניצן, וזה העונש שהושת עליו בהסכמתו. לא במועצת העיתונות אלא בלשכת עורכי הדין. נזכרתי בערגה מהולה בתמיהה, שבעבר סברו הפרופסור אהרן ברק ודורית ביניש כי ניצן נמנה עם הלוחמים (כהגדרתי) בשורות "בני האור".
תנו לצה"ל (ולנשים) לנצח
אביגדור קהלני היה לוחם גדול וחכם בינוני. מניין קפץ לפתע עם דבר ההבל נגד שיתוף חיילות בחיל השריון? כמותו גם יפתח רון־טל. נראה שהתגעגעו לכותרת מאת קלמן ליבסקינד. כמו הרב הראשי לשעבר בצה"ל ישראל וייס, שהתבדח בלשון לא ראויה כאילו נוכחות של חיילת בטנק תסתיים בתוספת טנקיסטן פעוט בעוד תשעה חודשים.
הרעיון לפתוח את דלתות צה"ל בפני נשים קונה לו אחיזה כבר זמן רב. בשנים אלה בולטת עלייה משמעותית, כמעט הסתערות, של נשים לשרת בצה"ל. חשוב במיוחד הגידול בקרב הדתיות. העידוד כפול ומכופל נוכח ההשתמטות משירות בצה"ל של ערבים וחרדים וסתם אנוכיים. חיילת לוחמת גם נחוצה מאוד בהיעדר כוח אדם לאחר שהכנסת ברדיפתה אחרי פופוליזם ריקני קיצרה את שירות החובה לגברים, שערורייה בפני עצמה.
נשים אינן מחויבות ללחום בטנק. חיילים דתיים אינם מצווים לשירות משותף עימן (לשמחתי, רבים מהם אינם רואים בכך פגם; כבוד האדם, כבוד האישה). רק מי שרוצות ורוצים מצטרפים לפעילות משותפת, ולפי שעה מדובר בהפעלת נשים בטנק לניסיון במתחם הבט"ש. הכל תחת עין בוחנת.
נשים יכולות כגברים. בתחומים מסוימים (למשל, התמדה או משמעת עצמית) אפילו יותר. עם החטיבה של נתן (נתק'ה) ניר הסתננו למלחמה בסיני ב־1973 כמה חיילות. איני זוכר שמי מהן קרסה גופנית או נפשית תחת המועקה והלחץ. "פרחים בקנה ובנות בצריח", כחרוזיו של דודו ברק.
צה"ל לוחץ לקידומן. הוא נאבק על כך. תנו לצה"ל לנצח.
נתן (נתק'ה) ניר. במלחמת יום כיפור הסתננו לחטיבתו כמה נשים - ולא קרסו // צילום: באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, מאוסף "במחנה"
מגבלות הכוח של טייסי אל על
איני יודע עם מי הצדק בסכסוך העבודה המכוער בחברת אל על, שלעולם אעדיף לטוס בה והיא בשבילי כחול־לבן גם לאחר שהופרטה. ברור לי כי הטייסים - מלח הארץ, מגיניה בשירות קבע ובמילואים - מתפרנסים היטב. אין זאת אומרת שאינם צודקים בתביעתם להשתכר יותר, או למנוע את הירידה בהכנסתם. אולי מגיעה להם תוספת, ואפשר שטענותיהם כלפי ההנהלה והבעלים נכונות.
אמנם שלשום אחר הצהריים שמעתי ברשת ב' מראיינות מטעם "קול ישראל", שניסו להבין מפי אחד הטייסים מה המרשם שלו לפתרון המשבר, ולא עלה בידן. כל מה שנשאל נענה מפיו ב"זה לא רלוונטי". לא משכנע. עדיין ייתכן שאילו נכנס בעובי הקורה היה מבהיר היטב למאזין שכיח כמוני כי דרישתם חייבת להיענות, ואולי לא.
לא הייתי נדרש לנושא לולא הוזכרו במהלך השביתה שתי תופעות, שטרם הוכחשו בלשון חד משמעית: הטייסים מתחזים לחולים, וזה רע, אבל הרע במיעוטו; והם מאריכים באורח מלאכותי את משך הטיסה ומגיעים ליעד באיחור מכוון כדי להוסיף להכנסתם "שעות נוספות".
מנכ"ל אל על דוד מימון. מאבק על כסף גדול // צילום: יוסי זליגר
בעברית יש לכך הגדרה. האין זו "הפרת אמונים"? טייס משתהה במתכוון באוויר, ובפועל לוקח את הנוסעים כבני ערובה (גם את המטוס, רכוש החברה) - והוא, שהורגלנו לכנותו בצדק "מלח הארץ", אינו חש שמשהו פגום, מוטעה, לא בסדר?
אני מבין שמדובר במאבק על כסף גדול, ואין סיבה שלא יזלוג לכיס הטייסים אלא יישאר כולו בידי בעלי המניות, ועדיין מי שרואה עצמו "אליטה" ומי שמשתכר היטב גם אם מגיע לו עוד - אינו מתנהג כך כלפי מקום עבודתו. אנשים אחראיים - והטייסים אמורים להיות כאלה - צריכים להכיר מרצונם במגבלות הכוח, ומכל מקום לא להפעיל את כל הכוח העומד לרשותם.
איני רוצה להאמין כי שמעתי ברדיו הקלטה של שיחה שבה טייס חומק מהזמנה לטיסה. אנשים אחראיים תורמים ליציבות אל על ואינם מניחים לה להידרדר עד כדי סכנת קיום. האצילות - במקרה זה הטיס - מחייבת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו