"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה לא עמונה, אלא עתיד הקואליציה

אם עמונה תיפול, הממשלה עשויה ליפול יחד איתה. לכן מאחורי הקלעים נמשכים המגעים החשובים באמת: אלה שנועדו להציל את עמונה מפינוי

,עודכן
נתניהו במליאה. עוד עימות עם בנט // צילום: דודי ועקנין // נתניהו במליאה. עוד עימות עם בנט // צילום: דודי ועקנין

חוק ההסדרה עבר בדקה ה־90, אבל לכולם כבר ברור שלא רק שאין מדובר בסוף פסוק, אלא שזו בקושי רק ההתחלה. חברי הקואליציה שהסתובבו אתמול בצהריים במשכן הכנסת כאחוזי תזזית, יודעים היטב שעונת ההתרוצצויות רק החלה.

מגישה: ליטל שמש // צילום: דורון פרסאוד // איפור: רונה בן עזרא // ארכיון: רויטרס, ערוץ הכנסת

חוק ההסדרה אמנם עבר אתמול, אבל הסיפור הוא בכלל לא החוק. הסיפור היה ונותר עמונה. אם היא תיפול, הממשלה עשויה ליפול יחד איתה. לכן, במקביל למגעים הקדחתניים המתנהלים בימים אלה בין מרכיבי הקואליציה לקדם את חוק ההסדרה, נמשכים מאחורי הקלעים המגעים החשובים באמת: אלה שנועדו להציל את עמונה מפינוי.

כי הכנסת, בהצבעתה אתמול בקריאה הטרומית על חוק ההסדרה, ויתרה למעשה על עמונה. להודעה של יו"ר הקואליציה דוד ביטן כי סיעת כולנו לא תתמוך בחוק אם יפגע בבג"ץ, אין משמעות אחרת מלבד הוצאתו של סעיף הרטרואקטיביות מהחוק. במילים אחרות, עמונה בחוץ. לכן קרב הקרדיטים שהתפתח לאחר ההצבעה - מלבד לשרת את האישים הפוליטיים שמאחוריהם - אינו משיג דבר, ודאי שלא עבור ההתיישבות. הזירה האמיתית שבה מתנהל כעת המאבק להצלת עמונה, וכנגזרת לכך גם הצלת הממשלה, אינו בכנסת וכנראה שגם לא יגיע לכנסת.

בנט. "מוקירים את פועלו של רה"מ" // צילום: דודי ועקנין

בימים האחרונים המגעים בין ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה ושרת המשפטים בנוגע לבעיית עמונה הפכו לאינטנסיביים יותר. בדיונים האלה הכל נמצא על השולחן: הקמת טריבונל שיפוטי בסגנון קפריסאי לדון בבעיית ההתיישבות הכוללת, מיחזור הרעיון ליישב את עמונה על נכסי נפקדים, פסקת ההתגברות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועוד. ייתכן שאף אחד מהרעיונות האלה בסופו של דבר לא יצלח, אבל לפחות יש ניסיונות. לא סתם בליכוד יצאו במתקפה חריפה נגד בנט. ההתעסקות עם הכנסת כל הזמן פוגעת באפשרות להביא פתרון שקט אך יעיל.

לתפקיד המבוגר האחראי אתמול נכנס משה כחלון. הסיבה היחידה שתמך בחוק ההסדרה, בסופו של דבר, היתה כי הוא ראה את הקואליציה נכנסת לסחרור שממנו תתקשה לצאת.

ומילה על ליברמן. התוכנית המדינית שלו חצויה: מצד אחד היא ימנית מאוד, כמו העברת ערביי ישראל לשטחים, מיטוט שלטון חמאס בעזה, מלחמה בח"כים הערבים ועוד. אבל מהצד אחר, היא מאוד שמאלנית, כמו פינוי התנחלויות מבודדות, חלוקת ירושלים ועוד. ליברמן מאוד עקבי, אבל הדגש עובר מצד לצד בהתאם לנסיבות. אתמול בחר ליברמן להדגיש את הצד השמאלני. מצד אחד, כך נראה, הוא משדר ממלכתיות לקראת כניסתו של הממשל החדש לוושינגטון שמולו הוא הולך להתנהל כשר הביטחון. מנגד, הדבר מעיד כי לפחות בעיני ליברמן הבחירות רחוקות מאוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר