"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחזרה לעבר: נחשפה קשת ביזנטית בת 1,500 שנים בירושלים

הקשת נחשפה כחלק מעבודות המתבצעות בימים אלה לחשיפת תוואי הרחוב בין הקרדו לבית הכנסת החורבה ברובע היהודי

,עודכן
השר גלנט מביט בתגלית // צילום: אורן בן חקון // השר גלנט מביט בתגלית // צילום: אורן בן חקון

קשת ביזנטית בת 1,500 שנים נחשפה אתמול בטקס חגיגי ברובע היהודי בירושלים בהשתתפות שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט. הקשת נחשפה כחלק מעבודות המתבצעות בימים אלה לחשיפת תוואי הרחוב בין הקרדו לבית הכנסת החורבה ברובע היהודי.

כמו כן, השר חשף את הפסיפס השני בפרויקט "ירושלים של פסיפסים" וצפה בממצאים שנחשפו לאחרונה בחפירות שמתחת לבית הכנסת תפארת ישראל. מטרת הפרויקט שיזמה החברה לשיקום ופיתוח ברובע היהודי היא לשקף את החיים ברחוב כפי שהיו בו לפני 1,500 שנים.

הפסיפס המרהיב, שאותו יצר האמן הבינלאומי דוד הראל, מורכב מכ־5,000 אבני פסיפס צבעוניות. בפסיפס נראות תשע חנויות שבהן מוצרים או בעלי מקצוע אופייניים לתקופה, שעוצבו בהשראת ממצאים ארכיאולוגיים. כל כניסה ויציאה בחנויות הקרדו היו מקורות בקשת.

גלנט גם צפה בממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו בחפירות שבוצעו לאחרונה במרתף בית הכנסת "תפארת ישראל" שנבנה במאה ה־19 ונחשב למפואר ולגדול ברובע היהודי בירושלים. בין הממצאים משקולת מימי בית שני שהיתה שייכת, ככל הנראה, למשפחת הכוהן הגדול קתרוס - ועליה חרוט שמו.

במהלך הסיור אמר גלנט כי "שחזור הרובע שחורבנו נכפה עלינו על ידי אויבינו הוא משימה היסטורית. כל גילוי חדש מקדם אותנו לאתגר הארכיאולוגי הבא. אבנים ששרדו אלפיים שנה, אשר אבותינו פסעו עליהן וחשו את מגען, הן עדות מרגשת לקשר הבלתי ניתן להפרדה של העם היהודי למקום הזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר