"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חשבון נפש בתקשורת: "רדו מגורדי השחקים והצטרפו לעם"

התקשורת האמריקנית, שתמכה בקלינטון, מתקשה לעכל • העורכת הציבורית של ה"ניו יורק טיימס" ביקרה בחריפות את העיתון וציטטה מכתב מתושב מישיגן • המו"ל: "נברר היכן שגינו"

,עודכן
ה"ניו יורקר". "כאילו נכנסנו בקיר" // ה"ניו יורקר". "כאילו נכנסנו בקיר"

לאור ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות החלו כלי תקשורת מרכזיים בארה"ב בחשבון נפש, בעוד שאחרים מסרבים להכיר בטעותם. ההכאה על חטא ניכרת במיוחד ב"ניו יורק טיימס", שהודה כי התנהלותו לאורך הקמפיין היתה מוטית לטובת הדמוקרטים, גם אם "לא מתוך כוונה להוליך שולל".

צילום: רויטרס

ביום שישי כתב מו"ל העיתון, ארתור סלצברגר ג'וניור, מכתב לקוראים. "נעשה חשבון נפש יסודי כדי לברר לעומק היכן שגינו בסיקור מערכת הבחירות", הבטיח סלצברגר, "ונחזור לדווח על המתרחש בעולם ובאמריקה באופן הוגן ומאוזן, כזה המשקף את כל נקודות המבט הפוליטיות ואת החוויות השונות של כולם".

המכתב יוצא הדופן הוא למעשה תגובה לביקורת שהשמיעה ליז ספייד, העורכת הציבורית של העיתון, שתפקידה לוודא כי הוא נצמד לכללי האתיקה העיתונאית. ביום רביעי פירסמה ספייד באתר העיתון מאמר חריף נגד כתבי העיתון, שכותרתו: "רוצים לדעת מה אמריקה חושבת? אולי פשוט תשאלו". במאמר, ציטטה ספייד מכתב למערכת העיתון שכתב תושב מישיגן: "אנא מכם, רדו מגורדי השחקים והצטרפו אל העם". היא האשימה את העיתון בסיקור לקוי ובעייתי של "אמריקה האדומה", שתמכה בטראמפ, שהסתכם "ביצירת קריקטורה צרה של אותם אנשים". לדבריה, "הציבור, שנשען על כלי התקשורת המרכזיים, ציפה לראות ניצחון דמוקרטי, אולי אפילו ניצחון מוחץ". ביא הוסיפה כי "הצופים קיבלו מצג שווא שלפיו קלינטון לא יכולה להפסיד. הסיקור היה מוטה ולמעשה מנע מהצופים להבין כי לטראמפ יש סיכוי סביר לנצח".

"ניו יורק פוסט". "אשמת התקשורת"

גם מבקר התקשורת של הניו יורק טיימס, ג'ים רוטנברג, כתב מאמר תקיף נגד הקולגות שלו תחת הכותרת "כלי התקשורת תוהים היכן התחזיות שלהם השתבשו". רוטנברג התייחס לעיתון שבו הוא כותב, כמו גם לאתר "Huffington Post", וכתב : "התחזיות שלכם קרסו באופן מוחלט ביום שלישי". גם האוורד קורץ, מנחה התוכנית על התקשורת בפוקס ניוז, תקף את התקשורת וטען כי הסיקור המוטה ממשיך. "גורמים מרכזיים, בייחוד פרשנים בשמאל, לא הפנימו שקלינטון הפסידה או שהמועמד שהם בזו לו ופחדו ממנו ניצח", אמר קורץ. בתוך כך, העיתון "ניו יורק פוסט" פירסם שער עם הכותרת "Media culpa" (אנחנו, התקשורת, אשמים) ואילו המגזין "ניו יורקר" פירסם שער המכוסה כמעט במלואו בחומה אדומה, הצבע שמזוהה עם הרפובליקנים. "כשנודעו התוצאות, הרגשנו כאילו נכנסו בקיר לבנים", כתבה העורכת האמנותית פרנסואז מולי, שלא פירטה אם החומה מסמלת גם ביקורת על הסתגרות התקשורת או, מנגד, את החומה שאמר טראמפ שיבנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר