בדרך כלל מוצאות עצמן הערים החרדיות ברשימות לא מחמיאות. פעם במקום הכי נמוך במדד אחוזי הזכאות לבגרות, פעם בראש רשימת הערים הצפופות בארץ. עתה, עומדות כמה ערים חרדיות בראש אחת הרשימות החשובות ובעיקר מצילות החיים שנערכו לאחרונה - הערים שבהן יש הכי הרבה תורמי כליה אלטרואיסטים.
לאחרונה ערכו בארגון "מתנת חיים" של הרב ישעיהו הבר, המעודד אנשים המעוניינים לתרום את כלייתם לשם הצלת חיים ומקשר בינם לבין חולים הזקוקים לכך, סיכום ופילוח של תורמי הכליות בחלוקה ארצית.
הנתונים מתרכזים משנת 2014 ועד לראש השנה 2016. את ראש הרשימה חולקות הערים ירושלים ובית שמש עם לא פחות מ־21 כליות שנתרמו שם. אחריהן, במקום השלישי, נמצאת בני ברק עם 14 תרומות כליה אלטרואיסטיות, ואז מודיעין עילית עם 11 תורמים וביתר עילית עם 8 תורמים.
יצוין כי יש יישובים קטנים מאוד שמספר התורמים בהם גדול במיוחד ביחס לכמות התושבים, דוגמת היישוב יצהר, שבו יש בסך הכל כ־1,200 תושבים ומגיעים ממנו שישה תורמים; היישוב עלי עם כ־4,000 נפשות וחמישה תורמים, וקרני שומרון עם כ־7,000 תושבים וחמישה תורמים.
ובמקום האחרון...
בערים המאכזבות במספר תורמי הכליה האלטרואיסטים נמצאת תל אביב הגדולה ביותר עם תרומה אחת בלבד, ואיתה עוד ערים גדולות דוגמת אילת, כפר סבא וראשון לציון, שגם שם נמצא רק תורם אחד.
"יש לזה הסבר הגיוני, שכן את מאמצי ההסברה ריכזנו עד לאחרונה בעיקר בריכוזים החרדיים ואז בציבור הדתי־לאומי", מסביר הרב ישעיהו הבר, יו"ר "מתנת חיים", "רק לאחרונה הגענו יותר לעולם החילוני. המהפכה הכי גדולה בתחום קורית בעיקר בעזרת 'חבר מביא חבר', כשאנשים רואים בן משפחה או חבר שלהם, שהוא בדיוק כמוהם ולא איזה איש עם שריון או גוליית אלא איש פשוט כמוני וכמוך, ומבינים שזה לא כל כך מסובך. כשזה יתחיל לרוץ בעולם החילוני, אני מאמין שנראה גם בו עלייה משמעותית במספר התרומות".
לדברי הבר, גם לאמונה יש השפעה: "אנשים שרוצים לתרום מפחדים על עצמם שמא יקרה להם משהו. ראינו שלאדם מאמין קל יותר להתמודד עם הפחד הזה. הוא יודע שמי שעושה מצווה אינו ניזוק".
מעניקים חיים חדשים
הבר מספר כי בתחילת דרכם בקושי נמצאו תורמים. "היו לנו בקושי שלושה תורמים בכמה חודשים. היום, ברוך השם, כבר יש שלוש־ארבע השתלות בממוצע לשבוע. זה מהפך לא פחות גדול מהמהפך של טראמפ. כל השתלה כזו היא תחיית המתים. אתה מחזיר אדם שהיה מחוץ למעגל החיים לחיות. להיות מטופל בדיאליזה זה לא למות ולא לחיות. השתלה מחזירה אותו לחיים".
הבר, בעצמו מושתל כליה, מספר על התחושות: "אנשים שואלים אותי איך אני מרגיש בתור מושתל, ואני עונה: 'לא משהו, אני יכול לעבוד רק 22 שעות ביממה ונאלץ לישון שעתיים'. יש אנשים שלא הצליחו להתחתן, לא הצליחו להביא ילדים, יש כאלה שלא יכלו להיות עם המשפחה, לטייל, להיות עם הילדים ואחרי ההשתלה פשוט חוזרים לחיות. זה הרבה יותר ממדהים".
בנוגע לתרומה של הציבור החרדי, הוא אומר: "יש סטיגמה על הציבור החרדי שהוא לא תורם איברים בכלל כי יש בעיה עם תרומת איברים כשקורה מוות מוחי. אז באמת יש בעיה הלכתית, אבל כשאין בעיה הלכתית - הם הראשונים לתת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו