לילה של פעם בחיים

היה זה לילה של פעם בחיים. לילה נגד כל הסיכויים, נגד כל הציפיות, לילה שסיומו לא הזכיר במאומה את ראשיתו. זה היה לילה שידברו עליו גם בעוד אלף שנים.

מי היה מאמין שרק לפני שבוע קיבל הנשיא הנבחר של ארה"ב, דונלד טראמפ, סיכוי של 5 אחוזים בלבד לניצחון מהעיתון "ניו יורק טיימס"! מה ש"ניו יורק טיימס" ואיתו כל התקשורת העולמית לא הבינו זה שטראמפ לא היה מועמד רגיל, שאותו בוחנים עם סקרים תמוהים, אולי אפילו מגמתיים, כי אם פנומן: מועמד של פעם בדור. אמרו לנו כי רק גזענים, מיזוגינים, אנשים בזויים וחסרי השכלה אקדמית תומכים בטראמפ. והנה, יותר מ־40 אחוזים מהמצביעים בעלי תואר אקדמי תמכו בו. התמיכה שלה זכה בקרב לבנים ללא השכלה אקדמית היתה הגדולה ביותר עבור רפובליקני מאז החלו למדוד נתון זה בשנת 1972. 

אמריקה חוותה מועמד מסוג חדש: מיליארדר סלב, שדווקא הוא קלע לליבם של אזרחי ארה"ב, הגאים בערכים ישנים, כמו "הייחודיות האמריקנית". טראמפ הבין שיש מיליוני אמריקנים שמעדיפים לעבוד ולא לקבל תלושי מזון כפי שמקבלים היום יותר מ־40 מיליון אזרחים. ממרומי מגדליו הצליח טראמפ לחוש את התסכול הגדול של המיליונים, שנשכחו ברצועת הפלדה, והחליטו ביום הבחירות שלשום במישיגן, באוהיו ובפנסילבניה, להזכיר לעולם, וגם למפלגה הדמוקרטית, שהם קיימים. כמו משאל העם בבריטניה על החברות באיחוד האירופי (ברקזיט), גם הפעם הפריפריה הזכירה לאליטות שהיא קיימת. או כפי שטראמפ חזה זאת: "זה ברקזיט כפול 10".

"מזל טוב", בעברית

זה באמת היה ברקזיט כפול 10 - לפחות מבחינת התחושות במלון הילטון מידטאון, שבו התקבצו תומכי דונלד טראמפ ואנשיו. סמוך לשעה שתיים הופיע טראמפ, מלווה במשפחתו, על הבמה. "טראמפ, טראמפ!", שאג הקהל בקצב. טראמפ שמר על קור רוח והמשיך ללכת. אפשר היה להבחין על פניו בגודל האחריות. טראמפ הבין מהר מאוד כי הוא עתיד לקבל לידיו את המשרה החשובה ביותר בעולם. רגע לפני שהחל לנאום, מישהו צעק לעברו בעברית "מזל טוב" והוא ענה "תודה". 

"תמיד אשים את האינטרסים של אמריקה בעדיפות עליונה, אך ננהג בהגינות עם כולם, עם כל האומות והאנשים", אמר טראמפ והוסיף שכל האמריקנים יהיו גאים בו. הוא שיבח את הילארי קלינטון על "קרב קשה, קשה מאוד". "היא עבדה קשה ואנו חייבים לה המון תודה על השירות שלה למדינה שלנו", אמר טראמפ, "עכשיו הגיע הזמן להתאחד, ולכל הדמוקרטים, הרפובליקנים והעצמאים במדינה, אני אומר: בואו נהיה עם אחד".

מי היה מאמין? ב־25 בפברואר השנה היה חבר קונגרס ממדינת ניו יורק, כריס קולינס, הציר הראשון שתמך בגלוי במועמדותו של טראמפ ודיבר על מיליונים שנשכחו. חשבו אז שהוא משוגע, שזה לא יכול להיות. 

גם הערב אתמול החל כך. האווירה והתחזיות לא היו אופטימיות במיוחד, בין השאר כי הרשתות שמו את ג'ורג'יה ודרום קרוליינה בעמודת ה"מוקדם לקבוע", אף שמדובר במדינות רפובליקניות מובהקות. אבל אז התברר שגם מעוז של הילארי, מדינת וירג'יניה, שהצביעה פעמיים עבור אובאמה, עלולה לחמוק לה. שני המחנות כססו ציפורניים ולמטה טראמפ גם הגיעו דיווחים בלתי־מאומתים שמדינות המפתח הולכות לקלינטון. 

קריסת החומה הכחולה

אבל בשלב כלשהו במהלך הלילה, נפרצה "החומה הכחולה־תכלת" של קלינטון. היא אמנם הצליחה לשמור על וירג'יניה, אבל במדינות המתנדנדות טראמפ זכה בניצחון אחר ניצחון: בצפון קרוליינה, באוהיו, בפלורידה. אם לא די בכך, הישגיו במישיגן מנעו מקלינטון ניצחון במדינה זו (נכון לכתיבת שורות אלו), מדינה שהצביעה לדמוקרטים מאז 1988. 

ואז באו וויסקונסין ופנסילבניה. לפני הבחירות צחקו על טראמפ שהוא עושה קמפיין במדינות שכבר כמעט שלושים שנה לא הצביעו לרפובליקנים. וויסקונסין לא הצביעה להם מאז 1984. אבל התוצאות הראו שצדק בכך שהרחיב את המפה. 

ופנסילבניה? כאן הזמן כאילו פסק מלכת. כשהיה ברור שפנסילבניה כמעט שלו ולמעשה מפרידה בינו לבין ניצחון, הקהל נעשה חסר סבלנות. "Call it, call it", שאגו האנשים עם הכובעים האדומים, בדרישה להכריז (to call) כי טראמפ ניצח במירוץ והפך לנשיא הנבחר. בזה אחר הזה הכריזו הרשתות השונות וסוכנויות הידיעות כמו סוכנות אי.פי על פנסילבניה כמדינה אדומה. 

לפי חישובי פוקס ניוז, שבאותו הרגע היתה היחידה שגם הגדירה את טראמפ כמנצח בוויסקונסין, פירוש הדבר היה שהוא חצה את רף 270 האלקטורים הדרושים. אבל ברשת רצו לוודא שפנסילבניה אכן שלו. 

רגעים מורטי עצבים. על המסך פתאום נראה אולם שכן, לא כל כך רחוק, זה של הדמוקרטים שבו פתאום נראה יושב ראש הקמפיין של הילארי קלינטון, ג'ון פודסטה, טוען כי המירוץ צמוד ואי אפשר עדיין להכריז על מנצח.

אפילו וויסקונסין

ואז בא הרגע הגדול וטראמפ הוכרז כמנצח במירוץ בכל הרשתות. זהו, פנסילבניה נתנה לו את הניצחון. פנסילבניה, כפי שנאמר בעבר, קיבלה את הכינוי The Keystone State, מדינת אבן הראשה. מתברר שבצדק, ולא רק בגלל שהכרזת העצמאות והחוקה יצאו משם. כפי שאמר גבר אמריקני בשם ג'ון עם מבטא דרומי שעמד לידי: "זוהי המהפכה השנייה שלנו, היום. מהפכה דמוקרטית בניצחון רפובליקני".

במהלך נאומו השתיק טראמפ את הקהל, שתקף את הילארי קלינטון, המועמדת השנואה שהפכה פתאום ליריבה מכובדת - וגם זה היופי של הדמוקרטיה האמריקנית החזקה. טראמפ דיבר על המיליונים שנשכחו, אנשי רצועת הפלדה שהידרדרו בעקבות "הסכמים רעים" שפגעו במדינות המערב והמערב התיכון. 

דווקא הדמוקרטים התרחקו מהעם. "וזו בדיוק הסיבה שלקח לנו כל כך הרבה זמן לקבל תוצאות ממישיגן ומהעיר דטרויט, שבה חיים כל כך הרבה אפרו־אמריקנים", הסבירה לי הלן, האוחזת בשלט "נשים למען טראמפ". הדמוקרטים לא הבינו שקואליציית אובאמה קרסה בגלל שטראמפ החל לדבר בגובה העיניים למצביעי מעמד הביניים המאוכזבים. 

בכניסה לאולם השקיף עליי פסלון של דונלד טראמפ. הוא היה כל כך מוצלח עד שלא שמתי לב שמדובר בעוגה. אבל זה היה עוד כלום כי התברר שעוגת הניצחון של טראמפ כשרה! לא פלא כי האופה מליסה התבררה כיהודייה, וכי בקהל היו יהודים רבים. שניים מהם, ג'ייקוב זק ובן אור אבגי, לא הפסיקו לשאוג כל הערב. שני יהודים צעירים מניו יורק. "כמה שאנחנו שמחים שהוא ניצח", אומר לי ג'ייקוב, "זה לא רק טוב לאמריקה, זה גם מצוין לישראל. כאן בניו יורק אנחנו מכירים מבית הכנסת הרבה אנשים שמכירים אותו או עבדו איתו. הוא איש טוב. והוא אוהב את ישראל באופן אמיתי. הוא מעדיף אותנו כי הוא אומר שהיהודים זה עם שאוהב לעבוד קשה".

"יש לנו עכשיו נשיא שמעריך עבודה וזה בדיוק מה שאמריקה צריכה", מוסיף בן אור, "אתה תראה איזו עבודה תהיה כאן. אתה תראה איך הוא יהפוך את אמריקה למצליחה מחדש".

דונלד טראמפ הצטרף אתמול לשורה של נשיאים שלא חשבו אף פעם שיגיעו לבית הלבן, מועמדים בלתי־אפשריים כמו חוואי הבוטנים מג'ורג'יה קרטר, השחקן הבינוני רייגן או האיש הפשוט ממיזורי טרומן. עכשיו חבר אליהם הסלב ומנחה הריאליטי מניו יורק טראמפ.

הנקמה באובאמה

בדרך החוצה, בין כל מכוניות המשטרה, מכבי האש והאמבולנסים שחסמו את אזור המלון, נתקלתי שוב בעוגה. בזה אחר זה ביקשו השוטרים להצטלם עם העוגה, חלקם הרכיבו על "עוגת טראמפ" את כובע השוטר שלהם. אחר כך התחלפו עם תומכי טראמפ שהיו במקום. אפרופו כובעים: היו באולם מספיק כובעים אדומים עבור כל אותם פרשנים ועיתונאים שצריכים היום לאכול את הכובע. 

ואני רק יכולתי לחשוב: איזו נקמה מתוקה לטראמפ! לפני שלוש־ארבע שנים הוא הושפל בידי הנשיא אובאמה במסיבה. עכשיו הוא הולך לישון במיטתו בבית הלבן.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו