מרתון ניו יורק שהתקיים ביום ראשון היה הגדול בהיסטוריה. על פי נתוני המארגנים, מתוך 51,995 הרצים שיצאו לדרך, 51,388 חצו את קו הסיום. מדובר ב־98.8 אחוז מסיימים, נתון יוצא דופן במונחים של מרתון. 21,457 נשים גמאו את 42.2 הקילומטרים, 124 מדינות שונות יוצגו על ידי רץ אחד לפחות, המבוגר ביותר שסיים היה בן 84, המבוגרת ביותר בת 88. המספרים המטורפים הללו מבהירים: חיידק הריצה תפס את כולם, בלי הבדלי דת, גזע, מין וגיל.
ב־1970 זינקו במרתון ניו יורק הראשון 127 רצים בלבד, ורק 55 מתוכם עמדו על הרגליים בסיומו. היום רשימת ההמתנה לריצה היא כמעט אינסופית, וסיכויי הקבלה עומדים על 20 אחוזים בלבד. הסיבות לעלייה בכמות הרצים ידועות: תחושת הסיפוק, הנגישות הכלכלית, שמירה על כושר ומשקל תקין - כל אלה הפכו את הריצה לספורט הפופולרי בעולם. עד כדי כך פופולרי, שלאחרונה גם ספורטאים מענפים אחרים החליטו להצטרף לטרנד העולמי.
גביע אירופה? מרתון!
שש אליפויות, שלושה גביעי ליגת האלופות ומאות שערים לא הצליחו להוציא מראול חיוך מלא סיפוק כמו זה שהיה מרוח על פניו בקו הסיום בניו יורק. השעון הראה 3:26:05 שעות, כמעט ארבע דקות מהר יותר מזמן המטרה שסימן לעצמו חלוצה לשעבר של ריאל מדריד. כ־14 דקות אחרי הספרדי סיים את הריצה המפרכת מאסימו אמברוסיני, קשרה לשעבר של מילאן ופעמיים אלוף אירופה במדיה.
"הריצה מעוררת את הצד התחרותי שבי. שלא כמו בכדורגל, כאן זה רק אני מול עצמי ומדובר באתגר שלא הכרתי. אני אוהב את התהליך, לראות את מגמת השיפור". ההסבר הזה של אמברוסיני, רץ נלהב שהגיע לניו יורק כשגריר הריצה של המועדון המילאנזי, היה יכול באותה מידה לצאת מפיו של ראול. שני שחקני העבר - בדיוק כמו לואיס אנריקה, פאבל נדבד, מייקל אואן, אדווין ואן דר סאר ודווייט יורק לפניהם - בחרו להתמקד ב־42.2 הקילומטרים לאחר שתלו את הנעליים. לכולם היה יותר מדי זמן פנוי, ושיגרת האימונים סיפקה להם את הריגוש הספורטיבי שנעלם עם הפרישה.
מביה"ח לקו הסיום
שעתיים ועשר דקות אחרי אמברוסיני, כמעט בהליכה, חצתה את קו הסיום מריון ברטולי. ב־2013 הטניסאית הצרפתייה זכתה בטורניר ווימבלדון, אולם את הריצה ביום ראשון הגדירה כניצחון הגדול של חייה. בספטמבר האחרון סיפרה ברטולי בת ה־32 כי חיידק מסתורי בבטנה הפך את חייה לגיהינום. "שכבתי בבית החולים עם אינפוזיה ואכלתי דרך צינור. הגוף שלי לא הצליח לעכל כלום וירדתי למשקל של 43 קילוגרמים. אלו היו החודשים הכי בודדים בחיים שלי", אמרה בראיון לטלוויזיה המקומית. כשהשתחררה מבית החולים ולמרות מצבה הבריאותי הבטיחה לעצמה שתרוץ מרתון. במשך החודשיים האחרונים התאמנה יום יום ובראשון, למרות הקשיים, עמדה במשימה. "לא דמיינתי שאעשה דבר כזה", אמרה בסיום, "אחרי שצלחתי את זה אני יכולה להתחיל חיים חדשים. ניצחתי את הווירוס, אני יותר חזקה ממנו".
מתבקש לחשוב שרק ספורטאי עבר יכולים להרשות לעצמם לקחת חלק בריצה הארוכה שדורשת חודשים של הכנה פיזית ומנטלית, אך יש כמה יוצאים מן הכלל. "אחרי ריצת המרתון הייתי בכושר הטוב ביותר בחיי", סיפרה קרולין ווזניאקי בראיון למוסף הריצה של ה"גרדיאן" ביולי האחרון. לפני שנתיים, בעיצומה של קריירת הטניס, החליטה הדנית להשתתף במרתון ניו יורק. למרות רוחות פנים חזקות וה"קיר" המפורסם שהופיע אחרי 32 קילומטרים, הטניסאית בת ה־25 קבעה זמן נהדר של 3:26:33 שעות. "בחיים לא התאמצתי כל כך קשה בשביל משהו. זה שונה מאוד מטניס". בתחילת הדרך, מאמניה של הדנית לא אהבו את ההחלטה להוסיף לרוטינה היומית העמוסה עוד שעה וחצי ריצה, אך ווזניאקי היתה כה להוטה שלא היתה להם ברירה אלא לתמוך בה.
באופן מפתיע, אימוני המרתון שיפרו את המשחק של הדנית. חודש לפני הריצה היא ייחסה ניצחון על מריה שראפובה בתום מותחן בן שלוש מערכות לכושר הגופני הנהדר שבו היא נמצאת. למרות זאת ואף על פי שהשיגה את הקריטריון הנדרש למרתון בוסטון היוקרתי, הודיעה ווזניאקי כי לא תרוץ שוב מרתון במקביל לקריירת הטניס. עם זאת, היא משתדלת לרוץ בכל יום, ואולי אין זה מקרי שבשנה האחרונה חזרה להציג את היכולת שהביאה אותה בעבר למקום הראשון בדירוג העולמי.
עלות השחר
לרשימת הרצים המכובדת תצטרף בחודש פברואר שחר פאר. "יש לי חלום של 13 שנה לרוץ מרתון", הכריזה הטניסאית בדף הפייסבוק שלה לפני כשבועיים וסימנה את מרתון תל אביב כיעד הבא. "הסיבה היא ר־ק מנטלית! אני חושבת שזה מאתגר מאוד להתאמן חמישה חודשים לקראת מטרה ספציפית, ולהגיע לקצה גבול היכולת הפיזית של הגוף. החלטתי שזה הזמן שלי להגשים את החלום ולסמן וי על האתגר". פאר, שלא משחקת זה תשעה חודשים בשל פציעה בכתף והידרדרה למקום ה־1,101 בעולם, בחרה גם היא לשמר את הפן התחרותי בחייה בעזרת הריצה הארוכה. כלל לא בטוח שתרוויח מהעניין מקצועית, כפי שקרה עם ווזניאקי, אך מדבריה אפשר להבין עד כמה ממלאה ההכנה למרתון ספורטאית תחרותית שנמצאת בעיצומו של משבר.
פאר. הצטרפה לטרנד העולמי //
להוציא כמה בודדים, רוב הספורטאים שצוינו כאן (ובטבלה למטה) הגיעו למרתון במטרה לגייס כספים ולתרום לקהילה, אך כולם מודים שהם אלה שהרוויחו מהחוויה. חלקם גם המשיכו לעסוק בתחום. הריצה בכלל והמרתון בפרט, על אף האימונים, השיגרה, העקביות והמאמץ הנדרשים, מעניקה לעוסקים בה עולם ומלואו. ולא משנה כמה שערים כבשת, בכמה אליפויות זכית וכמה תארים מעטרים את ארון הגביעים שלך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
