"חשבתי שאיבדתי את זה"

בסוף שנות ה־90 ליאת גליק הופיעה לא מעט על המסך הגדול והקטן. היא שיחקה בסרט "לנגד עיניים מערביות" של יוסף פיצ'חדזה, בסידרת הטלוויזיה "20 פלוס" ובסרטו של עמוס גיתאי "כיפור" - שבו שיחקה עם בעלה, השחקן לירון לבו.

ב־2002 גליק ולבו נפרדו והיא עברה לגור בניו יורק. ארבע שנים לאחר מכן היא חזרה לארץ והחליטה ללמוד קולנוע ובימוי בבית הספר מנשר לאמנות. בימים אלה היא שוקדת על סרט באורך מלא, ובין לבין החליטה לעשות גיחה חזרה לתחום המשחק בסרטה של נטלי קפלן, "פעם היתה ילדה", שיוקרן החל מ־16 בנובמבר בסינמטקים של תל אביב והרצליה ובדצמבר בסינמטקים בירושלים, בחולון ובשדרות.

בסרט מגלמת גליק את נועה, ילדה־אישה אבודה שמחפשת קירבה וקשר למציאות סביבה ומנהלת מערכות יחסים לא שגרתיות עם השכן שלה, עם חייל צעיר ועם הרופא שלה. היא מתלבשת כמו נער, משוטטת מפה לשם ובודקת גבולות. לצידה בסרט משחקים עודד לאופולד, אלי דנקר, ניקולאס יעקוב ויעל שרוני.

"סיימתי את לימודי הקולנוע במנשר לפני כשלוש שנים, ובדיוק באותה תקופה התקשרה אלי נטלי עם הצעה לתפקיד בסרט סטודנטים שהיא עושה, סרט גמר קצר", מספרת גליק (44), "היתה לי חיבה לדבר הזה שנקרא סרטי סטודנטים, רציתי לעזור אחרי שנים שלא שיחקתי בכלל. אז קראתי את התסריט, והוא היה אחר ומיוחד. בהתחלה סירבתי, לא רציתי לשחק, פחדתי, אבל נטלי שיכנעה אותי. החלטנו לצאת למסע, והסרט הפך מסרט קצר לפיצ'ר באורך מלא".

הדמות של נועה מאוד מורכבת, ויש בסרט סצנות אינטימיות ועירום. לא קשה לחזור למשחק אחרי הפסקה ארוכה עם תפקיד כזה?

"היה לי קשה בצילומים, חשבתי שאני לא טובה מספיק, שאיבדתי את זה. כל הזמן הזכרתי לעצמי שניסן נתיב אמר 'לא מאבדים כישרון'. העקשנות של נטלי להחזיר לי את הביטחון מאוד עזרה לי. עירום פחות מפריע לי באופן כללי. באמנות הכלי שלך זה נפש וגוף".

עשה לך חשק לחזור למשחק?

"אני כותבת עכשיו סרט באורך מלא שבו אני גם אשחק. בשביל לחזור לשחק צריך להיות במשחק, ללכת לאודישנים. הסוכנת שלי כל הזמן רוצה לשלוח אותי לאודישנים, אבל מבינה שצריך להניח לי. זה לא פשוט. בארץ יש המון שחקנים מוכשרים, ואני לא מצליחה להבין איך הגיוני שבתעשיית הטלוויזיה רק אותם שחקנים מסוימים משחקים".