נעדרים מהליגה. בירושלים מצהירים השכם והערב שאירופה יותר חשובה להם השנה. התבוסה אמש להפועל חולון 76:99 לא באה בגלל חוסר מוטיבציה של האדומים, אבל העובדה שהם לא מסוגלים לספק שני משחקים רצופים טובים בשתי מסגרות שונות צריכה להדליק פרוג'קטור מהבהב להמשך הדרך.
מהצד השני, חולון ממשיכה להוכיח שהמאזן שלה (1:4, הפסד בודד ביד אליהו) והמקום הראשון הזמני לא מקריים. בין שהיא תודה בזה או לא, הניצחון המרשים אתמול היה כבר הצהרת כוונות ברורה לגבי הכיוון של הקבוצה העונה, לאחר שהות ממושכת ולא נעימה בתחתית בעונה שעברה. מעל כולם ניצב אתמול ג'יימס בל, שעשה בית ספר לטרנס קינסי, השומר הטוב ביותר שיש לירושלים להציע.
היריבות בין חולון לירושלים תמיד היתה חמה. בשנה שעברה נרשם עימות אלים בין שני מחנות האוהדים, אבל על המגרש הרבה אנשים החליפו צדדים: דן שמיר ועוזרו עופר רון גדלו באדום; עוזר המאמן השני של סימונה פיאניג'אני, מודי מאור, היה בעבר בצוות המקצועי של חולון; ג'רום דייסון התחיל את הקריירה האירופית שלו לפני ארבע שנים בחולון; ואייזק רוזפלט העביר את השנים הטובות בקריירה בשלוש השנים האחרונות בסגול, וספג קללות מהאוהדים. כך או אחרת, האווירה אתמול היתה מחשמלת, וכל הקהל הוכיח שאפשר גם אחרת בטקס המרגש שנערך לזכרו של אוהד חולון, איציק תותחני ז"ל.
אחרי שדן שמיר ודריון אטקינס קיבלו את תוארי מאמן ושחקן החודש, חולון פשוט רקדה ברבע הראשון, שבו ההגנות היו כנראה רק המלצה. בל להט עם 10 נק' ללא החטאה בדרך ליתרון 23:30 בסוף הרבע. מההגנה של ירושלים הזכירה את ההגנה הרעה מהעונה שעברה, שכל אירופה חגגה עליה מחוץ לקשת. חולוניה נהנתה מן ההפקר עם לא פחות מ־71 אחוז משלוש במחצית הראשונה - 10 מ־14 (ו־65 אחוז במשחק כולו) - וירדו להפסקה ביתרון משכנע 42:55.
גם במחצית השנייה ההגנה של ירושלים היתה פיקציה. יותר מארבע דקות לקחו לשחקנים של פיאניג'אני לרשום נקודות ראשונות ברבע השלישי. משחק הפיקנרול המפורסם התחלף באין סוף בידודים ופוסט אפ בלתי יעיל, ודן שמיר פירק לגורמים את השטף הירושלמי וטס ל־21 הפרש עמוק ברבע, שדי הפך את הרבע האחרון לפרוטוקול בלבד.
חולון מסתמנת כלהיט של הליגה: אנרגיות שלא נגמרות, קשיחות בלתי מתפשרת בהגנה והתקפה מגוונת ומסוכנת.

ווייאט. משחק ענק של חולון // צילום: עודד קרני
התאוששו מהדרבי. כנראה קטעים מהמשחק אתמול בין הפועל ת"א לבני הרצליה לא יופיעו בקמפיין השיווק הבא של מינהלת הליגה. שתי הקבוצות שנפגשו בדרייב אין הציגו יכולת רעה במיוחד עם החטאות רבות ואיבודי כדור, מה שלא ממש יעניין את האדומים שניצחו 77:84.
הפועל פתחה חזק יותר והובילה 20:33 בזכות ריצת 2:13 במהלך הרבע השני. יתרון השיא הגיע ברבע השלישי (44:59), הרבה בזכות צמד הישראלים הצעיר, תמיר בלאט וצוף בן משה, שקיבלו דקות משחק רבות. שרון אברהמי אף הציב חמישיות של שלושה וארבעה ישראלים על המגרש.
מנגד, מנגד, שחקניו של מיקי גורקה נזכרו לשחק רק לקראת סוף ההתמודדות (14:24 להרצליה ברבע האחרון) כאשר ביצעו ריצת 0:9 שצימקה את ההפרש ל־75:78, 1:49 לסיום. הפועל ידעה לחזור לפני שהמשחק ברח לה והשיגה את הניצחון.
חיה פצועה. במכבי חיפה פחות זה יותר. דווקא אחרי שאיבדה את ג'ון דיברתולומיאו וג'אריד פיימוס בגלל פציעות, היא הפגינה תצוגת תכלית בבית מול עירוני נהריה (75:96).
זה היה משחק במעמד צד אחד מהפתיחה (8:25). חיפה סיימה אותו עם 12 שלשות ב־44 אחוז, שישה שחקנים עם מספרים כפולים בטור הנק'. אלכס פרס היה מצוין עם 11 אס' ועוז בלייזר חזר לעצמו אחרי פתיחת עונה מהוססת.
נהריה ספגה תבוסה שנייה ברצף אחרי ההפסד לאריס סלוניסיק ב־32 נק'. פתיחת העונה של הפתעת העונה שעברה היא בינתיים רעה מאוד - ניצחון משבעה משחקים בליגה ובאירופה. גם הבכורה של דרווין קיצ'ן (ללא נק') בקבוצה לא עזרה אתמול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו