הסכם פאריס נכנס לתוקפו

הסכם פאריס למאבק בשינוי האקלים נכנס לתוקפו בסוף השבוע. ההסכם, שהפך כעת לחוק בינלאומי, כולל נכון לעתה 96 מדינות האחראיות על כשני שלישים מכלל פליטות גזי החממה בעולם. המטרה ברורה: לנסות ולהגביל את ההתחממות הגלובלית עד לשתי מעלות עד שנת 2050 (רמה אשר מעבר לה יחצה "הקו האדום" הנקבע ע"י מדענים, אשר מעבר לו עלולים שינויי האקלים להפוך לקטסטרופאליים ולבלתי ניתנים לתיקון, ד"ל), אם כי כבר כעת מזהירים מומחי סביבה כי המדדים שנקבעו לצמצום גזי חממה לא יספיקו לעצירת ההתחממות. נציין, כי ישראל היתה בין החותמים על הסכמי פאריס, אולם עד היום טרם אישררה אותם.

"אנו עושים היום היסטוריה במאמצי האנושות להיאבק בשינויי האקלים, אך אנו עדיין במירוץ כנגד הזמן", הדגיש מזכ"ל האו"ם באן קי מון, בשיחה עם ארגוני חברה אזרחית במטה האו"ם בניו יורק. "כעת הוא הזמן לנצל את ההזדמנות על מנת לבנות עולם בטוח ובר קיימא לכולם ולעשות את מה שהמדע דורש", לשונו. על ההסכם חתומות, בין היתר, ארה"ב, סין, הודו והאיחוד האירופי. מחווה סימלית להפיכת ההסכם לחוק, הואר ביום שישי מגדל האייפל באור ירוק.

מדענים שיבחו את המהירות שבא ההסכם יצא לפועל (החתימה היתה בדצמבר 2015) בשאיפה שהמחויבות של הקהילה הבינלאומית לבעייה שגורמת להמסת קרחוני הקוטב, הופכת קרקע חקלאית למדברית ומעלה את מפלס הימים - הינה חדה וברורה.

אלא שבמקביל, אקלימטולוגים טוענים כי ההסכם הינו רק החל' הראשון בתהליך מורכב יותר הכולל את הפסקת השימוש בדלקי מאובנים - המהווים כיום את מרבית צרכי האנרגיה בעולם ואשר מהווים את הגורם המהותי ביותר להתחממות גלובאלית. עיקר הבעייה נובע מכך שבעוד שהסכם פאריס הפך למחייב ברמה החוקית, הסכמים נוספים הנוגעים לצימצום פליטת גזי החממה אינם מחייבים.

השבוע תיערך בעיר מרקש שבמרוקו ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים, שתדון ביישומו של ההסכם בפועל. בין היתר, ידונו בתוכניות אקלימיות מסוגים שונים, ובכלל זה רעיון לייצר מערכת שתאפשר לאזרחים לעקוב אחר עמידתה של מדינתם ביעדי ההסכם, בשאיפה שהדבר יניע את המדינות לעבר מקורות אנרגיה מתחדשים דוגמת רוח, שמש ומים.

על פי סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, שנת 2016 תהיה בוודאות השנה החמה ביותר מאז החלו הרישומים ואף תעלה על דרגות החום הגבוהות שנרשמו בשנה שעברה.