"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המועמדים והמחלוקת

המאבק החריף שמנהלות נאור ושקד הוא מאבק על צביונו של ביהמ"ש לעשור הבא • השרה דוחפת למינויים של מועמדים שמרניים - יוסף אלרון וגידי ספיר • נציגי השופטים דוחפים למינויו של רון סוקול, חתנו של נשיא העליון לשעבר תיאודור אור

,עודכן
פרופ' גידי ספיר // צילום: מוטי מילרוד / הארץ // פרופ' גידי ספיר // צילום: מוטי מילרוד / הארץ

בעוד חודשיים צפויה הוועדה למינוי שופטים למנות לא פחות מארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. הדבר ישפיע רבות על צביונו של בית המשפט, על פרשנותו המשפטית ועל התייחסותו למידת האקטיביזם השיפוטי מול הכנסת לשנים קדימה, ויש שאומרים לעשור הבא.

בין הצדדים מתנהל קרב עיקש על הבאת מועמדים שימשיכו את השקפת עולמם, כאשר נציגי השופטים מטבע הדברים מעוניינים לשמר את כוחם, שנסק מאז "המהפכה השיפוטית" שאותה הנהיג אהרן ברק, ואילו שרת המשפטים איילת שקד רואה בתכלית תפקידה לשנות זאת.

מבחינתה, אם תביא לשינוי בנושא ותצליח להכניס לעליון מועמדים שמרנים מטעמה, מורשתה תורגש ותשפיע שנים רבות קדימה, גם כשלא תהיה בתפקיד השרה. על כן היא מוכנה אף להסתכן בעימות ישיר עם העליון.

סיבה נוספת קשורה לקשרים ההדוקים שפיתחה שקד עם לשכת עורכי הדין. הואיל והוועדה למינוי שופטים מורכבת מפוליטיקאים, משופטי העליון ומאנשי לשכת עורכי הדין, שקד מרגישה ביטחון לאשר את המינויים מטעמה ול"ישראל היום" נודע כי הלשכה אינה מתנגדת לה.

ברשימת המועמדים לשופטי העליון יש יותר מ־20 משפטנים עתירי ניסיון. עם זאת, שמונה מהם נחשבים מועמדים מובילים שככל הנראה יזכו לכהונה כשופטי בית המשפט העליון.

קיימת מחלוקת לגבי כמה מועמדים: נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה יוסף אלרון הוא מועמד של לשכת עורכי הדין והשר משה כחלון ונחשב שמרן. נציגי העליון בוועדה מתנגדים למינויו לעליון ורוצים למנות במקומו את שופט בית משפט המחוזי חיפה רון סוקול, שנשוי לבתו של נשיא העליון לשעבר תיאודור אור ונחשב למי שימשיך את דרכם של שופטי העליון.

השופט יוסף אלרון // צילום: מישל דוט קום

פרופ' גידי ספיר מאוניברסיטת בר־אילן הוא מועמד נוסף של איילת שקד ומי שמרכז את מרבית התנגדויותיהם של שופטי העליון. ספיר נחשב למתנגד מובהק של האקטיביזם השיפוטי שאותו הנהיג השופט ברק, ונחשב לאיש ימין שבעבר תקף את ביהמ"ש העליון על הכרעותיו השונות בעניינים לאומיים. ספיר נחשב לאיום כלפי שופטי העליון.

מועמדים נוספים במירוץ לעליון: פרופ' אביעד הכהן, דיקן בית הספר למשפטים והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. (והפרשן המשפטי של "ישראל היום"). הכהן הוא בנו של רב תנועת המושבים וח"כ לשעבר מנחם הכהן ובעל עמדות תקיפות נגד תקיפה מינית של נשים בציבור הדתי וסרבנות גט; שופט בית משפט המחוזי חאלד כבוב הנחשב למועמד של לשכת עורכי הדין; שופט בית משפט המחוזי בתל אביב ג'ורג' קרא, בן למשפחה ערבית־נוצרית; שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב רות רונן, מועמדת של העליון שבעלה מועסק בקרן החדשה לישראל, דבר שגורר את התנגדותם של הפוליטיקאים בוועדה; ומועמדת מובילה נוספת היא שופטת בית משפט המחוזי בחיפה יעל וילנר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר