מקרי אונס קבוצתיים הפכו לצערנו לדבר שבשגרה בחדשות בהודו. תחקיר של ערוץ החדשות הערבי אל ג'אזירה חשף תופעה מתרחבת בה מתועדים מקרי אונס ונמכרים בשווקים בצפון תת היבשת בעבור 3 דולרים. צילומי הוידיאו המזעזעים מועברים תןך שניות לקונים דרך אפליקציות לשליחת הודעות.
באותם סרטונים, פניהן וקולן של הנשים שנפלו קרבן לתקיפות המיניות האלימות נראים בבירור. גם במיירוט, עיר בצפון המדינה הידועה יותר כעיר תעשייתית המתמחה בייצור ציוד ספורט, מקומיים יודעים להכווין כל דורש לאותם מפיצי סרטי אונס, שמתגוררים לרוב בכפרים סמוכים. כתבי אל ג'אזירה שניסו לקנות סרטונים מסוחרי הזוועות נענו בשלילה, אך באינצ'ולי, עיירה נוספת בצפון המדינה, הסכים אדם אחד לרכוש את אחד הסרטונים עבור הכתבים. אותו אדם, שהזדהה תחת השם שאווחנאווז, הסביר כי הסרטונים לרוב לא מצולמים במטרה שיהפכו לסחורה, אך "כולם יודעים שניתן לרכוש סרטונים כאלו".
הרשויות מעלימות עין
"מי שמצלם את הסרטונים עושה זאת במטרה לסחוט את קורבנות האונס", מסביר שאווחנאווז, ומוסיף כי "לפעמים, הסרטונים הללו נגנבים ממכשירי הטלפון של האנסים כשהם מוסרים אותם לתיקון, ונמכרים לכל דורש".
החשאיות של העסקה היא זו שמשרה על המעורבים בה תחושת ביטחון: המוכר יודע שהלקוח שלו מחזיק בחומר אסור, והלקוח יודע שהמוכר בעצמו מפיץ את אותם חומוים. מרגע שאדם מתחיל למכור את הסרטונים הללו באזור מסוים, הסרטון מתפשט כמו אש בשדה קוצים: הקונה מעביר את הסרטון באפליקציית וואטסאפ, ומשם הוא מופץ לכל המדינה. רבים מהמקומיים שצפו באותם סרטונים לא ראו בהם משהו פסול והגדירו אותם כ"לא יותר מפורנוגרפיה".
עשרות אלפי מקרי תקיפה מינית לא מדווחים לרשויות. מפגינים הודיים נגד אלימות מינית // צילום: אי.אף.פי
בינתיים, המשטרה המקומית מתעלמת מהתופעה ומעדיפה להעלים עין, למרות שמקרי אונס הפכו בהודו למכת מדינה. כשהכתבים שלקחו חלק בתחקיר יצרו קשר עם מטה משטרת המחוז, נאמר להם שהרשויות לא יודעות דבר על התופעה. "סרטוני אונס? מה זה?", אמר להם השוטר מעבר לקו. כשהוסבר לשוטר במה מדובר, ענה כי יצטרכו להביא לפניו הוכחות.
"אונס הוא אקט של שליטה"
הסרטונים המופצים אלימים במיוחד, וברבים מהם נראים קטינים. אחת הקרבנות אף התחננה בפני אנסיה שיעזבו אותה לנפשה, אחרת תתאבד, אחרת מתחננת שיפסיקו לצלם אותה. פעילים נגד אלימות מינית בהודו מסבירים כי מי שמצלם את הסרטונים הללו עושה זאת כאקט של שליטה. "אונס הוא קודם כל הפגנת שליטה כוחנית של גבר כלפי אישה", אומרת מנגלה ורמה, שופטת בית המשפט העליון בהודו, "מי שבוחר לצלם לא רק שמבצע אונס, אלא גם גורם לאחרים להשתתף בחילולה של הקרבן".
עפ"י הנתונים של המשרד לביטחון הפנים בהודו, בשנת 2014 הועברו כ-400 אלף סרטונים של תקיפות נגד נשים, 9 אחוזים יותר מבשנת 2013.
בשנת 2015, אירעו במדינה כ-34,700 מקרי אונס, אמנם ירידה של כ-1,000 מקרים בשנה, אך המשרד לביטחון הפנים לא ספר הטרדות מיניות, מטרידנים ומציצנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו