"זה מה שאני רוצה"

ב-13 בנובמבר יעלה בתיאטרון באר שבע המחזה "אבודים ביונקרס", שכתב המחזאי היהודי־אמריקני ניל סיימון, ואף זכה לגירסה קולנועית ב־1993 בכיכובו של ריצ'רד דרייפוס.

המחזה מתרחש ב־1942 ומגולל את סיפורם של שני נערים יהודים, שלאחר מות אמם נשלחים בעל כורחם לבית סבתם הקפדנית והמפחידה ביונקרס שבניו יורק. את ההצגה מביים מיכה לבינסון ומשחקים בה אודי בן דוד, שירי גדני, ליאת גורן, אורן כהן, אדוה עדני, אדם שנל ויואב סעדיאן־רוזנברג. 

סעדיאן־רוזנברג הוא הצעיר שבחבורה, בן 13, תלמיד כיתה ח' ברמת השרון, והוא מגלם את האח הצעיר שנשלח לבית סבתו - תפקיד שאותו הוא חולק לסירוגין עם ניר פרץ. "זה מדבר על שני אחים יהודים שאמא שלהם מתה לאחר שהיתה חולה מאוד", מספר רוזנברג. "זה בתחילת מלחמת העולם השנייה, וכשהאבא נכנס לחובות ונעדר הרבה מהבית - אנחנו צריכים להיות עשרה חודשים בבית של סבתא שלנו ביונקרס, אישה קשה שעברה הרבה ומתעללת בילדים. לצידה יש את הדוד העבריין מהמאפיה, דודה עם פיגור שכלי ודודה נוספת שלא יכולה לדבר בלי להיחנק באמצע. לכל אחד יש שיגעון משלו ואנחנו צריכים לשרוד בתוך הטירוף הזה ולהישאר נורמליים".

רוזנברג אמנם רק בן 13 אבל יש לו רזומה עשיר למדי כשחקן. "נכנסתי לתחום לפני חמש שנים, כשחיפשו ילד לתפקיד ראשי לסרט קצר", הוא מספר. "משם זה התגלגל. עשיתי עוד סרט עם יוסי מדמוני שנקרא 'מקום בגן עדן' עם אלון אבוטבול, שיחקתי בסידרה 'שטיסל' בעונה הראשונה את הבן של איילת זורר, שיחקתי בסרט 'עמק', בעוד חמישה סרטים קצרים, וגם בסרט 'אבוללה' שמאוד הצליח. בקיץ הצטלמתי לסרט הוליוודי שנקרא 'ביירות' עם ג'ון האם".

וואו. כבר הפקה הוליוודית?  

"כן. התפקיד שלי הוא בתחילת הסרט. אני משחק את הדמות הראשית כשהוא היה ילד. הצילומים היו במרוקו, בטנג'יר. בהתחלה היה קשה, רוב הטקסט שלי היה באנגלית, עם משפט אחד קטן בערבית. נסעתי עם אבא שלי לצילומים. ההבדל העיקרי בין הפקה בינלאומית להפקות בארץ זה ששם יש יותר זמן. בגלל שהתקציב יותר גדול, מרשים לעצמם יותר זמן לצלם כל סצנה. בארץ זה יותר לחוץ".

ובתיאטרון זו פעם ראשונה שלך?

 "כן. זו פעם ראשונה שאני על במה. תיאטרון מבחינתי דורש אומץ, זה אתגר. הזמינו אותי לאודישן והייתי מאוד לחוץ ונרגש. אחרי שהתקבלתי עשינו חזרות יותר משלושה חודשים. למדתי המון מהשחקנים האחרים וממיכה. הבנתי שצריך להיכנס לכל משפט, לכל מילה, לכל הברה".

איך מגיבים בבית הספר? במשפחה?

"כשיצא הסרט 'אבוללה' קיבלתי הרבה תגובות, אמרו ששיחקתי טוב. אני לא נותן לזה להשפיע על הלימודים, אני מאוד משקיע בבית הספר כי אני רוצה להתקבל לתלמה ילין. אבא שלי מתלהב מזה כי הוא אמן בעצמו, הוא מצייר וכותב. אמא שלי היא פסיכולוגית עם הרגליים על הקרקע יותר (צוחק), אבל גם היא תומכת. אין להם ברירה, זה מה שאני רוצה ואי אפשר לעצור אותי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו