לפני כשבועיים יצאה מכבי ת"א למשחקה במילאנו כבר ביום שני בערב, עקב צום יום הכיפורים, ובשלישי לפני הצהריים התקיים אימון. בדרך כלל כשהקבוצה בישראל, מקבלים הזרים תדרוך מיוחד לגבי השבתון המוחלט. מאחר שביום הכיפורים לא התקיים אימון בוקר, הרשתה הנהלת הקבוצה לזרים לצאת אבל לחזור עד חצות. המאמן ארז אדלשטיין התנגד, כי בכל זאת לא מדובר בעוד יום. הישראלים וחלק מהזרים נשארו במלון. ארבעה זרים החליטו לבלות: סוני ווימס, אנדרו גאודלוק ויקטור ראד ודי.ג'יי סילי. בחצות הזרים לא חזרו. גם לא באיחור של שעה. אלא רק בארבע לפנות בוקר. בצהרי כיפור, אחרי שהשחקנים התעוררו, כונסה אסיפת קבוצה שבה הבהיר המנהל המקצועי ניקולה וויצ'יץ' לשחקנים ש"ההנהלה לא תרשה שוב הפרה כזאת". ארבעת השחקנים נלקחו לבירור נוסף ובו הודיעו להם שהם נקנסים ב־5,000 דולר, קנס שלא בוצע בסופו של דבר. בסיום האסיפה התמרמר גאודלוק על הבירור וזעק: "מדוע אסור לי לצאת?"
אווירת "לכוכבים מותר לעשות הכל" נמשכה גם בשבוע שעבר בהתבטאויות שלהם אחרי משחקים. אז הגיעה לה אסיפת הקבוצה בשישי האחרון, שבה קם ווימס והעביר ביקורת חריפה על אדלשטיין בנוכחות כל השחקנים. במקום להעמיד את השחקן במקום, וויצ'יץ', שהביא את ווימס, הגיש לשחקן פרס לחג: את ראשו של המאמן. אטורה מסינה, שאימן את ווימס בצסק"א מוסקבה במשך שנתיים, אמר עליו בקיץ: "זה לא השחקן שאתה רוצה לצאת למלחמה איתו. אבל מי זה מסינה באמת? ווימס מוכר מינויים, תאים, וספונסרים.
***
אדלשטיין הוא לא רק מאמן מכבי ת"א הראשון שפוטר באוקטובר, אלא שלראשונה הוא גם מאמן מכבי הראשון בליגת העל שמפוטר. פעם כולם רצו להיות דומים לצהובים - לחקות את הניהול המקצועי, את אורך הרוח וההתמודדות בלחצים. רק לפני שבוע השתוממו כאן איך בפנאתינייקוס מאמן מתפטר אחרי הפסד אחד, אבל האמת היא שיוון זה כאן, ברחוב יגאל אלון בתל אביב. רמי הדר יהיה מחר המאמן החמישי של מכבי ב־13 משחקי היורוליג האחרונים שלה - ממוצע יפה של כמעט שלושה משחקים למאמן.
"החלטה פשוטה", קרא לזה דיוויד פדרמן שלשום. לגדוע את מטה לחמו וכל חייו של מאמן זו החלטה פשוטה, כאילו היה עובד זוטר במפעלי הזיקוק. כנראה זה המעמד היום של מאמן מכבי ת"א. עובד זוטר בחטיבה המקצועית.

סוני ווימס. העביר ביקורת חריפה על המאמן // צילום: אלן שיבר
***
זרע הפורענות נשתל בסיומה של מסיבת העיתונאים המסורתית לפתיחת העונה. בשנה שעברה כל הבעלים, מלבד שמעון מזרחי, לא נכחו בה גם כדי להסתיר את הקרב הגדול במועדון באותה תקופה, שבעטיו נטש דני פדרמן את עמדת המנכ"ל. השנה דיוויד פדרמן הגיע ובסיום פרק שאלות העיתונאים הדהים את הנוכחים כאשר פנה לאדלשטיין בחיוך: "עכשיו אני רוצה לשאול שאלה. מה קרה לכם בנהריה נגד הפועל ירושלים?"
המאמן ההמום חייך, אבל החץ מכיוונו של פדרמן פגע בבטנו. אחת המוסכמות שהיתווה המנכ"ל החדש חגי בדש היא שאף אחד מהבעלים או נציגיו אינו פונה או מדבר עם המאמן אלא רק דרכו, לא במהלך משחקים ולא בסיומם. אז אם אי אפשר לדבר עם המאמן פנים אל פנים עושים לו זובור בפומבי. העובדה שאדלשטיין לא שיתף כמעט את ג'ו אלכסנדר הרתיחה את מקבלי ההחלטות במועדון, שעמלו על הנחתתו של השחקן וקבלת תעודת זהות כחולה והכל טופטף לכיוונו של פדרמן.
מי שהביא את אדלשטיין היה צריך לדעת שמלבד היותו מוח כדורסל מבריק הוא רגיש יתר על המידה. במקום לאתרג אותו ולשמור עליו בצמר גפן, אז מבפנים דאגו לסדר לו בעיות, לא רק בפיטומם של מבקריו חדשות לבקרים כמו בימי גודס אלא גם בביקורת פנימית. מי שזוכר את אדלשטיין כמאמן בהפועל ת"א ובנבחרת ראה מאמן כבוי על הקווים. מה שקורה היום מסביב במכבי ת"א מגיע גם ל"חטיבת המגרש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו