"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחכים לתשובה ממאדים

בתום מסע של 500 מיליון ק"מ - הגשושית "סקיאפרלי" נחתה במאדים • אבל בדיוק ברגע הנחיתה ניתק עימה הקשר • המדענים: "לא מאבדים תקווה"

,עודכן
הדמיה של הגשושית "סקיאפרלי" // צילום: רויטרס // הדמיה של הגשושית "סקיאפרלי" // צילום: רויטרס

בתום מסע של 500 מיליון קילומטרים, שנמשך לא פחות משבעה חודשים, נחתה אמש הגשושית של סוכנות החלל האירופית "סקיאפרלי" ליד קו המשווה של כוכב הלכת מאדים. אולם ברגע הנחיתה ניתק הקשר עם החללית, ועד סגירת הגיליון לא נודע מה עלה בגורלה.

צילום: רויטרס

הגשושית היא חלק ממשימת ExoMars, המשותפת לסוכנויות החלל האירופית והרוסית. חללית האם נכנסה למסלול כמתוכנן והחלה לשדר. מדענים במרכז השליטה בדאמשטאט הביעו אתמול דאגה לגורל הגשושית והמשיכו לנסות לקבל ממנה אות חיים.

מנהל תוכנית החלל, אנדריאה אקומזו, אמר אמש כי "כרגע איננו מקבלים אות מהמאדים, אבל זה בהחלט נורמלי. חללית האם טסה עתה בצד השני של כוכב הלכת וזה נורמלי. עקבנו אחרי הכניסה לאטמוספרה ואיבדנו את הקשר בזמן המגע עם הקרקע. אנחנו עדיין ממתינים למידע באמצעות לוויינים אחרים".

סוכנות החלל האירופית. פתאום דממה // צילום: אי.פי.אי

סקיאפרלי, שצורתה כצלחת בקוטר 2.4 מטרים, נועדה לבחון טכנולוגיות לחיפוש חיים לקראת שיגור של רכב שטח ששמו ExoMars בשנת 2020, שצפוי להגיע למאדים בשנת 2021. הסוללות שלה אינן נטענות, והן יספיקו להפעלתה במשך שמונה ימים, אם אכן יחודש עימה הקשר.

חללית האם הצליחה להיכנס למסלול הקפה מסביב למאדים, והיא תמשיך להקיף את כוכב הלכת ולבצע מדידות באטמוספרה במשך כשנתיים.

משימה מורכבת

משימות הנחתה על המאדים הן קשות מאוד לביצוע, ואם יתברר כי הנחיתה לא הצליחה, לא תהיה זו הפעם הראשונה שנכשלת משימת הנחתה או שניתק הקשר.

גשושית רוסית ראשונה הגיעה למאדים בשנת 1971, אבל היא הצליחה לשגר צילום אחד והשתתקה לתמיד 20 שניות אחרי הנחיתה. סוכנות החלל האירופית כבר ניסתה לנחות על המאדים בדצמבר 2003 עם הגשושית ביגל 2, אבל שניות לאחר שנפרדה ביגל מחללית האם ניתק הקשר עימה. בינואר 2015 התגלו שרידיה בתמונה שצילם הלוויין MRO של נאס"א. לפי הצילומים, ביגל אמנם נחתה, אבל לא הצליחה לפרוס את הפאנלים הסולריים, ולכן לא היתה לה אנרגיה לבצע תשדורות אל כדור הארץ.

נאס"א היתה הראשונה שנחתה בהצלחה על המאדים עם החללית ויקינג 1 בשנת 1976.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר