מחכים לתשובה ממאדים

בתום מסע של 500 מיליון קילומטרים, שנמשך לא פחות משבעה חודשים, נחתה אמש הגשושית של סוכנות החלל האירופית "סקיאפרלי" ליד קו המשווה של כוכב הלכת מאדים. אולם ברגע הנחיתה ניתק הקשר עם החללית, ועד סגירת הגיליון לא נודע מה עלה בגורלה.

הגשושית היא חלק ממשימת ExoMars, המשותפת לסוכנויות החלל האירופית והרוסית. חללית האם נכנסה למסלול כמתוכנן והחלה לשדר. מדענים במרכז השליטה בדאמשטאט הביעו אתמול דאגה לגורל הגשושית והמשיכו לנסות לקבל ממנה אות חיים.

מנהל תוכנית החלל, אנדריאה אקומזו, אמר אמש כי "כרגע איננו מקבלים אות מהמאדים, אבל זה בהחלט נורמלי. חללית האם טסה עתה בצד השני של כוכב הלכת וזה נורמלי. עקבנו אחרי הכניסה לאטמוספרה ואיבדנו את הקשר בזמן המגע עם הקרקע. אנחנו עדיין ממתינים למידע באמצעות לוויינים אחרים".

סוכנות החלל האירופית. פתאום דממה // צילום: אי.פי.אי

סקיאפרלי, שצורתה כצלחת בקוטר 2.4 מטרים, נועדה לבחון טכנולוגיות לחיפוש חיים לקראת שיגור של רכב שטח ששמו ExoMars בשנת 2020, שצפוי להגיע למאדים בשנת 2021. הסוללות שלה אינן נטענות, והן יספיקו להפעלתה במשך שמונה ימים, אם אכן יחודש עימה הקשר.

חללית האם הצליחה להיכנס למסלול הקפה מסביב למאדים, והיא תמשיך להקיף את כוכב הלכת ולבצע מדידות באטמוספרה במשך כשנתיים.

משימה מורכבת

משימות הנחתה על המאדים הן קשות מאוד לביצוע, ואם יתברר כי הנחיתה לא הצליחה, לא תהיה זו הפעם הראשונה שנכשלת משימת הנחתה או שניתק הקשר.

גשושית רוסית ראשונה הגיעה למאדים בשנת 1971, אבל היא הצליחה לשגר צילום אחד והשתתקה לתמיד 20 שניות אחרי הנחיתה. סוכנות החלל האירופית כבר ניסתה לנחות על המאדים בדצמבר 2003 עם הגשושית ביגל 2, אבל שניות לאחר שנפרדה ביגל מחללית האם ניתק הקשר עימה. בינואר 2015 התגלו שרידיה בתמונה שצילם הלוויין MRO של נאס"א. לפי הצילומים, ביגל אמנם נחתה, אבל לא הצליחה לפרוס את הפאנלים הסולריים, ולכן לא היתה לה אנרגיה לבצע תשדורות אל כדור הארץ.

נאס"א היתה הראשונה שנחתה בהצלחה על המאדים עם החללית ויקינג 1 בשנת 1976.