"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איך בוחרים נשיא? הכירו את שיטת האלקטורטים

ב-8 בנובמבר יבחר העם האמריקני את מנהיג העולם החופשי • כיצד עובדת השיטה ובמה היא שונה מזו הנהוגה בארץ?

,עודכן
הבית הלבן, צילום: אי.פי

ב-8 בחודש נובמבר יצא העם האמריקני להצביע באחת ממערכות הבחירות הסוערות ביותר בהיסטוריה של האומה הוותיקה. 218 מיליון אזרחים אמריקאים יוכלו להצביע ולהחליט מי יעמוד בראש המעצמה הכבירה על הפלנטה.

ארצות הברית של אמריקה היא אחד המשטרים הדמוקרטיים עם ההמשכיות הארוכה ביותר בהיסטוריה, עוד מהקמתה הסוערת כש-13 מושבות בריטיות הפכו סכסוך מקומי על מיסוי וייצוג פרלמנטרי למהפכה של ממש.

בניגוד לישראל ולדמוקרטיות האירופאיות הוותיקות, ארה"ב הברית איננה דמוקרטיה פרלמנטרית, בה מרכיבות סיעות הרוב בבית הנבחרים, ארצות הברית היא רפובליקה פדרלית, אוסף של מדינות בעלות ממש מרכזי, בעלת משטר נשיאותי. הנשיא עומד בראש הזרוע המבצעת, מפקדו העליון של הצבא והוא נבחר ישירות על ידי העם.

מפת חלוקת האלקטורים

כשהתיישבו האבות המייסדים של הארצות הברית לבנות את צורת המשטר החדשה שעבורה נלחמו, הפשרה שוהשגה בין תומכי עצמאות המדינות בנפרד לתומכי הפדרציה הייתה שיטת האלקטורטים בבחירות לנשיאות. בניגוד לבחירה ישירה על פי רוב הקולות בכל ארה"ב, שיטת האלקטורטים מאפשרת לכל מדינה להחליט כיצד היא תבחר את הנציגים, המכונים אלקטורטים, שתפקידם הוא לבחור את הנשיא הבא.

לפי השיטה, 538 חברי הוועידה האלקטורלית מתחלקים בין המדינות לפי התפלגות האוכלוסיה בהן. כך מדינת קליפורניה, על 39 מיליוני תושביה, מחזיקה ב-55 נציגים אלקטורליים בעוד מדינת רוד איילנד, בה מתגוררים קצת יותר ממיליון בני אדם מחזיקה רק ב-4 אלקטורטים.

תושבי פוארטו ריקו, איי גואם וטריטוריות חוץ אמריקניות נוספות אינם זכאים להצביע בבחירות לנשיאות, אלא אם הם עוברים להתגורר באחת ממדינות ארה"ב. וושינגטון הבירה, שאיננה מוכרת כמדינה זכאית אף היא ל-3 אלקטורטים.

ניצח במספר הקולות הארצי אך הפסיד בשיטת האלקטורטים, אל גור // צילום: רויטרס
ניצח במספר הקולות הארצי אך הפסיד בשיטת האלקטורטים, אל גור // צילום: רויטרס

ניצח במספר הקולות הארצי אך הפסיד בשיטת האלקטורטים, אל גור // צילום: רויטרס

ברוב המוחלט של המקרים, האלקורטים מתחייבים להצביע לפי הצבעת תושבי המדינה אותה הם מייצגים. במקרה אחד, בבחירות בשנת 2000, סירבה נציג אלקטורלית וושינגטון הבירה לבחור באל גור, החלטה שלא הייתה לה משמעות מאחר שהבחירות כבר הוכרעו, אך חשפה את האפשרות הבעייתית שהנציגים יחליטו שלא לפעול לפי ההצבעה במדינתם.

ביקורת נוספת על השיטה האלקטורלית נובעת מהעובדה שבמצבים מסויימים, מועמד לנשיאות עשוי לזכות לרוב בקרב וועידת האלקטורטים למרות שלא זכה לרוב בקרב כלל הבוחרים בארצות הברית, כפי שקרה בשנת 2000 כשאל גור זכה לרוב דחוק בתוצאה כללית בארצות הברית אך לא הצליח להגיע למספר האלקטורטים הדרוש על מנת לזכות בנשיאות. רבים בארה"ב טוענים כי מדובר בפגם דמוקרטי מהותי והדרישה לעבור לבחירה ארצית ישירה של הנשיא נשמעת שוב ושוב במדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר