איה כורם היא גיבורה. איך עוד אפשר לכנות אמנית שמוכנה לסכן את שמה הטוב, את פרנסתה ואת עתידה המקצועי כדי להילחם למען מטרה שנראית בעיניה צודקת?
אחרי שנלחמה בבית המשפט מול חברת התקליטים "עננה" והצליחה להשתחרר מהחוזה שנחתם איתה ל־18 שנה, כורם מוציאה אלבום ראשון באופן עצמאי (וחמישי בסך הכל): "2023".
"2023" הוא אלבום קונספט המשלב סיפור (שאותו מקריא יובל מסקין) עם שירים שמתאימים פחות או יותר לקונספט. הסיפור מתאר מציאות עתידית שבה בני אדם מוותרים על מחשבותיהם ועל זיכרונותיהם תמורת בצע כסף ושלווה קיומית. השירים מתייחסים למלחמתו של הפרט על עצמאותו הפיזית והרוחנית. את הסיפור כתבו איה כורם ושי רינגל, אבל עם כל הכבוד לסיפור המסגרת, השירים הם מה שיותר מעניין אותי - והשירים באלבום הזה מצוינים.
איה כתבה והלחינה (חלק ביחד עם אדם בן אמיתי) את השירים, אבל למרבה ההפתעה היא כמעט לא שרה. את הביצוע הקולי היא השאירה להמון אורחים, חלקם מאוד מפתיעים בהקשר של "אלבום חדש של איה כורם": דני ליטני, אפרת גוש, ארקדי דוכין, רונה קינן, דנה עדיני, ישי לוי, יהוא ירון ונצ'י נצ', דניאל זמיר, מזי כהן, לאה שבת - ורק שיר אחד שאיה כורם שרה בעצמה.
אמנם רק שיר אחד היא מבצעת - אבל קולה ואמירתה מהדהדים בכל השירים, שקשורים כולם למלחמת העצמאות של האיש הקטן.
המשימה הושלמה
הסיפור של איה כורם מתחיל לפני עשר שנים. המוסיקאית בת ה־26 פורצת כמלחינה לאחרים (ובראשם למירי מסיקה) וגם כסינגר־סונגרייטרית באלבום בכורה עמוס להיטים (דוגמת "קיץ", "יונתן שפירא", "אתה זורם אצלי בדם" ו"שיר אהבה פשוט"). היא היתה זמרת השנה ואלבומה קיבל מעמד של זהב.
אחר כך באו עוד אלבום ("שפה זרה") ותוכניות טלוויזיה ותיאטרון והפקות שונות ומשונות. כורם היתה חלק מקבוצת ילדי הפלא בוגרי "רימון" שיצרו, כביכול, סגנון משלהם במוסיקה הישראלית. בשנים שלאחר מכן היא אמנם המשיכה להיות חלק מהקבוצה, אך גם הראתה סימנים של עצמאות סגנונית, וגם החליטה בשלב די מוקדם בדרכה שאינה רוצה להמשיך ללכת בתלם.
כשיצאה נגד "עננה" טענה שהיה זה בלתי הגיוני להחתים אותה בגיל 25 על חוזה ל־18 שנים. אני לא נכנס כאן לסוגיה מי צודק ומי לא, אבל הנושא הגיע לבג"ץ ולוועדה מיוחדת בכנסת וגם הביא להצעת חוק שתביא לשינוי מעמדם של אמנים בתחילת דרכם. מה שבטוח הוא שמאבקה של כורם גרם להגברת המודעות לתחום המורכב הזה.
בינתיים, כורם הוציאה עוד אלבום ("לאלף את הסוסים") לא בחברת התקליטים המקורית שלה, גנזה אלבום נוסף ("הלב הזה המשומש") ונאלצה לוותר על זכויותיה על שני האלבומים הראשונים שלה. ב־2015, אחרי כחמש שנות מאבק, הצליחה להשתחרר מהחוזה עם "עננה".
יום לאחר מכן הוציאה את אלבומה הגנוז, שאותו הציעה להורדה חינם באתר שלה, והחלה עובדת על האלבום הראשון שלה כאמנית משוחררת. בעזרת "הד־סטארט" היא השלימה את המשימה. התוצאה היא "2023", השנה שבה היתה אמורה לסיים את החוזה עם "עננה".
