"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ אישר חוק שכר הבכירים; קבע - לא יחול על זכויות עבר

פסק כי אין סיבה לפסול אותו מסיבות חוקתיות • נתן ארכה עד סוף השנה, שתאפשר לבכירים לפרוש ולקבל מלוא זכויותיהם

,עודכן
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור // צילום: אורן בן חקון // נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור // צילום: אורן בן חקון

בג"ץ דחה אתמול את העתירות נגד החוק להגבלת שכר הבנקאים ופסק כי אין לפסול אותו מסיבות חוקתיות. עם זאת, בהחלטה ניתנה ארכה לבנקאים עד סוף השנה כדי לאפשר לבנקאים בכירים פרישה, תוך כדי שהם מקבלים את מלוא זכויותיהם.

בהחלטה, שהתקבלה ברוב של שישה מתוך שבעה שופטים שישבו בדיון, נקבע כי "אין להחיל את החוק על זכויות שנרכשו בתמורה לעבודה שביצע העובד לפני תום תקופת ההתארגנות". זו האחרונה היתה אמורה לפוג ב־12 בדצמבר ובהחלטה היא תוארך עד תחילת 2017. לפי פרשנות שהשמיע אתמול גורם בכיר במערכת הבנקאית, ההחלטה תחול עתידית ולא על זכויות שנצברו בעבר.

החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית נחקק והוצג באפריל השנה. הוא כולל שתי מגבלות עיקריות: שתשלום משכורת של יותר מ־2.5 מיליון שקלים לא יזכה בהטבות מס, כלומר - יוביל להעלאת נטל המס על המעסיק באותו מוסד; וסעיף בעייתי הרבה יותר מבחינת הבנקאים, הקובע שהשכר במערכת הבנקאית לא יהיה יותר מפי 35 משכר העובד הנמוך ביותר.

נשיאת העליון מרים נאור מציינת בהחלטתה, בין השאר, כי אינה סבורה שאפשר לקבוע כי תקופת ההתארגנות שנקבעה "אינה חוקתית, וכי יש מקום להתערבות שיפוטית בהוראה זו הקבועה בחוק של הכנסת". שופטי בג"ץ מציינים כי "בעקבות פרסום החוק התעוררו בקרב התאגידים הפיננסיים וכן בבנק ישראל ובמשרד האוצר חשש מפני השלכותיו", בין השאר כי אישורו "יוביל לעזיבה מיידית והמונית של בכירי התאגידים, על כל המשתמע מכך". עם זאת, השופטים ציינו כי "כולנו בני חלוף ובני תחליף", כלומר - גם במקרה של גל עזיבה המוני, יגיעו אנשים שיחליפו את אלה שיעזבו. זאת משום שעובדים אינם פועלים "למקסום כלכלי בלבד", אלא גם רוצים למצוא "עניין מקצועי ואתגר בעבודתם שמעבר לתגמול".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר