"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נדחו העתירות נגד חוק שכר הבכירים במשק

ברוב של שישה מתוך שבעה שופטים דחה בית המשפט העליון את העתירות • התיר לבכירים לשמור על זכויות העבר

,עודכן
בג"ץ דחה את העתירות // צילום (ארכיון): אורן בן חקון // בג"ץ דחה את העתירות // צילום (ארכיון): אורן בן חקון

בג"ץ דחה הבוקר (חמישי) את העתירות נגד חוק שכר הבכירים. העתירות שהוגשו ניסו להתנגד לחוק, אך גם דרשו לאפשר תקופת מעבר והסתגלות ארוכה יותר לחוק, כשהן טוענות בין היתר כי התקופה שניתנה אינה חוקתית. בג"ץ לא קיבל את הטענות הללו. אך יחד עם זאת קבע כי בהתאם להחלטת הנשיאה, השופטת מרים נאור, כי החוק לא יוכל על זכויות של עובדים טרם תום תקופת ההתארגנות. כלומר, זכויות וחוזים שנחתמו בעבר ימשיכו להתקיים, והחוק יחול רק על חוזים חדשים.

נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת מרים נאור ציינה בהחלטה כי "עצם החשש מפני השלכותיו של החוק אינו מצדיק אימוץ פתרונות שאינם מבוססים דיים ואשר השלכותיהם לא ברורות".

בהחלטה מוסיפה הנשיאה, "איני סבורה שניתן לקבוע כי תקופת ההתארגנות שנקבעה איננה חוקתית וכי יש מקום להתערבות שיפוטית בהוראה זו הקבועה בחוק של הכנסת".

בג"ץ בחר גם להאריך צו ביניים שהוציא מוקדם יותר השנה, המתיר לבכירי המערכת לשקול אם לפרוש ולשמר את זכויותיהם עד לתחילת שנת 2017.

החוק להגבלת השכר פורסם באפריל השנה, והוא קובע כי שכר מעל ל-2.5 מיליון שקל בשנה במוסדות פיננסיים לא יהיה מותר בניכוי החייב במס. כלומר הגופים ישלמו מס מוגדל מעבר לסכום. כמו כן, הוא קבע מגבלה, שהיא בעיקר זו שעוררה את הגופים השונים לעתור לבג"ץ – לפיה שכר הבכירים יהיה עד לגובה מכפלה של שכר המינימום בארגון.

"בעקבות פרסום החוק התעוררו בקרב התאגידים הפיננסיים וכן בבנק ישראל ובמשרד האוצר חשש מפני השלכותיו", ציינו שופטי בג"ץ.

אלא ששבעת השופטים שישבו בדיון קיבלו בדעת רוב (6 מתוך 7) כי יש לדחות את העתירות. השופט חנן מלצר שתמך בעמדתה של הנשיאה אף ציין כי "העותרים מבקשים להחזיר אותנו לגישה האקטיביסטית האנטי-חברתית". השופט רובינשטיין נותר המתנגד בדעת יחיד הציע לאמץ מתווה שגיבש המשנה ליועמ"ש ליכט.

ח"כ שלי יחימוביץ' בירכה על החלטת בג"ץשלא להתערב בחוק שכר הבכירים ואמרה, "החוק כבר נותן אותותיו המבורכים על המשך ההקטנה של שכר מופרז ובהעלאת שכר לעובדים העניים, שהיא כעת תנאי להעלאת שכר הבכירים. תצוין הקביעה הנורמטיבית והמוסרית של השופטים כי החוק תואם את ערכי המדינה היהודית והדמוקרטית וכן ראויה המידה המוסרית של הצנע לכת", הוסיפה יחימוביץ'.

עוד אמרה חברת הכנסת מהאופוזיציה כי "לשלושת החודשים שהעניקו השופטים לבכירים כדי לפרוש עם כל תנאיהם אין משמעות מעשית, כיוון שממילא זכויות העבר אינן נפגעות, אך יש לקוות כי כמה שיותר בכירים שהשכר אינו נאה להם יעזבו ויפנו מקומם למנהלים טובים לא פחות, אך מחוברים יותר למציאות", סיימה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר