"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פריצת דרך ישראלית בהבנת האוטיזם

חוקרים מאונ' בן גוריון גילו חתימה אבולוציונית ייחודית בגנים של אוטיזם • "ממצאים שמספקים כלים חדשים לגילוי גנים נוספים הקשורים בתסמונת"

,עודכן
צילום אילוסטרציה: Getty images // צילום אילוסטרציה: Getty images

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הגיעו לפריצת דרך במחקר ייחודי להבנה של מחלת האוטיזם, וגילו חתימה אבולוציונית ייחודית בגנים של אוטיזם. בכך, החוקרים התקרבו צעד נוסף להבנת הבסיס הגנטי של אוטיזם. ד"ר עידן מנשה ועמיתיו, ארז צור ופרופ' מיכאל פריגר, חקרו רצפים של יותר מ-650 גנים הקשורים לאוטיזם, וגילו מאפיינים המבדילים אותם מגנים אחרים בגנום.

המאפיינים הייחודיים לגנים של אוטיזם כוללים, בין היתר, אורך גנומי יוצא דופן, שארוך אף יותר מאורכם של גנים אחרים המתבטאים במוח, וגנים הקשורים למחלות דומות כגון אלצהיימר וסכיזופרניה. בנוסף, מצאו החוקרים שגנים לאוטיזם נושאים חתימה גנטית האופיינית לתהליך אבולוציוני של סלקציה שלילית. תהליך זה אחראי להסרת מוטציות פוגעניות מהגנום בתהליך הדרגתי לאורך דורות.

ד"ר מנשה ועמיתיו חיפשו גם עדות לסלקציה חיובית הפועלת בגנים אלה. מנגנון כזה, לדבריו, שאחראי להשארת מוטציות בגנום, יכול להסביר את קיום האוטיזם בקרב בני האדם. אולם, לא נמצאו סימנים לסלקציה חיובית בגנים אלו. אי לכך, מציעים החוקרים כי מוטציות המובילות לאוטיזם נשארות בגנום האנושי, מכיוון שהן גורמות להופעת אוטיזם רק בשילוב עם גורמים גנטיים או גורמים סביבתיים אחרים.

לבסוף, הראו החוקרים כי ניתן להשתמש בחתימה האבולוציונית האופיינית לגנים לאוטיזם על מנת לגלות גנים נוספים בעלי מאפיינים גנומיים דומים, אשר ייתכן וגם הם קשורים לאוטיזם. "ממצאים אלה מרחיבים את הבנתנו בנוגע למנגנונים הגנטיים המעורבים באוטיזם, ומספקים כלים חדשים לגילוי גנים נוספים הקשורים בתסמונת", אמר ד"ר מנשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר