"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חסר לי תיאטרון רפרטוארי"

שנה אחרי שעזב את הקאמרי והלך לנהל את תיאטרון מ.ר.א.ה בקריית שמונה, יפתח קליין עוזב את הצפון ועובר בדרך בפסטיבל עכו, שם ישחק בהצגה שהוא כתב וביים

,עודכן
קליין עם טלי שרון בחזרות ל"ערב שקופיות" // צילום: קוקו // קליין עם טלי שרון בחזרות ל"ערב שקופיות" // צילום: קוקו

לפני שנה החליט יפתח קליין לקחת פסק זמן ממשחק וקיבל על עצמו את הניהול האמנותי של תיאטרון מ.ר.א.ה בקריית שמונה, אחרי שנים ארוכות שבהן שיחק בתיאטרון הקאמרי בתפקידים מרכזיים וכיכב בהרבה מאוד סדרות וסרטים.

בדצמבר הקרוב הוא יסיים את דרכו בתיאטרון מ.ר.א.ה, ועוד לפני כן יגיע לפסטיבל עכו בסוכות (20-17 באוקטובר) עם מחזה שכתב וביים, והוא גם משחק בו, לצידן של אלישבע וייל, אסתי קוסוביצקי וטלי שרון. המחזה "ערב שקופיות" עוסק בגבר בן 40 שבשעת לילה מאוחרת יושב מול מסך המחשב, עיניו טרוטות, אשתו וילדיו כבר ישנים, והוא יוצא למסע בין תמונות במרחבי האינטרנט - מסע שלוקח אותו לנקודות ולרגעים בחייו. ההצגה תהיה חלק מהתחרות הרשמית בפסטיבל.

"נוצרה הזדמנות לשתף פעולה עם פסטיבל עכו", מספר קליין (44). "כבר השתתפתי בפסטיבל בעבר עם הצגה שכתבתי, 'ג'ננה', שעינת ויצמן שיחקה בה וגם זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר. זו היתה הצגה מאוד פוליטית. הפעם זו הצגה שאין בה שום קשר לפוליטיקה, היא רק על אהבה. אני חושב שהזמנים היום הם זמנים כאלה שגרמו לי להתכנס פנימה ולא לרצות לגעת בשום דבר ממה שקורה בחוץ".

אתה גם המחזאי, גם הבמאי וגם השחקן הראשי. זה לא מוגזם?

"חשבתי שיהיה לי קשה לביים את עצמי, אבל הניסיון שלי כשחקן הופך את כל החוויה הזאת לנוחה מאוד. נוח לי לביים כשאני על הבמה, אני מרגיש את הסצנה, אם היא עובדת או לא. זו כבר עבודת הבימוי החמישית שלי. ביימתי בעכו, בדימונה, בקריית שמונה, וזה מחזה שלישי שאני כותב".

מה קרה עם תיאטרון מ.ר.א.ה? למה אתה עוזב?

"אני חייב להגיד קודם כל שזה היה מאוד מאתגר ומלמד. נכנסתי לשם עם סימני שאלה לגבי היכולות שלי לנהל אמנותית מוסד תיאטרון, והיום יש לי הרבה פחות סימני שאלה. אבל נוצר קונפליקט. אני רציתי להרחיב את סוג הקהל שמגיע לתיאטרון ולהביא שמות של שחקנים שמושכים קהל, אבל הרגשתי שזה מתנגש עם איזו זהות שהתיאטרון רוצה לשמור עליה, זהות מקומית. כשהבנתי שאנחנו לא רואים עין בעין את עתיד התיאטרון, החלטתי לעזוב".

התאכזבת שלא הצלחת לממש את החזון שלך שם?

"זה כואב לי, מאוד, אבל מצד שני אני מרגיש שדרך המפגש בינינו הם למדו משהו על עצמם ואני למדתי משהו על עצמי. זו שנה שהרווחתי ממנה המון. היו גם קשיים כלכליים בתיאטרון, וזה היה מאמץ גדול לעזוב את הבית פעמיים בשבוע, לנסוע קילומטרים, לישון שם לבד, זה היה לא פשוט".

מתגעגע למשהו?

"לשחק בתיאטרון הרפרטוארי זה משהו שחסר לי. אני מוכרח להודות שזה חסר לי, בעיקר במובן של קאסט קבוע לרוץ איתו. קאסט הוא כמו משפחה אלטרנטיבית".

נראה אותך בקרוב על מסך?

"הצטלמתי לסרט 'התיק' של משה איבגי ולפני זה לסרט 'הגוף זוכר' של אמרי מטלון, שכרגע בעריכה. הצטלמתי גם לסרט 'המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה' של גלעד אמיליון שנקר עם ליא קניג, קרן מור, חנה לסלאו ועוד, שיעלה בקרוב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר