מה שצריך לדעת

"'רוק מסביב לשעון' היה עיתון מוסיקה שיצא לאור בשנות ה־50 ועד תחילת שנות ה־80. הגיליונות שלו נמכרו בשתי חנויות מכולת קטנות ששכנו במרכז תל אביב, והיום הפכו הגיליונות האלה לפריטי אספנות נדירים ומבוקשים על ידי אספני מוסיקה".

כך פותח המוסיקאי נעם רפפורט את הספר שלו "רוק מסביב לשעון". בהמשך דברי הפתיחה מספר רפפורט איך גילה את מוסיקת הרוק כילד בתחילת שנות ה־50, כשדוד שלו הביא תקליטון מחו"ל, איך החליט להקים לראשונה עיתון פופ ישראלי ואיך תיפעל אותו עד שהחליט לסגור את הפרויקט, בסוף 1980, כשג'ון לנון נרצח. "לאחרונה", כותב רפפורט, "התחלתי לשמוע כי אנשים מחפשים את העיתונים הישנים וגמלה בליבי החלטה לאסוף את הכתבות הנבחרות ולאגדן בספר שיהיה כאנתולוגיה מלאת נוסטלגיה לתקופה שלא תחזור עוד".

אלא שכל הדברים הללו לא התרחשו באמת. נעם רפפורט הוא אכן מוסיקאי ומפיק מוסיקלי (קלידן מחונן שניגן עם שליחי הבלוז, רוקפור, ג'וק בוקס ועוד) אבל הוא נולד ב־1971, ומן הסתם לא ערך שום עיתון בשנות ה־60 ו־70. מה שכן נכון הוא שרפפורט הוא חובב, אספן וחוקר מוסיקה מעמיק מאוד, שמכור לתור הזהב של הפופ־רוק העולמי מאמצע שנות ה־60 ועד אמצע שנות ה־70, אך מוכן להכיר בקיומה של מוסיקה טובה לפני ואחרי אותו עשור "שלא יחזור".

בשנה האחרונה עורך רפפורט מגזין רוק אינטרנטי ששמו "קרוב לקצה", שבו הוא נזכר בכל יום באירועים משמעותיים שהתרחשו בעולם הרוק בשנות ה־60 וה־70, ומשלב עובדות מפתיעות ואנקדוטות משעשעות.

למשל, ב־28 בדצמבר 1965 אלוויס "המלך" פרסלי לקח תמיסת אל.אס.די. איתו בחדר נכחו בת זוגו פרסיליה וחברים נוספים. אלוויס נכנס לטריפ רע מאוד ובהה בפרצופים המעוותים שלמולו. הדג ששחה באקווריום הפך בעיני רוחו למפלצת, ובאותו הרגע גמלה בליבו ההחלטה לא ליטול עוד מהסם הזה, פן יאבד את שפיותו.

רוק מסביב לשעון

דוגמה אחרת: ב־20 ביולי 1969 סיימה להקת לד זפלין הופעה בקליבלנד, אוהיו, מוקדם מהרגיל, וזאת על פי בקשת הקהל, שביקש להגיע הביתה על מנת להספיק לצפות בשידור ההיסטורי של נחיתת האדם על הירח.

את הנתונים הללו החליט רפפורט לרכז בספר עב כרס (380 עמודים), שהוא חוויה בלתי נגמרת לחובבי התקופה. כל דף בספר מוקדש ליום אחד בשנה.

המאמרים הקצרצרים כתובים בסגנון של אותם ימים (כולל הקפדה על תרגום לעברית של שמות האמנים והשירים), ארוזים בעיצוב גרפי בסגנון שבועון הפופ המיתולוגי "להיטון". האפקט המצטבר הוא של מסע בזמן.

אחת הידיעות המשעשעות בספר היא מ־2 במאי 1980: "התקליטון החדש של פינק פלויד ('עוד לבנה בחומה') מוחרם בדרום אפריקה. רוג'ר ווטרס לכתבנו: 'אני נגד חרם. מוסיקה היא מעל הכל'".