"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צה"ל נגד בצלם: "דו"ח מוטה ולא מקצועי, מסע דה־לגיטימציה"

בצבא הגיבו בחריפות לדו"ח הארגון המתפרסם הבוקר, ולפיו טויחו לכאורה חקירות במלחמה בעזה • "חוסר הבנה גמור של מציאות הלחימה" • "הדו"ח מתעלם מנתונים, או מציג אותם באופן מסולף"

,עודכן
תקיפות חיל האוויר בצוק איתן // צילום ארכיון: רויטרס // תקיפות חיל האוויר בצוק איתן // צילום ארכיון: רויטרס

"ארגון בצלם מנהל זה זמן מסע של דה־לגיטימציה למערכת המשפט הישראלית בכלל, ולמערכת המשפט הצבאית בפרט. הדו"ח הנוכחי הוא צעד נוסף במסע זה, ועולות תהיות של ממש מהי המוטיבציה שמאחוריו", כך הגיב דובר צה"ל לדו"ח של ארגון בצלם המתפרסם הבוקר בנוגע לחקירות שצה"ל מקיים בנוגע למבצע צוק איתן.

התגובה החריפה של הצבא מתייחסת לטענות הארגון על מה שהוא מכנה "מנגנון הטיוח" של חקירות מבצע צוק איתן.

בדו"ח קובל הארגון על כך שמקבלי ההחלטות "שהובילו להרג חסר תקדים" בעזה אפילו לא נחקרו. על פי הארגון, "הגופים החוקרים את אירועי צוק איתן עוסקים בעיקר ביצירת מצג שווא של מערכת מתפקדת, החותרת לכאורה לגילוי האמת, בשעה שהאחראים האמיתיים להפרות אינם נחקרים כלל, וכל שנעשה הן בדיקות שטחיות של אירועים בודדים במנותק מכל הקשר".

בדו"ח מציין ארגון בצלם כי כמעט שני שלישים מההרוגים במהלך המבצע היו אזרחים פלשתינים, מהם 526 קטינים. עוד טוענים בבצלם כי מאות מהם נהרגו כשבתיהם הופצצו מהאוויר, והדבר "מעורר חשדות כבדים כי ישראל הפרה את הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי". על פי הדו"ח, "גם הפעם הדרג המדיני והדרג הפיקודי הבכיר בצבא לא נחקרו על ידי אף גוף רשמי, ומעולם לא נדרשו לתת דין וחשבון על החלטותיהם".

בצה"ל אמרו בתגובה כי "הדו"ח לוקה בהטיה קשה ובחוסר מקצועיות, ונראה שבדרך אל היעד של הצגת מערכת המשפט הישראלית כמערכת פגומה, כל האמצעים כשרים מבחינת 'בצלם'".

עוד קבלו בבצלם על כך שלשיטתם, נימוקי הפצ"ר לסגירת תיקי החקירה מלמדים על "פרשנות בלתי סבירה של הוראות החוק". לפי הארגון, "הפצ"ר קבע ב־22 מקרים כי החיילים פעלו כחוק, תוך התבססות על בחינה של כל אירוע כאילו היה מקרה בודד וחריג, במנותק מכל הקשר.... פרשנות זו של הפצ"ר משחררת את כל הגורמים שהיו מעורבים בהתקפות - החל מרה"מ, דרך הפצ"ר עצמו וכלה באדם שירה - מהחובה לעשות כל שביכולתם כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים".

בצה"ל אמרו בתגובה כי "הדו"ח מתעלם מנתונים וממידע רב שפורסמו על ידי מדינת ישראל מתוך גישה של שקיפות, או מציג מידע זה באופן מסולף. הדו"ח גם מגלה חוסר הבנה גמור של מציאות הלחימה ברצועת עזה, בצד חוסר מקצועיות וחוסר מומחיות ביחס לפרשנות וליישום דיני הלחימה במציאות זו".

על פי התגובה, "הדו"ח מתעלם מן העובדה שאותם אירועים של תקיפות מן האוויר שהביאו למותם של אזרחים פלשתינים, חרף תוצאותיהם הטרגיות, הינם אירועים חריגים, כאשר במרבית התקיפות מן האוויר שביצע צה"ל במהלך מערכת צוק איתן (למעלה מ־6,000 תקיפות!) לא נגרמה פגיעה באזרחים. בניסיון להסיק על המדיניות המבצעית של צה"ל, ראוי היה ש'בצלם' יתייחס לא רק לאותם המקרים החריגים, אלא יבחן אותם בהקשרם הכולל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר