"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בלגיה: לראשונה - קטין בחר לסיים את חייו בהמתת חסד

בן ה־17 בחר בהליך הסופני בעקבות התיקון לחוק שעבר במדינה הצפון־אירופית לפני כשנתיים • אחד התנאים בחוק: הסכמה של ההורים • "יש מעט ילדים שמועמדים להמתת חסד אבל אין זה אומר שיש לדחות את בקשתם למוות מכובד"

,עודכן
צילום ארכיון: רויטרס

נער בן 17 החולה במחלה חשוכת מרפא הוא הקטין הראשון שעבר המתת חסד בבלגיה, לאחר שהחוק המקומי בנושא עודכן לפני כשנתיים כך שכעת הוא מאפשר להמית גם קטינים.

המתות חסד הפכו לחוקיות בבלגיה לפני 14 שנים, ולפני כשנתיים תוקן החוק כך שהוא מאפשר המתות חסד גם לקטינים שמצבם הרפואי אינו מאפשר החלמה ובהסכמתם המלאה.

בלגיה היא המדינה היחידה בעולם שמאפשרת לקטינים לבחור בהמתת חסד לכל הגילים. בהולנד השכנה המתת חסד מותרת מגיל 12 ומעלה. ווים דיסטלמאס, העומד בראש הוועדה הפדרלית לבקרה ולהערכה על המתות חסד בבלגיה, סיפר כי הקטין הומת לאחר הרדמה מלאה. על פי הדיווחים בתקשורת הבלגית, הנער הגיע מהאזור הפלמי של בלגיה. דיסטלמאס אמר כי החוק הבלגי בנושא נוסח בהקפדה יתרה, וכי על הקטינים החולים להיות בהכרה מלאה ובעלי יכולת לבצע החלטות רציונליות בעת הגשת הבקשה. כמו כן הם מחויבים להתייעץ עם פסיכולוגים או פסיכיאטרים, והורי הקטין חייבים לתת את הסכמתם.

דיסטלמאס הדגיש כי "למזלנו יש כמות קטנה של ילדים שמועמדים להמתת חסד אבל אין זה אומר שאנו צריכים לדחות את בקשתם למוות מכובד". המתנגדים לחוק הבלגי, ובהם נציגי מנהיגי הכנסייה הבלגית ורופאי ילדים, טוענים כי קטינים יתקשו להגיע להחלטות גורליות שכאלה. בממסד הדתי יש התנגדות גדולה לעיקרון של המתת חסד מנימוקים דתיים, בעוד אחרים מתנגדים לנושא בגלל גילו של החולה ובגרותו המנטלית.

מכל מקום, כדי להיות זכאי להגיש בקשה להמתת חסד, הקטין חייב להיות "במצב סופני, ובכאב מתמשך ובלתי נסבל שלא ניתן לשככו ושצפוי להוביל למוות בתוך זמן קצר". מאז שחוק המתות החסד בבלגיה נכנס לתוקף ועד 2013 הומתו בסך הכל 8,752 חולים. בשנה הראשונה, ב־2003, הומתו 235 חולים, בעוד ב־2013 הומתו 1,807.

נוסף על בלגיה והולנד, המתות חסד מותרות גם בכמה מדינות נוספות ובהן קולומביה ולוקסמבורג. בשווייץ, בגרמניה, ביפן, בקנדה ובמדינות מסוימות בארה"ב החוק מאפשר סיוע לאדם המעוניין להמית את עצמו. בשנים האחרונות יותר ויותר מדינות שוקלות לחוקק חוקים בנושא, ובינתיים חלק ניכר מהחולים המתגוררים במדינות שבהן המתת חסד אסורה, נוסעים למדינות שבהן היא מותרת כדי לממש את רצונם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר