"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה לא כאן, זה במאדים

תמונות בצבע שצולמו על ידי הגשושית קיוריוסיטי, חושפות את הכוכב האדום כפי שלא נראה עד כה

,עודכן
מאדים // צילום: נאסא

מאדים כפי שלא ראינו מעולם:תמונות בצבע, שצילמה ביום חמישי הגשושית קיוריוסיטי ופורסמו אתמול על ידי נאס"א, חושפות שכבות סלע על המאדים באיכות מדהימה, שלא נראתה עד כה.

לפי נאס"א, התמונות צולמו ב־8 בספטמבר והן מראות שרידים של אבני חול עתיקות שנשחקו בחלק התחתון של ההר שארפ. לדברי אשווין ואסאוודה ממעבדות ההינע הסילוני של נאס"א האחראי לפרויקט, צוות המדענים של קיוריוסיטי נרגש מהגילוי. הצוות מתכוון להרכיב תמונת ענק בשילוב התמונות שצילמה הגשושית בדרום־מערב אזור המדבר של המאדים.

התחנה הנוכחית היא התחנה הסופית של הגשושית באזור מוריי באטס. היא תמשיך לכיוון דרום כדי לחקור אזורים גבוהים יותר של הר שארפ. "חקירה של האזורים הללו מקרוב איפשרה לנו להבין טוב יותר את דיונות החול העתיקות שנוצרו, נקברו, השתנו כימית על ידי מים, נחשפו ונשחקו כדי ליצור את הנוף שאנו רואים היום", אמר ואסאוודה.

הגשושית סיימה שלשום לבצע קידוח אחרון באזור כדי לבדוק את הקרקע עצמה, והיום היא כבר באזור גבוה יותר של ההר.

קיוריוסיטי נחתה ליד הר שארפ לפני ארבע שנים. היא הגיעה למרגלות ההר שנתיים לאחר הנחיתה, תוך שהיא מוצאת הוכחות במישורים שמסביב להר לקיומם בעבר של אגמים עתיקים, שיכלו להיות מקום חיים לחיידקים, אם אכן היו אי פעם חיים על המאדים. לטענת נאס"א, שכבות הסלע בבסיסו של הר שארפ נוצרו כמשקעים בתוך האגמים העתיקים לפני מיליארדי שנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר