היכל התהילה של הענקים

שאקיל אוניל. הענק הגדול והמצחיק // שאקיל אוניל. הענק הגדול והמצחיק

אני זוכר את הפעם הראשונה שבהשמעתי על אלן אייברסון. העיתונאי לס קרפנטר, שעזר לנו ב"מעריב" בסיקור דורון שפר במכללת קונטיקט, אמר שמלבד פיליפה לופס, "מייקל ג'ורדן ההיספני" שהלך לסנט ג'ון, יש את אייברסון. "בחור מווירג'יניה וכישרון עצום, הוא כבר היה בכלא בגלל קטטת שחורים־לבנים באולם באולינג והמושל חנן אותו".

על הבמה בטקס היכל התהילה של האן.בי.אי בסוף השבוע קיבלו את אייברסון שלושת האנשים שלקחו אותו מהנקודה ההיא לנקודה הזו: ג'ון תומפסון, שקלט אותו בג'ורג'טאון אחרי שכל מכללה בארה"ב החליטה שהוא לא שווה את הבלאגן; לארי בראון, גדול המאמנים היהודים בדורנו, שפתח את ליבו של הכישרון הפרוע שקיבל לידיו; וג'וליוס ארווינג, שחנך אותו כאדם בפילדלפיה. זו גדולתה של האן.בי.אי - המשפחתיות בין גדולי הענף חורגת מיריבויות וממועדונים, מין אחריות של הגדולים להעמיד את ממשיכיהם.

אפשר לייחס זאת כמובן לסולידריות שחורה, אבל אז בנאום הקבלה של יאו מינג הוא סיפר כיצד בימיו הראשונים בארה"ב הזמין אותו ביל ראסל לביתו. אגדת סלטיקס פרש רבע מאה לפניו ומזוהה עם מחאה פוליטית שחורה, אבל הבין לליבו של שחקן מסין שרק הגיע.

אלן אייברסון. גם עם כל הבלאגן, נכנס להיכל התהילה // צילום: אי.אף.פי

מינג ראוי לסליחה מאוהדי כדורסל. מי שלכאורה נבחר בדראפט "כדי למכור חולצות בסין", אבל הפך בקלות לשחקן הטוב ביותר בדראפט החלש של 2002. בימי השיא שלו, שאמנם היו קצרים (2008-2005) מכדי שייחשבו היסטוריים, הטכניקה שלו, יכולתו מהעונשין, העיתוי בחסימה והמסירה היו טובות מכל מה שיש לנו בדור שאחריו. החשיבה הפשטנית של האוהד היא שממיליארד סינים אפשר למצוא ולקדם שחקן, אבל העובדה היא שכמעט עשור אחרי פרישתו של מינג ולמרות עלייה עצומה בפופולריות של המשחק בסין, הוא עדיין היחיד ממיליארד.

ראסל היה שם גם כדי לקבל את השחקן הגדול ביותר שהונצח בהיכל - שאקיל אוניל. הוא מייצג במידה רבה סיפור הצלחה אופייני לאמריקה השחורה של דורו - משפחה צבאית: אביו המאמץ, שנשא לאישה את אמו, היה סמל בצבא האמריקני בגרמניה. גם ג'ורדן וריי אלן באו מרקע דומה. מעמדו של אוניל לצד ראסל, קארים עבדול־ג'אבר או ווילט צ'מברליין, כאחד הסנטרים הגדולים אי פעם, קצת נפגע כתוצאה משינויי חוקה שנועדו לעצור אותו. אך בנאומו, שכלל גם ברכת שלום בעברית ובערבית, הוא הוכיח שוב אספקט אחד שבו אין לו שני - ענק אימתני מצחיק עד דמעות.