הולכים נגד החרם

ארה"ב אמנם נחשבת לידידה הכי גדולה של ישראל, אבל מה שקורה בתוכה לא תמיד מתיישב עם האמירה הזאת. זה מה שקורה, למשל, במדינת קליפורניה, האוחזת באחת הכלכלות הגדולות באמריקה. לא פחות משבע מתוך תשע האוניברסיטאות הציבוריות הפועלות בתחומה אימצו קו אנטי־ישראלי מובהק, וזאת לאחר שהפכה למעוז של ארגוני ה־BDS. הם חדרו לכל קמפוס אפשרי, וברובם המוחלט, כאמור, זכו הקמפיינים האנטישמיים שלהם להצלחה מדאיגה.

קחו לדוגמה את אוניברסיטת ברקלי, הנחשבת לפוליטית ורדיקלית. בהצבעה שהתקיימה בה כבר לפני שנתיים, הוחלט להחרים את ישראל. שנה לאחר מכן הצטרפה לחרם זה אוניברסיטת UCLA, ובאוניברסיטת קליפורניה בדיוויס (אזור חקלאי בצפון המדינה) החליטו על הימנעות מהשקעה בישראל בהצבעה דומה. ואם זה לא מספיק, מייד אחרי ההצבעה הזו רוססו שני צלבי קרס על קירות בית האחווה היהודי. את התמונה העגומה משלימות האוניברסיטאות הבאות: סן דייגו, ארווין, ריברסייד וסנטה קרוז.

 

לעצור את האנטישמיות

למדינת ישראל, במאבקה הבלתי פוסק בארגוני ה־BDS, קשה לעמוד ללא יד מסייעת מעבר לאוקיינוס. בעוד הפרו־פלשתינים פועלים ללא לאות, נדרש פתרון - והנה הוא קיים. קוראים לו ארגון הקהילה הישראלית־אמריקנית, ה־IAC. לאחר כמה שנים של פעילות, תוך הגדרת מטרותיו, ה־IAC העביר הילוך בכל הקשור לבלימת התפשטות קולות החרם האנטי־ישראליים, המלובים על ידי הפלשתינים. בוועידתו השנתית, שתתקיים החודש, יוכלו בכיריו להתגאות בכמה הישגים, שהבולט בהם הוא המאבק העיקש שהוביל לפגיעה במטרות ארגוני ה־BDS.

מדובר בחוק שעבר במדינת קליפורניה המדוברת, ברוב מוחץ של 70 תומכים מול מתנגד יחיד, שקובע כי מעתה נאסר על כל גוף ציבורי, כולל אוניברסיטאות (ובהן כמובן המוזכרות עד כה בכתבה), לקיים קשרים עסקיים עם חברה מסחרית או ארגון שמחרימים את מדינת ישראל או משתפים פעולה עם ארגוני ה־BDS.  

מדובר בחקיקה קריטית, שכולה תוצאה של המאמצים הרבים שמשקיע ה־IAC, הפועל מול המחרימים בשלושה מישורים: ההסברתי, המשפטי והטכנולוגי. יו"ר הארגון, אדם מילשטיין, התייחס להעברת החוק: "אנחנו המובילים של החוק הזה ומעורים בכל התהליך. נמשיך עם חוק דומה לזה בנבאדה ונעבוד עם ארגונים שונים, כדי להעביר חקיקה כזו בכל המדינות בארה"ב. אנשיו של מושל טקסס כבר פנו אלינו מיוזמתם, וביקשו שנכין להם טיוטת חוק נגד פעילות ארגוני ה־BDS, במטרה להעביר אותו גם אצלם".

מילשטיין מוסיף ואומר: "במדינות שהעברנו את החוק הזה אנחנו מקימים כוחות משימה, כדי שיבדקו אם הוא אכן נאכף ושימצאו את מי שעובר עליו. כך נוכל להגיש את החומרים ליועץ המשפטי של המדינה, כדי שיטפל בנושא. IAC נכנס למלחמה עם ארגוני ה־BDS, ואנחנו גם מלמדים מתנדבים לקדם חומרים פרו־ישראליים ברשתות החברתיות".

רואים ב־BDS איום קיומי על ישראל. חברי הדירקטוריון ובכירי ארגון הקהילה הישראלית־אמריקנית; חמישי משמאל: שון אבן־חיים; שביעי משמאל: אדם מילשטיין, יו"ר ה־IAC  //  צילום: Rani Sikolsky

איך רואה מילשטיין את ה־BDS? התשובה פשוטה: "מדובר באיום קיומי על מדינת ישראל. ה־BDS אומרים שהם רוצים להשמיד את מדינת ישראל, ולכן הארגון שלנו הציב את הטיפול בנושא הזה כדגל בראש התורן שלנו. אנחנו הדבר הכי קרוב שיש לעם ישראל בארה"ב, ועלינו החובה לקחת את האתגר הזה על כתפינו. אנחנו משקיעים באתגר זה מאמצים רבים, כיוון שארגוני ה־BDS גורמים לעלייה באנטישמיות בארה"ב. נדאג לגלות מי האנשים שעומדים מאחורי האנטישמיות הזאת ונוכיח שמדובר באנשים אנטי־אמריקנים. כשנוכיח זאת יהיה לנו קל הרבה יותר לעצור אותם.

"צריך להבין, מגיעים לכאן סטודנטים מוסלמים רדיקלים, שמקללים ויורקים על הסטודנטים היהודים. הם גורמים לכך שסטודנטים יהודים מפחדים ללכת עם כיפה על הראש בקמפוסים בכל ארה"ב. הסטודנטים היהודים לא צריכים להתבייש ביהדותם אלא להתגאות בכך. אנחנו פועלים בינתיים ב־90 קמפוסים באמצעות תנועת הסטודנטים שנקראת 'משלנו', ומלמדים את מי שרוצה להיות חלק מהמאבק באנטי־ישראלים איך להיות מנהיג".

החוק המוצלח שעבר במדינת קליפורניה הוא אבן דרך במאבק הבלתי מתפשר של ה־IAC בארגוני ה־BDS, ושון אבן־חיים, יו"ר ארגון IAC For Action, מבהיר: "החוק הזה שולח מסר משמעותי, שלפיו לסביבת השנאה והאפליה, שמופצת על ידי ארגוני ה־BDS, אין מקום בקליפורניה. החוק החשוב מבהיר שמשלמי המסים במדינה לא מוכרחים לממן אפליה. אנחנו גאים על כך שדירבנו את ה־IAC להניע את אישור החוק, שיגן על האוכלוסייה המגוונת בקליפורניה, עכשיו ובעתיד, מפני אפליה".

הבסיס להצלחת העברת החוק הוא הקשר ההדוק המתקיים בין ישראל לקליפורניה, כך אומר אבן־חיים: "הקשר נועד לשרת את האינטרסים של שתי המדינות. ממחקרים רפואיים משותפים, החוקרים את מחלת הסרטן, דרך שיתוף פתרונות, המסייעים למחסור המים בקליפורניה, ועד לשותפות עסקית, שמייצרת מקומות עבודה. אלה שמשתפים פעולה עם ארגוני ה־BDS לא פועלים רק נגד הערכים והאינטרסים ארוכי הטווח של האמריקנים במזרח התיכון, אלא גם מאיימים על יציבות הכלכלות של קליפורניה וישראל". 

שהם ניקולט, מנכ"ל ה־IAC, מתייחס לחוק כ"ניצחון היסטורי עם אמירה גורפת נגד ה־BDS", ומרחיב מעט: "מדינת קליפורניה היא הכלכלה השישית בגודלה בעולם, עם השפעה גלובלית ייחודית, ולכן להחלטה הזו יש משמעויות רבות. זו למעשה רק סנונית ראשונה לעליית הקהילה הישראלית־אמריקנית כגורם משפיע פוליטית, הפועל לחזק את הקשר בין ישראל לבין המדינות השונות ברחבי ארה"ב".

 

"תהליך היסטורי"

מעבר להחלטה להיאבק ללא פשרות בארגוני ה־BDS, הנהגת ה־IAC הציבה לעצמה כמה יעדים, שהעיקרי בהם הוא הרחבת הפעילות של הארגון. ניקולט מפרט: "גיבשנו החלטה לשינוי מהותי, כשהראשון הוא להפוך מארגון לתנועה רחבה, והשני הוא שיתופי פעולה אסטרטגיים ובניית תוכניות שגם יהודי־אמריקני ירגיש בהן נוח. אנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר ערים ומתנדבים. המדד הכי חשוב להצלחה הוא כמה מעורבים בתנועה ההיסטורית הזו.

"העוצמה שלנו מגיעה מהשטח. אנחנו רוצים לראות את הישראלי־אמריקני מחובר לזהות היהודית־אמריקנית וגם מחובר למורשת היהודית וכמובן למדינת ישראל. אנחנו מסתכלים על החיבור עם ישראל כמחזק ומאמינים שהתמיכה היא דו־כיוונית; אנחנו לא רק תומכים, אלא גם מקבלים המון מבחינת תחושת שייכות וחיבור לשורשים. בחזון שלנו כתוב שאנחנו רוצים לראות את העם היהודי ואת מדינת ישראל חזקים ואיתנים - וזה מה שמניע אותנו".

ניקולט חוזר ומתלהב מהעשייה של ארגון הקהילה הישראלית־אמריקנית: "אנחנו מתעסקים בהעצמה ובבינוי קהילתי, והדבר הגדול הזה, פעילות ה־IAC, קרה הרבה יותר מהר ממה שמישהו חלם. אנחנו מרגישים חלק מתהליך היסטורי, ומשתדלים להישאר צנועים".

מאחדים ומחזקים את ישראל

ה־IAC, ארגון הקהילה הישראלית־אמריקנית, הוקם ב־2007 בלוס אנג'לס, שם גם יושב המטה המרכזי שלו. הוא הפך במרוצת השנים לגורם משמעותי המלכד את הישראלים החיים בארה"ב ותפס גם מקום של כבוד בקרב ארגונים יהודיים אחרים בתפוצות. האיש שמאחורי הרעיון לאחד ולחזק את הקהילה הישראלית־אמריקנית הוא אהוד דנוך, לשעבר קונסול ישראל הכללי בלוס אנג'לס. 

חברו אליו כמייסדי הארגון אנשי עסקים ישראלים־אמריקנים מובילים דוגמת היו"ר הנוכחי אדם מילשטיין, היו"ר המשותף הראשון דני אלפרט, שון אבן־חיים שהוביל לצמיחה הגדולה של הארגון, נתי סיידוף שקידם את חגיגות יום העצמאות בלב לוס אנג'לס והזוג מירי ואיציק שפר, שקנו את אחד המבנים המרשימים בעיר והפכו אותו למרכז קהילתי עבור ישראלים־אמריקנים.

קצב הצמיחה של ה־IAC מהיר ביותר והוא פועל ב־27 מדינות בארה"ב. המקומות המרכזיים מעבר לעיר המטה לוס אנג'לס הם: ניו יורק, בוסטון, מיאמי, פילדלפיה, לאס וגאס, ניו ג'רזי וכמובן וושינגטון, שתערוך השנה את הוועידה המרכזית השנתית של הארגון לקראת סוף החודש (26-24 בספטמבר). 

2,000 משתתפים צפויים ליטול בה חלק, ובהם אנשי מפתח אמריקנים, הקונסולים הישראלים בארה"ב, שרים בממשלת ישראל וגם ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני. במהלך הוועידה יתקיימו דיונים בנושאים מהותיים הנוגעים בקהילה הישראלית-אמריקנית, תוך התמקדות בשלושה: ישראל, העם יהודי והדור הבא. 

בין הדוברים בוועידה: שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס, השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, שר הבינוי יואב גלנט, חברי הכנסת מייקל אורן, ד"ר ענת ברקו, אלעזר שטרן ועליזה לביא, וגם מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד, שגריר ישראל באו"ם לשעבר רון פרושאור ובני משפחתו של החייל הדר גולדין ז"ל.

המנכ"ל שהם ניקולט מסביר מעט על רצונות הארגון: "זיהינו הסתכלות על הקהילה הישראלית־אמריקנית, שהיא כ־10% מהקהילה היהודית־אמריקנית, כעל נטל שצריך להחזיר לישראל, ורצינו להפוך אותה למשאב. המטרה שלנו היתה למנף את הקהילה וגם לחזק באמצעותה את מדינת ישראל ולהפוך לגשר חי בתוך העם היהודי והאמריקני. לשמחתנו, כיום מסתכלים על הקהילה שלנו כאוצר בלום.

"הקפיצה הגדולה של IAC היתה ב־2012, שבה קרו שני אירועים משמעותיים: הראשון היה ששינינו את שמנו מארגון המנהיגות הישראלית לשמנו הנוכחי - זו היתה אמירה חזקה מאוד; והשני היה ששלדון ומירי אדלסון הגיעו לאירוע שלנו בלוס אנג'לס. למחרת הם אמרו שיש לארגון פוטנציאל אדיר ומאז הם פועלים במטרה שהפעילות שלנו תהיה בכל ארה"ב. הם דוחפים ועומדים כלכלית מאחורי הארגון. הם נמצאים שם עבורנו והם שותפים לדרך".

ל־IAC תוכנית נרחבת של מפגני תמיכה גדולים בישראל ברחבי ארה"ב והצמחת מנהיגים קהילתיים. היא גם מפעילה את תוכנית "קשת ספרים" לחיזוק השפה העברית בקרב משפחות הקהילה, ולא שוכחת לחבר את הישראלים־אמריקנים למסורת, בעזרת התוכנית "שישי ישראלי".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו