"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מנכ"ל התעשייה האווירית: "נוכל לבנות לוויין נוסף בתוך כשנתיים"

הסביר: "אובדן 'עמוס 6' חייב להדליק נורות אדומות אצל מקבלי ההחלטות" • משרד המדע יגבש תוכנית חלל לאומית לטווח ארוך • התעשייה האווירית תשלם 173 מיליון ד' ל"חלל תקשורת"

,עודכן
רגע פיצוץ הלוויין // צילום: USLaunchReport.com // רגע פיצוץ הלוויין // צילום: USLaunchReport.com

כארבעה ימים לאחר שהתפוצץ הלוויין עמוס 6, בישראל מנסים להפיק לקחים מהאירוע הקשה - אבל גם נוקבים במועד משוער שבו לוויין נוסף יהיה מוכן: בעוד כשנתיים.

"האירוע הטראומטי והמצער של אובדן עמוס 6 חייב להדליק נורות אדומות אצל מקבלי ההחלטות", אמר אתמול מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס, במפעל הלוויינים של התעשייה האווירית ביהוד. לדבריו, ללא מעורבות המדינה לא תהיה במדינת ישראל לוויינות תקשורת.

"אין לנו יכולת לסבסד את התחום הזה", אמר, "לוויינות התקשורת היא יכולת בסיסית ואסטרטגית של מדינת ישראל, ועל המדינה לבנות תוכנית רב־שנתית לניהול תחום לוויינות זה". הוא הדגיש כי שום עובד לא יפוטר בגין התקרית.

אקוניס, אתמול בדיון // צילום: גדעון מרקוביץ'

על השאלה כמה זמן ייקח לבנות לוויין חדש ענה וייס כי הדבר תלוי בתצורתו. "אם נידרש לבנות לוויין תקשורת בתצורת דרישות זהה ללוויין עמוס 6, נוכל לעשות זאת בתוך שנתיים, ובמאמץ רב - אפילו קצת לפני כן", השיב. כדי לסייע בתקציבי פיתוח טכנולוגיות ללוויין הבא ולממן תשתיות, אמר עוד, נדרש תקציב של 50-40 מיליון דולרים בשנה.

טענותיו של וייס זכו למענה בישיבת החירום שכינס אתמול שר המדע והחלל, אופיר אקוניס. "המטרה העיקרית שלנו", אמר השר במהלכה, "היא גיבוש מדיניות חלל וסיוע של מדינת ישראל, כדי לשמור על היתרונות הטכנולוגיים האדירים שיש לתעשיות החלל הישראליות. תעשיית החלל הישראלית מפוארת ותישאר מפוארת. נדאג שתתחזק ותשמור על יכולותיה". בכירי התעשיות שנכחו בדיון טענו כי הם נמצאים בתחרות קשה עם חברות חלל גדולות בעולם, וכי יש צורך בסיוע ממשלתי כדי להפוך את התעשיות הישראליות לתחרותיות בשוק הגלובלי. ואכן, בתום הישיבה הוחלט כי משרד המדע יגבש תוכנית חלל לאומית לטווח ארוך לישראל.

גם הכנסת תדון בתקרית

לצד הפקת הלקחים, חברת חלל תקשורת דרשה אתמול מהתעשייה האווירית להפעיל את הביטוח על הלוויין עמוס 6. אנשי התעשייה מסרו כי לנוכח זאת, יידרשו להשיב לחברה תקבולים בגובה כ־173 מיליון דולרים ולשאת בהוצאותקשורות נוספות.

בארה"ב, בינתיים, נמשכת חקירת ההתרסקות - הן בידי רשות התעופה והן בידי חברת SpaceX. החברה הודיעה כי תמשיך בשיגורים של פאלקון 9 משני כני שיגור אחרים, האחד בקייפ קנברל והשני בקליפורניה.

בתוך כך, ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת תקיים בשבוע הבא דיון דחוף בנושא השלכות הרס הלוויין. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), אמר כי "מדובר באירוע בעל השלכות אזרחיות, כלכליות וביטחוניות".

בהכנת הידיעה השתתפואילן גטניו, חזי שטרנליכט וגדעון אלון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר