"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גרמניה: הלאומנים מתחזקים, תבוסה למרקל

בבחירות שהתקיימו במחוז מקלנבורג-מערב פומרניה הגיעה מפלגת השלטון השמרנית של הקנצלרית מרקל למקום השלישי בלבד • הלאומנים הגיעו למקום השני, כשהם רוכבים על גלי ההתנגדות הגוברים נגד מדיניות ההגירה

,עודכן
תזכה לכהונה רביעית? מרקל // צילום: איי.פי // תזכה לכהונה רביעית? מרקל // צילום: איי.פי

המפלגה הלאומנית הגרמנית AfD ("אלטרנטיבה לגרמניה"), המתנגדת למדיניות ההגירה של הקנצלרית מרקל רשמה היום (ראשון) הישג חסר תקדים בקלפיות, והגיעה למקום השני בבחירות המקומיות במחוז מקלנבורג-מערב פומרניה שבצפון מזרח המדינה. המפלגה השמרנית של מרקל, ה-CDU, השיגה רק בין 19-20 אחוזים מהקולות, כך עפ"י כלי התקשורת הממלכתיים במדינה. המפלגה הסוציאל דמוקרטית הגרמנית, ה-SPD, גרפה 30 אחוזים מהקולות.

"זה כנראה סוף דרכה הפוליטית של הקנצלרית מרקל", אמר לייף-אריק הולם, יו"ר של המפלגה העממית במחוז שהיה פעם חלק ממזרח גרמניה. הניצחון במחוז מקלנבורג-מערב פומרניה הוא כניסה מרשימה של המפלגה השנויה במחלוקת בפרלמנט האזורי, שמשתתפת לראשונה בבחירות האזוריות באזור זה של גרמניה, שנשטפה בשנה האחרונה במיליוני מהגרים.

עיקר הקמפיין של ה-AfD התבסס על התנגדותם למדיניות ההגירה של מרקל, שפתחה בשנה שעברה את שערי גרמניה לגל הפליטים מהמזרח התיכון שצבאו על דלתות אירופה בשל העימותים הקשים באזור.

למרות שמיעוט מהמהגרים, כמה אלפים בלבד עפ"י כלי התקשורת המקומיים, הגיעו למקלנבורג,"פוליטיקת ההגירה הביאה להרגשת חוסר ביטחון באזור שלנו", הסביר פרידר ווינהולד, מתמודד ברשימה השמרנית (CDU) של מרקל בעיירה וויסמר, בה חיים 42 אלף נפשות לחופי הים הבלטי.

"אני בוחר ב- AfD", סיפר גמלאי תושב המקום, "אחת הסיבות העיקריות זה עניין מבקשי המקלט. עבורם (המדינה), יש כסף לפליטים אבל לא לפנסיות שלנו, זה מכעיס אותי". בהיעדר סיעות שיסכימו לשתף עימה פעולה, הסיכוי של המפלגה הלאומנית AfD להגיע לסמכויות שלטוניות קלושות, אך מספר הקולות הרבים לה זכתה המפלגה יקשה על הרכבת רוב.

"מרגישים ששום סיעה אחרת לא מייצגת אותם". גרמניה משלשלת את פתק ההצבעה שלה היום // צילום: איי.פי

ה- AfD מחזקת את מצבה ברמה הלאומית אחרי שהיא מיוצגת ב-16 מחוזות, מתוכם שלושה ניצחונות משמעותיים במחוזות בבחירות שהתקיימו באביב האחרון. החשש במפלגות הגרמניות האחרות הוא שהניצחונות הרצופים הללו יובילו לתוצאות דומות גם בבחירות הכלליות במדינה היתקיימו בשנה הבאה.

בברלין צפויות הבחירות המחוזיות להתקיים בעוד שבועיים בלבד. מתוצאות הסקרים במדינה נראה כי רק 44 אחוזים מהגרמנים מרוצים מתפקידה ומוכנים להעניק לה מנדט רביעי לנהל את ענייני גרמניה. מרקל עצמה הגיעה למקלנבורג, העיר בה היא עצמה רשומה, וביקשה לשלהב את המקומיים נגד המפלגה העממית, וכינתה את פעילותם "התגרות אך ללא תועלת עבור המחוז". מלבד סוגיית הפליטים, ה-AfD שואבת את תמיכתה מ"האנשים הרבים שמרגישים כי הם אינם מיוצגים על ידי שום סיעה אחרת", טוען פרידר ווינהולד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר