"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכיתה ד': גיל החלים מסרטן וחזר לביה"ס

אחרי שנה שבה אושפז בסורוקה ולמד בביה"ח, גיל בשארים בן ה־9 ישוב היום לחברים • "התפללתי להיות בבית הספר"

,עודכן
מוכן לבית הספר. גיל בשארים // צילום: דודו גרינשפן // מוכן לבית הספר. גיל בשארים // צילום: דודו גרינשפן

בשבוע שעבר חגג גיל בשארים את יום הולדתו התשיעי. גיל חגג גם את החלמתו ממחלת סרטן העצם (אוסטאוסרקומה), שבה חלה לפני כשנה. היתה זו שנה קשה, שבה נעדר מביה"ס "מעלה הבשור". היום הוא חוזר לכיתה ד', לאחר שבכיתה ג' בילה רוב הזמן בבית הספר שמפעיל משרד החינוך בסורוקה.

חייה של משפחת בשארים ממושב ישע שבאשכול - האם גלית, האב אילן ואחיו של גיל רון וניר - השתנו כאשר בדיקה רפואית העלתה כי גיל חלה. מאז הגילוי אושפז גיל בביה"ח סורוקה ועבר סידרה ארוכה וממושכת של טיפולי כימותרפיה וביולוגיה. "אני ילד מאוד חייכן ומאוד אופטימי", מספר גיל בחיוך שובה לב, "אבל מחלת הסרטן גרמה לי להרבה עצב כי הייתי צריך לעבור טיפולי כימותרפיה מאוד כואבים וקשים, כי נהייתה לי קרחת, כי שכבתי הרבה בבית חולים, ולא יכולתי ללכת לבית הספר שאני כל כך אוהב ללמוד בו ולשחק עם החברים שלי.

"אבל, היה לי מזל שבבית החולים יש בית ספר נפלא, עם מורים נפלאים, ולמדתי את כל הדברים שאני הכי אוהב, בעיקר מדעים. אז אמרתי לעצמי שלא נורא שאת כל שנת כיתה ג' אעבור בבית החולים, והתפללתי בכל יום שבכיתה ד' אני רוצה להיות בבית ספר שלי".

גלית, האם, אומרת: "גיל ואנחנו כמשפחה החלטנו לראות את הצד החיובי. זה נשמע נורא להגיד שיש צד חיובי במחלת הסרטן, אבל כל אחד ונקודת המבט שלו על החיים, ולכן גם שיתפנו את כל החברים, את התושבים במושב, ואת כולם למעשה, במה שעובר גיל, כדי שלא ידברו מאחורי הגב, אלא יראו את זה כאילו מדובר בחלק מהם - והצלחנו בזה".

ניקול סגל, מנהלת בית הספר שמפעיל משרד החינוך בסורוקה, סיפרה שגיל הוא "ילד מקסים, חכם, נבון, עבר בגבורה גדולה את הטיפולים והתמודד עם המחלה, ולא ויתר על לימודים במהלך כל השנה שעברה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר