"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מצוינות, תחרות, שאפתנות

מערכת החינוך זקוקה לניעור • לא עוד מנהלים המעודדים את תלמידיהם להתעצל ולהסתפק ב־3 יחידות • לא עוד הורים הרואים בביה"ס שמרטף • מצוינות היא מילת היעד, הבחינה היא ההכרעה

,עודכן
בגרות במתמטיקה. (ארכיון), צילום: יהושע יוסף

אין דבר התואם יותר את מילות השיר "רבותיי ההיסטוריה חוזרת" מטקס פתיחת שנת הלימודים, שייערך מחרתיים. אם הערוצים המסחריים מבקשים לעצמם "סקופ" עיתונאי - ראשוניות בפרסום - יוכלו לשדר כבר מחר את הכל מחייכים ב"שלום כיתה א'" ואת ראש הממשלה בבית ספר אחד ושר החינוך בכיתה אחרת. אמנם התצלומים מהשנה שעברה, אבל זה בדיוק מה שיונצח גם השבוע. כך שנה אחר שנה.

השיגרה מנצחת מפני שהגורמים המעורבים אינם מטים כתף, אלא במקרים שבהם יש התפתחות טכנולוגית. המורים ידברו גבוהה־גבוהה על אהבת ארץ ישראל, אבל בשל טובת הנאה של מה בכך ישביתו את הטיול בנקיקי המולדת.

בגימנסיה העברית הראשונה הרצליה מנע המנהל (זאב דגני) מצה"ל להסביר לבוגרים מה האפשרויות העומדות בפני המתגייס. כשלמדתי בה לפני עשורים, הכריז המנהל (ברוך בן יהודה) כי לא נחדל לשוטט בעמקים ובגאיות גם אחרי שאחד התלמידים (דוד אייזנברג) נפטר תוך כדי טיפוס מהמכתש בנגב.

לאיש לא אכפת פרט לקומץ אידיאולוגים מימין ומשמאל המתקוטטים על הניסוחים בספרי ההיסטוריה והאזרחות ומדע המדינה, וזה לזכותם. הם מבודדים. הורים רבים רואים בבית הספר מפעל ממלכתי לשמרטפות, והשאר? שהילדים יהיו מרוצים ושהמורה לא תטיל שיעורים לקראת סוף השבוע כדי שיהיה רוגע בבית.

אך מערכת החינוך זקוקה לפריצת דרך, לסערה, להתרגשות, לתחושה כי "שקט הוא רפש". המתמטיקה בראש המדעים המדויקים והתנ"ך כפיסגה להיסטוריה היהודית והאנגלית כפתיחות כלפי העולם זועקים לניעור, והתוצאה דלה.

נפתלי בנט ניסה מהלך אסטרטגי מעולה בדרבון התלמידים ללמוד חמש יחידות במתמטיקה. זה היה תקיף, לוחץ, מעודד מצוינות, אבל מייד קמה עליו קואליציית ההורים־מורים שהעמידה פני נעלבים, והוא הסכים עם חלק מטיעונם, אם כי יש לקוות שיתמיד במהלכו הנבון, ובאותה תקיפות, וירחיבו לאנגלית ולתנ"ך.

מצוינות היא מילת היעד. הבחינה היא ההכרעה. בלי מורים שייעדרו מבית הספר בבוקר של הצטננות או כאב ראש, אלא כאלה שרוצים כי מכיתתם יצאו יותר בוגרים בחמש יחידות - ולא רק במתמטיקה אלא גם בספרות ובאנגלית ובערבית (זה חיוני). צריך לחזור למילים "גסות" - תחרות, שאפתנות.

לא עוד מנהלי תיכונים המעודדים את תלמידיהם להתעצל ולהסתפק בשלוש יחידות כדי לרשום בסטטיסטיקה שיצאו מהם יותר בעלי תעודות בגרות, אלא כאלה שייאבקו עימם על מנת שיבחרו ברמה היותר גבוהה, גם אם בחינת הסיום תהיה קשה יותר.

המהפכה המיוחלת תתרחש כאשר "משיחיי", תינוקות בית רבן, יתקבלו ביומם הראשון לא רק במשפט "שלום כיתה א'" אלא גם במילה "מצוינות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר