"מבחינתי ישו הוא לא רק דמות"

היום יעלה בבתי הקולנוע בארץ עיבוד מחודש לאחד האפוסים הגדולים בכל הזמנים: "בן חור".

הסרט המקורי מ־1959 מבוסס על הרומן רב המכר של לו וולאס "בן חור: סיפור אודות המשיח", שראה אור ב־1880. הסרט, בכיכובו של צ'רלטון הסטון, נחשב לאירוע מכונן בתולדות הקולנוע וזכה במספר חסר תקדים של 11 פרסי אוסקר (שיא שאותו הישוו ברבות השנים "טיטאניק" ו"שר הטבעות: שיבת המלך"). בין השאר זכה הסרט בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, והסטון קטף את פרס השחקן הראשי.

את הרימייק ביים הבמאי הרוסי־קזחי טימור בקממבטוב (שעובד בהוליווד בעשור האחרון), ולנעליו של הסטון נכנס השחקן הבריטי ג'ק יוסטון ("אימפריית הפשע"). יוסטון מגלם את דמותו של האציל היהודי מירושלים יהודה בן חור, שנקרע ממשפחתו בגלל עימות עם הכובשים הרומאים ועם חברו גנרל מסאלה (טובי קבל, "וורקראפט"). המתיחות מגיעה לשיאה בסצינת מירוץ הכרכרות הידועה. בסרט מככבים גם מורגן פרימן בתפקיד השייח' אילדרים, שמאמן את בן חור למירוץ, איילת זורר שלנו בתפקיד אמו של בן חור, והשחקנית הבריטית־איראנית נזאנין בוניאדי ("הומלנד") בתור מושא אהבתו אסתר.

עבור מאמינים נוצרים, הדמות המעניינת ביותר בסרט היא זו של ישו מנצרת, שמשתלבת בשולי העלילה באלמנט רוחני שלא היה חלק מהסרט המקורי. את ישו מגלם השחקן הברזילאי רודריגו סנטורו.

סנטורו (40) התפרסם במולדתו כששיחק בטלנובלות מקומיות. הוא זכה לפריצה עולמית הודות לתפקידיו בסרטים "אהבה זה כל הסיפור", "300" וסרט ההמשך שלו (שבו גילם את המלך חשיארש הראשון) ובסידרה "אבודים". בקרוב גם יופיע בסידרת המדע הבדיוני המדוברת "ווסטוורלד" של רשת HBO, שתעלה באוקטובר.

איילת זורר ב"בן חור"

בזמן צילומי "בן חור" באיטליה בשנה שעברה, סנטורו ביקר בוותיקן וקיבל את ברכתו של האפיפיור לגילום דמותו של ישו. "זה משהו שלא תוכנן אלא פשוט קרה, ולכן הוא כה מיוחד", הוא מספר, "צפיתי באפיפיור נואם בכיכר פטרוס הקדוש עם המון אדם. כשהוא סיים ועבר בין האנשים, הוא נעצר לידי. פניתי אליו בספרדית, משום שהוא ארגנטינאי, ואמרתי לו שאני עומד לגלם את ישו בסרט. הוא בירך אותי, ויש לזה ערך סימבולי חשוב מבחינתי. אין בעולם תפקיד בעל חשיבות גדולה יותר מישו. עבורי זו לא דמות, אלא ישות שיש לי קשר אישי עמוק עימה".

לדבריו הוא כבר קיבל בעבר פניות לגלם את ישו, אבל הפעם קסמה לו העובדה שמדובר ברימייק לסרט כה אייקוני. "הסיפור מדבר אלינו כבני אדם משום שהוא מחזיר אותנו לבסיס הקיום האנושי. כולנו פגועים מהיעדר אהבה ואחווה בעולם. אני לא אוהב להגדיר את הסרט כ'מעביר מסר', אבל הוא בהחלט נוגע בכל אדם. יש בו מרכיבים של חמלה, משפחה וערכים בסיסיים של החיים".