שכר לימוד: שיעור בחיסכון

ההצטיידות לבית הספר הפכה לעסק יקר. תיקים וקלמרים ממותגים, קלסרים עם הדפסים ואינסוף מוצרים מאלצים את ההורים לשלוח את היד עמוק לכיס. פעמים רבות זה נובע מדרישות הילדים - שלרבים מהם אין מודעות של חינוך פיננסי. אלא שזו לא הדרך היחידה: שוקי "תן וקח" להחלפת מוצרים או קנייתם במחירים סמליים יכולים להיות פתרון זול יותר. גם קבוצות רכישה לציוד בית־ספרי אפשר למצוא ברשת, כל עוד תצליחו למנוע מהתלמיד שלכם להיות "פריק" של מותגים.

"אפשר לתת לילד לעשות בחירה אחת מיוחדת - ילקוט או קלמר ממותג - ולסכם שמלבד זה נבחר בפריטים לא ממותגים", אומרת שירה גידור־פרקש, מנהלת פדגוגית ארצית בחברה למתנ"סים, "צריך להסביר לילדים שעיפרון ממותג עולה כמעט כמו חבילה שלמה, ויש סיכוי גבוה שהוא יילקח בטעות על ידי ילד אחר או יישבר". 

במרכזים קהילתיים רבים מבית החברה למתנ"סים נערכים בשבועות האחרונים שוקי "תן וקח" על מנת להוריד את עלויות החזרה ללימודים. אפשר למצוא שם מוצרי לימודים, מתיקים וקלמרים ועד מחברות שלא השתמשו בהן. המוצרים באירועים אלו ניתנים בחינם או שנגבית עלות סמלית של שקלים בודדים לפריט על מנת לגרום לרוכשים להרגיש בנוח. 

לצד זה, מתקיימים ירידי חזרה ללימודים ביוזמת המרכזים הקהילתיים, שבהם יושבים הורים לילדים אשר באמצעות כוח הקנייה מאפשרים הורדות מחירים משמעותיות, שרובן נעות בין 20% ל־40% על מוצרי חזרה ללימודים.

ד"ר מוטי שרצר, פסיכולוג ומרצה במכללה האקדמית בית ברל, מסביר: "אנחנו חיים בעולם שההורים נותנים לילדים תחושה שיש להם אפשרות להגשים להם כל חלום, גם אם הם לא יכולים, העיקר שהילדים לא ירגישו פחותים מאחרים. ילדים רוצים מותגים לא רק בתחילת שנת הלימודים, אלא במהלך כל השנה. הכלל הוא שאם אין סיבה להגיד 'לא' אז אפשר לקנות, אבל אם יש סיבה להגיד 'לא' כמו ערעור המצב הכלכלי אז מדובר ב'לא' מוחלט". 

בעזרת הלייק

לדבריו, "ההורה צריך לדעת להציב גבולות. לומר לילד 'אני אוהב אותך, אבל את זה אי אפשר לקנות'. אפשר להציג לילד את הסכום שלרשותו, והוא יחליט מה סדר העדיפות".

ב־2014 פתח עוזי ריעני את קבוצת הפייסבוק "קבוצת רכישה לציוד חזרה לבית הספר", וכבר חברים בה יותר מ־13 אלף איש. את הקבוצה הקים לאחר שחווה קושי כלכלי וחיפש לחסוך. "הצלחתי להוריד את סל המוצרים לבית ספר ב־35%-30% בממוצע, כולל ילקוטים", הוא אומר, "מדובר גם במוצרים ממותגים. ההורים בוחרים מה שהם צריכים לפי מה שהכיס מאפשר".

לטענתו, כל קבוצת הורים יכולה להתאגד, לפנות אליו והוא יחבר אותה עם הספקים: "במשך כל השנה אני נפגש עם ספקים ובודק מחירים ומוצרים. ספק אשר מוזיל הכי הרבה ומוכן לבוא לקראת החברים בקבוצה, בדרך כלל הוא הספק שאעדיף שימכור לחברי הקבוצה או להורים שמגיעים לירידים שנעשים בשיתוף פעולה איתם.

"אני מרוויח אחוזים בודדים, בראש ובראשונה אני דואג שהמחירים יהיו נמוכים והוגנים וגם שתהיה אחריות למוצרים. לדוגמה, תיק טרולי שנמכר בחוץ ב־400 שקלים, נמכר לחברי הקבוצה ב־219 שקלים בלבד". 

•   •   •

12 שנים, עשרות אלפי שקלים

חוק חינוך חינם הוא כבר מזמן ביטוי שגורם להורים רבים לגחך. תשלומי הורים (טיולים שנתיים, השאלת ספרים ועוד), חולצות בית ספר, ציוד לימודי ונסיעות - מצטברים יחד לסכומים של עשרות אלפי שקלים במשך 12 שנות לימוד. 

בעזרתה של דבי קצב, מומחית לניהול כלכלי אישי, יצרנו אומדן של העלויות שבשליחת תלמיד למערכת החינוך הישראלית במשך 12 שנות לימוד. הערכה: מדובר ביותר מ־90 אלף שקלים. הסכום הזה כולל גם צהרון, שכן בלא מעט בתים שני ההורים עובדים, אך הוא לא כולל שיעורי שחייה שהורים רבים נדרשים לשלם, מסע לפולין שמגיע לאלפי שקלים וגם כסף להוצאות בקיוסק של בית הספר. 

 "ההוצאה על חינוך ילדינו גבוהה מאוד, הורים מודעים לעובדה זו", אומרת קצב, "לא בכדי מתנהלים בשנים האחרונות מאבקים ופרויקטים להורדת עלויות בסעיפים כגון צהרונים, ספרי לימוד וציוד, ולאחרונה גם בנושא תשלומי הורים (המהווים כ־12% מסך העלות שחישבנו). ועדיין, יש סעיפי הוצאה רבים שהם לגמרי בשליטתנו וביכולתנו להפחית בהם עלויות אם אנו רוצים וקצת מתאמצים (ולא נכנעים לדרישות הילדים), לדוגמה ציוד, תלבושת אחידה, ילקוט ואפילו בפעילויות של ועד כיתה". 

12 שנים - עשרות אלפי שקלים

פורום ועדי ההורים היישוביים מנהלים בשבועות האחרונים מאבק נגד תשלומי הרשות לשנת הלימודים תשע"ז - בטענה שהם גבוהים. מדובר בתשלומים עבור השאלת ספרים, מסיבות כיתה, סל תרבות, טיולים שנתיים ועוד. ההורים הודיעו כי לא יאפשרו את תשלומי ההורים במתכונת הנוכחית. על פי החוק, מנהל בית הספר צריך לאשר את תשלומי ההורים עם ועד ההורים הבית־ספרי, אחרת אי אפשר לגבות את תשלומי הרשות, ובפורום דורשים כי משרד החינוך ישנה את אופן גביית התשלומים. 

הנתונים הם ממוצעים ארציים (במגזר כללי) וחושבו על ידי הצלבה של נתונים מכמה מקורות. הם אינם משמשים המלצה לכמה כדאי להוציא, אלא משקפים את המצב כיום.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו