גיא (שם בדוי) יושב בבית הוריו בדרום הארץ ומסרב להאמין לסרט הרע שהוא נמצא בו. שבועיים חלפו מהיום שבו גילה, לדבריו, שאשתו ניהלה רומן עם תלמיד בן 15 וחצי והרתה לו. לאחר שהגיש נגדה תלונה במשטרת באר שבע על בעילת קטין, התפוצצה הפרשה בתקשורת.
האישה הכחישה את כל הטענות נגדה וטענה כי לא קיימה יחסי מין עם קטין וכי לא נכנסה ממנו להריון. עוד טענה, באמצעות עורך דינה, כי היא מסוכסכת עם בעלה, ובשל כך הוא מתנכל לה זה זמן רב. לטענתה, הם חיים בנפרד אחרי שנהג כלפיה באלימות. יום לאחר שגיא התלונן במשטרה, הגישה נגדו אשתו תלונה על כך שבשבועיים האחרונים, מאז נודע לו על הרומן, הוא אנס אותה מספר פעמים.
בעקבות הסתירות בין גרסתו של גיא לגרסתה של אשתו, זומן לחקירה גם התלמיד ששמו נקשר בפרשה. הוא אמר כי קיים יחסי מין עם המורה פעם אחת, וכי לא ידוע לו אם הרתה כתוצאה מכך.
יותר משבועיים לאחר שהפרשה התפוצצה, גיא עדיין מתקשה להתמודד עם העובדה שחייו הפרטיים הפכו ברגע אחד לנחלת הכלל, של מדינה שלמה. הוא צופה בדיווחים בטלוויזיה, קורא את הידיעות בעיתונים ולא מעכל שהוא ומשפחתו עומדים במרכז הפרשה הזו.
"איך היא עשתה למשפחה שלנו דבר כזה? אני לא מצליח להבין", הוא ממלמל, ודמעות שוטפות את פניו מבלי יכולת לעצור אותן. "היא לא בגדה רק בי, היא בגדה גם במשפחה שלה ובמקצוע שלה כמורה. זה לא נתפס לי, לא נתפס".
היא מכחישה הכל וטוענת שאתה אנסת אותה.
"אני לא חושש מהתלונה שלה. כולם יבינו שמדובר בתלונת שווא ובניסיון כושל להסיט את תשומת הלב אלי. הפגיעה בי היא לא רלוונטית. איתה אני יכול להתמודד. אני יודע שהאמת תצא לאור. מה שעומד לנגד עיניי הוא טובת המשפחה שלי, ששום דבר מהסיפור המצער הזה לא צריך לדבוק בה. אני אעשה הכל כדי להגן על היקרים לי".
• • •
הוא בן 36, צנום, בעל מראה נערי. לבוש ג'ינס משופשף וסנדלי שורש, ועיניו אדומות מבכי. מתחילת השיחה הוא מצית סיגריה אחרי סיגריה.
"מאז המקרה אני לא מפסיק לעשן. אני מנצל את הזמן שבו הבן שלי נמצא בקייטנה, כי לידו אני לא מרשה לעצמי לעשן ככה או להתפרק. הוא לא צריך לראות את אבא שלו שבור. אבל אני לא יכול לסלוח לעצמי על שלא ראיתי מה קורה".
את אשתו, שנמצאת בסוף שנות העשרים לחייה, הכיר לפני ארבע שנים וחצי. הוא בדיוק השתחרר משירות קבע והחל את עבודתו במשרד ממשלתי. היא עברה לעיר מגוריהם בדרום והיתה באמצע לימודי הוראה במוסד אקדמי. הפרש גילאים של כמעט עשר שנים לא הפריע לאף אחד מהם.
"היא התגוררה בבית לידי, ממש חלון מול חלון. יום אחד הכלבה שלי יצאה מהחצר ורצה ישר אל הבית שלה. הלכתי להחזיר אותה, ואז פגשתי את האישה שגרה שם. זאת היתה אהבה ממבט ראשון. היא התחילה איתי, רצתה לבוא לראות את הבית שלי ונתנה לי את מספר הטלפון שלה, כדי שאזמין אותה אלי בערב.
"אבל היא אפילו לא נתנה לי צ'אנס להתקשר, פשוט התייצבה אצלי בערב. מאותו רגע לא נפרדנו. ארבעה חודשים לאחר מכן כבר הצעתי לה נישואים, וכעבור שנה התחתנו. אחרי זמן קצר היא כבר היתה בהריון.
"חיי הנישואים שלנו לא היו כפי שדמיינתי. הרבה פעמים היא היתה מסוגרת בתוך עצמה. היא לא אהבה לצאת ולבלות עם חברים, ובטח שלא לארח חברים אצלנו בבית. תמיד הרגשתי שאני צריך לבטל את עצמי לידה, כדי שהיא תהיה מרוצה. כל יום כשהייתי חוזר מהעבודה, זה היה להיות רק איתה בבית. לא נפגשתי עם חברים, לא יצאתי, לא הזמנתי חברים. הרגשתי שזה ממש סוג של כלא.
"אבל אהבתי אותה. נתתי לה הכל, דאגתי לפנק אותה. ביום ההולדת האחרון שלה קניתי לה שרשרת זהב באלפי שקלים והזמנתי לה פרחים, כדי שהיא תחייך קצת.
"היא אישה יפה ומושכת, והמראה שלה העסיק אותה כל הזמן. בכל בוקר, לפני שיצאה לבית הספר, היא היתה משקיעה בלבוש כאילו שהיא הולכת לאירוע הכי נוצץ שיש. היא בחיים לא הלכה בלי איפור מלא, תסרוקת מושקעת ונעלי עקב. היא ממש לא נראתה כמו המורה הטיפוסית.
"גורם בכיר בבית הספר סיפר לי שהוא העיר לה כמה וכמה פעמים שהלבוש שלה לא הולם את התפקיד. גם אני דיברתי איתה על זה.
"היא סיפרה לי לא פעם ולא פעמיים שבהפסקות היא לא תמיד הלכה לחדר המורים. לפעמים היתה נשארת עם התלמידים ומדברת איתם. אני יודע שהעירו לה על זה בבית הספר. בתיכון שבו היא עבדה היו הרבה תמרורי אזהרה, וחלק מהמורים שעבדו איתה היו מודעים להם. כשהפרשה התפוצצה, שלושה אנשי צוות מבית הספר באו אלינו הביתה והודו שהכתובת היתה על הקיר".
לטענתו של גיא, גם הקשר הקרוב עם התלמיד, תומר (שם בדוי), היה ידוע לחלק מהמורים ומהתלמידים בבית הספר. "הקשר ביניהם התחיל לפני שלוש שנים, כשהוא היה תלמיד בכיתה שבה היא היתה מחנכת.
"החיים שלו היו מלווים בקשיים שונים, הוא היה מעורב בתקריות בבית הספר, והיא פרשה עליו את חסותה. היתה מחפה ומגינה עליו, גם במחיר של סיכון מקום העבודה שלה. יום אחד, כשבאתי לאסוף אותה מבית הספר, היא הפגישה אותי עם התלמיד וביקשה ממני לדבר איתו ולשכנע אותו שיתנהג יפה יותר. לפני כמה חודשים היא אפילו ביקשה ממני שאעזור לו למצוא כל מיני עבודות פרטיות כדי שירוויח כסף.
"אחרי שהפרשה התפוצצה, תלמידים מבית הספר סיפרו לי שראו אותם מסתובבים ביחד בפארקים ובחנויות, ושהיא קנתה לו בגדים ליום ההולדת. היא קיבלה מספר שיחות אזהרה מאשת צוות בבית הספר, שהעירה לה שהקשר ביניהם מוגזם וחורג מכל קשר בריא בין מורה לתלמיד. היא כל הזמן אמרה שהיא רק עוזרת לו בלימודים".
לא חשדת שהקשר הזה מתפתח למקום לא בריא?
"בחלום הכי שחור שלי לא דמיינתי שהיא תבגוד בי, ועוד עם תלמיד. איך יכולתי לחשוב על דבר כזה, זה ממש חולני. הוא אפילו לא מהתלמידים המפותחים, שנראים כבר כמו גברים. יותר מזה, היא לא היתה מישהי שמפגינה הרבה אהבה, או כזאת שזקוקה כל הזמן למגע, אז ממש לא חשדתי בכלום".
• • •
מבחינתו של גיא, הפרשה החלה ביום חמישי, 14 ביולי. אשתו היתה אז בחודש השלישי להריונה.
"היא הסתגרה בחדר השינה, דבר שחזר על עצמו כמעט בכל ערב. אני יצאתי להיפגש עם חברים, וחזרתי אחרי חצות. היא שכבה במיטה עם פרצוף כעוס.
"שאלתי אותה מה קרה, מה לא בסדר? בהתחלה היא לא ענתה לי, אבל לא הרפיתי. אחרי כמה דקות היא פתאום אמרה, 'היה לי רומן של שלושה חודשים עם תומר'.
"הדבר הראשון שיצא לי מהפה הוא, 'ידעתי שההריון לא שלי'. הרגשתי את זה בכל הגוף שלי, כניסה להריון באותה תקופה לא הסתדרה לי עם אופי הקשר בינינו באותה תקופה.
"היא שתקה. כשיצאתי מההלם הראשוני, הרגשתי כאילו מישהו הכניס לי סכין ללב וסובב אותה. הרגשתי שהלב שלי נקרע. בכיתי בלי הפסקה. התקשרתי מייד להורים שלי, אמרתי להם שאשתי בגדה בי עם קטין, ושיבואו מהר.
"סיימתי את השיחה עם ההורים שלי, והתקשרתי להורים שלה. לא עניין אותי שכבר אמצע הלילה. הרגשתי שאני חייב שכולם יידעו מה קורה פה. סיפרתי גם להם מה קרה, וביקשתי שיבואו מהר.
"ההורים של שנינו הגיעו אלינו, המומים. היא עוד שכבה במיטה בסוג של אפאתיות. כשהיא יצאה מהחדר, הסתכלה על כולנו ושאלה, 'מה אתם יושבים ככה באבל כאילו מישהו מת?'. זה נראה כאילו היא לא קולטת את חומרת העניין.
"הייתי בהלם. אמרתי לה שאנחנו מתגרשים. היא אמרה משהו כמו, 'אל תדאג, אני אתקן הכל. אתה לא תתגרש ממני, אתה לא תפגע ככה במשפחה שלנו'.
"בשלב מסוים נכנסתי להתקף חרדה, הרגשתי שאין לי אוויר, שאני טובע. ההורים שלנו הלכו, ואז אמרתי לעצמי שאני חייב לישון. שאולי בבוקר אגלה שזה היה סתם סיוט.
"אבל הסיוט לא נעלם כשקמתי. הוא חי וקיים, הורס אותי מבפנים".
מה היא אמרה בבוקר?
"היא סיפרה לי שהם בקשר מיני שנמשך כמה זמן. סיפרה שהוא היה בא אלינו הביתה בשעות הצהריים, אחרי הלימודים, על בסיס יומי, ושהם היו מקיימים יחסי מין במיטה שלנו. ב־4 הם היו הולכים ביחד להוציא את הבן שלי מהגן, וחוזרים איתו הביתה.
"היא כל הזמן חזרה על המשפט, 'היה לי מסך שחור מול העיניים, מסך שחור. אל תדאג, אני אתקן הכל, אני אחזור בתשובה למענך (גיא הוא שומר מסורת; מ"י), אעשה כל מה שתגיד. נצא ביחד, נבלה, הבית שלנו יהיה מואר, ואני מבטיחה שלא אלך לישון מוקדם בכל ערב'.
"היא פתאום הבטיחה לי את כל מה שרציתי ממנה בשלוש השנים שהיינו נשואים. אבל זה כבר היה מאוחר מדי. על הבגידה עוד יכולתי אולי לסלוח, אבל על העובדה שהיא עשתה את הכל בבית שלנו אני כבר לא מסוגל לסלוח.
"ביקשתי ממנה שלא נהיה ביחד בשבת, כדי שאוכל לחשוב. היא נסעה לבית הוריה. ביום ראשון, כשהיא חזרה, דיברנו על ההריון. אמרתי לה שאני לא מתכוון להישאר איתה, ושאני יודע שלא מדובר בילד שלי.
"אמרתי לה שתעשה עם ההריון הזה מה שהיא רוצה, זה הגוף שלה. היא החליטה לעשות הפלה. למרות שהייתי בסערת רגשות, החלטתי לתמוך בה וללוות אותה לוועדה הרפואית.
"הוועדה התקיימה ב־21 ביולי, שבוע בדיוק אחרי שהיא סיפרה לי על ההריון. לא נכנסתי איתה לדיון, חיכיתי בחוץ. כשהיא יצאה, היא סיפרה לי שאמרה להם שהיה לה רומן עם קטין, ושההריון הוא ממנו. הם אישרו את ההפלה מייד, וכבר באותו יום, בשעה 2 בצהריים, היא בוצעה.
"היא גם סיפרה את הכל בשיחת טלפון עם קרובת משפחה שלי. סיפרה לה על הרומן עם התלמיד ועל זה שאמרה בוועדה שההריון הוא ממנו".
המורה מחוץ לתחנת המשטרה. "היא סיפרה לי לא פעם ולא פעמיים שבהפסקות היא לא תמיד הלכה לחדר המורים" // צילום: דודו גרינשפן
לדברי גיא, רגע לפני שאשתו נכנסה לעשות את ההפלה, היא נתנה לו מכתב, שאותו הציג בפני התקשורת. המכתב נפתח במילים "יקר שלי", ובין היתר נכתב בו, בכתב ידה: "רגע של טמטום, רגע של עיוורון, הביאו אותי למצב הזה, רגע של טיפשות. מנסה למצוא הסבר ולא מצליחה. מגיע לך הכי טוב, ואני מנגד עשיתי את הכי רע. למה? אני כל היום שואלת את עצמי. נזכרת ברגעים של אושר, מה גרם להכל להתהפך. מנסה למצוא משהו שלילי, הכל הבל הבלים. הכל שטויות לעומת הטוב שיש לך להציע.
"כל עוד זה יהיה תלוי בי, אני מבטיחה לעשות אותך מאושר, לעשות אותנו מאושרים. להיות תמיד בשבילך. אני כואבת ויודעת כמה שאתה. אני מפחדת. אני זקוקה לך. אני מקווה שנוכל להתראות בקרוב. אני אוהבת אותך".
• • •
ב־24 ביולי, לאחר שהתייעץ עם פרקליטיו, עו"ד עמיקם הדר ועו"ד חדוה שפירא, פנה גיא למשטרה והגיש תלונה על בעילת קטין. באותו יום, בהנחיית המשטרה, הוא הופנה אל שירותי הרווחה בבאר שבע ודיווח גם להם על הפרשה.
למה בעצם הגשת את התלונה?
"כי היא התחילה לזרוק לי משפטים כמו 'אין לי מה להפסיד' ורמזה שאם ניפרד, הרשויות יתייצבו לצידה. נכנסתי ללחץ.
"לא הגשתי את התלונה בשביל נקמה, ולא כחלק ממאבק גירושים עתידי, כמו שניסו לרמוז בתקשורת".
יום לאחר הגשת התלונה הגיע גיא לתחנת המשטרה בליווי אחותו, כדי למסור עדות נוספת. הוא העביר למשטרה שתי הקלטות של שיחות שלו ושל קרובת משפחתו עם אשתו. בהקלטות, שהגיעו לידינו, היא לא מכחישה את הרומן.
האישה זומנה לחקירה במשטרה. מהידיעות שפורסמו בתקשורת למד גיא שהיא הכחישה בחקירתה שניהלה רומן עם התלמיד או שקיימה עימו יחסי מין, וכן הכחישה שההריון היה מהתלמיד. על פי הפרסומים, היא סיפרה לחוקרים שבעלה אנס אותה. היא שוחררה למעצר בית בן חמישה ימים בבית הוריה.
למחרת נערך עימות בין גיא לאשתו. לדבריו, היא הודתה בעימות בקשר מיני עם התלמיד.
בעקבות תלונתה של האישה על אונס, זומן גיא שוב למשטרה ונחקר. הוא הכחיש את ההאשמות ושוחרר למעצר בית של חמישה ימים.
עו"ד עמיקם הדר, המייצג את גיא, אומר שההאשמה באונס מגוחכת. "היא טענה שבעלה אנס אותה מספר פעמים במהלך עשרת הימים האחרונים, לאחר שנודע לו על הרומן עם התלמיד. במהלך הימים האלה היא עברה הפלה, והם כלל לא ישנו ביחד באותו בית - אז איך זה היה יכול לקרות? הגירסה שלה לא היתה עקבית והשתנתה כל הזמן. אין לי ספק שהתיק נגדו ייסגר כשכולם מסביב יבינו שמדובר במעשה נואש של נאשמת באינוס קטין".
עו"ד חדוה שפירא, המייצגת גם היא את גיא, טוענת כי "מדובר באישה שסיכנה שני קטינים - את בנה הפעוט ואת תלמידה הקטין. לו היה מדובר בגבר, הוא היה מכונה פדופיל ונתון במעצר מלא. יש להרחיק את האישה מכל מגע לא מפוקח עם קטינים. אנחנו מתכוונים להילחם על כך בכל דרך אפשרית".
גיא כבר סיים את מעצר הבית שלו, ובימים אלה הוא מנסה לשקם את חייו ולאסוף את השברים. הוא מקדיש את כל זמנו לבנו.
"כל מה שאני רוצה עכשיו זה לעבור את התקופה הקשה וההזויה הזאת, שנכפתה עלי. אני צריך לדאוג לבן שלי, שגם הוא צריך להסתגל למציאות חדשה, ולדאוג שהוא יעבור אותה עם כמה שפחות נזק. אני מקבל הרבה עזרה מהמשפחה שלי, שתומכת בי מאוד. גם מקום העבודה בא לקראתי ומתגמש איתי בשעות.
"אני מקווה שכשכל הפרשה הזו תהיה מאחוריי, אוכל להתחיל חיים חדשים. אני עדיין מאמין בזוגיות ובמשפחה".
shishabat@israelhayom.co.il