"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתחת לצומת שוקת: יישוב בן כ־6,000 שנה

במהלך חפירה לצורך הקמת מחלף התגלו מבנים וחללים תת־קרקעיים מהתקופה הכלקוליתית • בחפירות השתתפו כמאה בני נוער מהדרום

,עודכן
מתחת לצומת שוקת: יישוב בן כ־6,000 שנה // צילום: דודו גרינשפן // מתחת לצומת שוקת: יישוב בן כ־6,000 שנה

הנוסעים בצומת שוקת כנראה לא דמיינו מעולם שמתחת לגלגלי מכוניתם שוכן יישוב עתיק: רשות העתיקות חשפה לאחרונה מבנים וחללים תת־קרקעיים בני כ־6,000 שנה, בשיתוף פעולה עם בני נוער תושבי הדרום.

צילום: NEWSENDERS

בימים אלה מסיימת רשות העתיקות חפירה בצומת שוקת לצורך הקמת מחלף חדש במקום, ביוזמת חברת כביש חוצה ישראל. במקום נחשפו כמה מבני מגורים שנבנו על גדות נחל חברון, המוקפים רשת מסועפת של חללים תת־קרקעיים שנחפרו לתוך קרקע הלס. חלקם דופנו בחלוקי נחל גדולים, חלקם חוברו ביניהם במנהרות אופקיות מתחת לקרקע.

ברשות העתיקות ציינו כי החללים, שסיפקו קרירות יחסית באקלים החם של הנגב, שימשו לאחסון, לתעשייה ולמלאכה בתקופה הכלקוליתית לפני כ־6,000 שנה, וייתכן ששימשו גם למגורים. עדות לפעילות האנושית הרבה שנעשתה בתוך החללים נמצאה בדמות מאות כלי חרס וצור שנתגלו באתר, ובהם קנקני אגירה, מחבצות וכלי שולחן מעוטרים, כמו גם פלכים ומשקולות נול להכנת אריגים, וכן כלים מאבן לכתישה ולשחיקה של דגנים, להבי מגל, גרזנים, סכינים ודגנים.

בחפירה, בניהולם של ד"ר רון בארי, ולדיק ליפשיץ, אלכס פרייברג, מורן בלילה ואילנית אזולאי, עבדו יותר ממאה בני נוער מרחבי הדרום במסגרת פרויקט הנחלה שמובילה רשות העתיקות, במטרה לקרב את בני הנוער למורשת התרבותית שלהם ולעודד שמירה על עתיקות הארץ. בין השאר עבדו במקום בני נוער מבאר שבע, להבים, מיתר וערד.

מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, ד"ר רון בארי, סיפר על הממצאים: "בתקופה זו אנחנו מכירים תחילת שימוש בתעלות השקיה להזרמת מים מהנהרות לשדות. היישובים, שיושבים על נחל חברון ונחל באר שבע, יושבים ממש על גדות הנחל בצפיפות מדהימה. מצאנו בחפירה כמות גדולה של זרעי דגנים, וההנחה שלי היא שהתושבים ניצלו את השיטפונות בנחל כדי להטות את המים למערכות השקיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר