על רקע ההגבלות על נגישות לניתוחים פרטיים, וכוונת משרד הבריאות להקצות עוד משאבים לרפואה הציבורית לצורך קיצור תורים, מתברר כי מטופלים בבתיה"ח בת"א, בחיפה ובירושלים נהנים מזמני המתנה קצרים יותר לטיפולים רפואיים מאשר מטופלים בבתיה"ח בצפון ובדרום. כך עולה ממחקר של מרכז טאוב.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי אמנם קובע כי כל מבוטח רשאי לקבל טיפול סביר בזמן סביר ובמרחק סביר, אך מעולם לא הוגדר מהו זמן "סביר". מהמחקר עולה כי בירושלים זמני ההמתנה קצרים ב־28% מהממוצע הארצי, ואילו בדרום זמני ההמתנה הם הארוכים ביותר - גבוהים ב־44% מהממוצע הארצי. זמני ההמתנה הארוכים בפריפריה תואמים את המספר הנמוך יותר של מיטות אשפוז באזורים אלו ואת מספרם הקטן אף יותר של רופאים מומחים.
עוד נמצא שבבתיה"ח שבבעלות הכללית (כגון בילינסון, סורוקה, העמק, מאיר ועוד) חציון זמן ההמתנה הוא הארוך ביותר - כ־15% מעל הממוצע הארצי. בבתי חולים ציבוריים ולא ממשלתיים (כגון הדסה, שרי צדק ולניאדו) זמן ההמתנה הוא הקצר ביותר - 32% פחות מחציון זמן ההמתנה הארצי.
משרד הבריאות מפרסם בשנים האחרונות את זמני ההמתנה לניתוחים, אך ללא השוואה בין בתיה"ח. החוקרים, ליאורה בוורס ופרופ' דב צ'רניחובסקי, ממליצים לטפל גם בתמריצים שליליים לקיצור תורים, ובהם מחסור במרדימים ובאחיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו