אחרי "הסכם כמו מינכן": בישראל מנסים להרגיע

סבב חדש של מתיחות וביקורת נרשם בסוף השבוע בין ישראל לארה"ב, לצד ביקורת פנים־אמריקנית, כשברקע מצוינת שנה להסכם הגרעין עם איראן.

הנשיא ברק אובאמה התעקש ביום חמישי כי גורמי מקצוע בישראל מרוצים מהתנהלותה של איראן, שעמדה לטענתו בתנאי ההסכם. לדבריו, שורר קונצנזוס בקרב הדרג המקצועי בארה"ב ובישראל, שלפיו "תרחישי האימה" שהושמעו לאחר השלמת הסכם הגרעין עם איראן ביולי 2015 לא עמדו במבחן המציאות. "זו לא רק ההערכה של קהילת המודיעין שלנו, אלא גם של הצבא וקהילת המודיעין בישראל", ציין הנשיא האמריקני, שהוסיף כי בישראל סבורים שההסכם שינה לטובה את כללי המשחק: "המדינה שהובילה את המאבק נגד הסכם הגרעין הודתה שכל התרחישים, כולל זה שאיראן תקבל 150 מיליארד דולרים שתוכל לממן באמצעותם טרור, לא התממשו".

בתגובה, יצאה הודעה חריפה מטעם משרד הביטחון, ובה נערכה השוואה בין הסכם הגרעין עם איראן להסכם מינכן מלפני מלחמת העולם השנייה, ונטען כי כמו ההסכם שנחתם עם היטלר, גם ההסכם עם איראן יתברר כטעות.

"מערכת הביטחון הישראלית", נכתב בהודעת משרד הביטחון, "סבורה כי להסכמים יש ערך אך ורק אם הם מבוססים על מציאות קיימת, ואין להם כל ערך אם העובדות בשטח הפוכות לגמרי מאלו שההסכם נשען עליהן. הסכמי מינכן לא מנעו את מלחמת העולם השנייה ואת השואה, בדיוק משום שהנחת הבסיס שלהם, שלפיה גרמניה הנאצית יכולה להיות פרטנר לאיזשהו הסכם, היתה שגויה, ומשום שמנהיגי העולם דאז התעלמו מן הדברים המפורשים של היטלר ושאר מנהיגי גרמניה הנאצית".

בעקבות התגובה, פירסמה לשכת ראש הממשלה גם הודעה מטעם נתניהו, שבה נאמר: "עמדת ישראל בסוגיית ההסכם עם איראן נותרה כשהיתה, אך נתניהו מאמין בתוקף שלישראל אין בעלת ברית חשובה יותר מארה"ב. כפי שנתניהו פירט בנאומו בעצרת האו"ם בשנה שעברה, חשוב כעת שגם אלה שהסכימו וגם אלה שהתנגדו ישתפו פעולה להשגת שלושה יעדים: לוודא שאיראן אינה מפירה את תנאי ההסכם; להתמודד עם התוקפנות האזורית של איראן - ולפרק את רשת הטרור העולמית של איראן".

בנוסף, קיים מ"מ ראש המועצה לביטחון לאומי, יעקב נגל, שיחה עם שגריר ארה"ב בישראל דן שפירו. בשיחה הבהיר נגל כי למרות הודעת משרד הביטחון, לישראל אין כוונה לפתוח שוב את נושא הגרעין עם איראן.

יו"ר מפלגת יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, אמר כי "תגובת משרד הביטחון היא שילוב של חוסר אחריות מדינית ופגיעה נוספת ומיותרת ביחסי ישראל וארה"ב. גורם ישראלי רשמי פשוט אינו יכול להשוות נשיא אמריקני למי שנכנע לנאצים". ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) כינתה את ההודעה "פרועה ובלתי אחראית". לדבריה, "ערב סגירת הסיוע האמריקני, שכה נחוץ לצה"ל, מדובר בנזק מדיני הגובל בפגיעה בביטחון המדינה".

"הסכם ללא ערך"

הביקורת על ההסכם נמשכת - גם בארה"ב: אמיר טהרי, עיתונאי ממוצא איראני, תקף בחריפות את הנשיא אובאמה מעל דפי ה"ניו יורק פוסט". לדבריו, הסכם הגרעין הוא חלק מניסיונו של אובאמה לשטות בעולם ובקונגרס כדי להצדיק את פרס נובל לשלום ולהעביר את הבעיה ליורשו.

בטור דיעה ארוך ומנומק ציין טהרי כי הצגת ההסכם כ"הסכם של פעם בחיים" היתה מצג שווא, שלמעשה נועד ליצור "מסך עשן" שיאפשר למשטר האייתוללות לקנות זמן ולצאת מהתסבוכת הפוליטית והכלכלית שאליה נקלע. כך, הוא כותב, בעבור חופן "הבטחות מעומעמות" אובאמה פתר לאיראן את בעיית "תזרים המזומנים" באמצעות הפשרת נכסים, ולפחות 1.7 מיליארד דולרים הגיעו לתקציב משמרות המהפכה, "כדי לעזור בהרפתקאות שלהם בלבנון, בסוריה ובתימן".

בפרשנות נכתב עוד כי "בעיית איראן נותרה בעינה: משטר שאינו יכול להשתחרר מהאשליות המסוכנות שלו וממשיך להתנהג כמו נער מרדני שאינו רוצה להתבגר".

רייצ'ל ארנפלד, המייסדת של המרכז האמריקני לדמוקרטיה, פירסמה אף היא מאמר נוקב בסוף השבוע, שבו הזהירה כי "ממשל אובאמה מוכן לפגוע בעקרונות המוסר כדי להתקרב לאיראן". לדבריה, השימוש במזומנים והסודיות שאפפה את העיסקה (ראו ידיעה בעמוד 11) מלמדים על ההשחתה המוסרית הגלומה בהסכם הגרעין. "שום דבר לא מרתיע את הממשל בניסיונו לרצות את מנהיגה העליון של איראן", היא כתבה.

בהכנת הידיעה השתתפושלמה צזנה, ארז ליןולילך שובל

• • •

ההערכות: "הסכם הסיוע האמריקני יעמוד על 3.8 מיליארד ד' לשנה"

יעקב נגל // צילום ארכיון: דודי ועקנין

מ"מ ראש המועצה לביטחון לאומי, יעקב נגל, מסיים שבוע של מו"מ לסיכום הסכם הסיוע הצבאי האמריקני לעשור הבא. הצדדים הודיעו בשבוע שעבר כי חלה התקדמות בשיחות בנושא, אך לא הגיעו לסיכום.

בערוץ 10 פירסמו שלשום כי סכום הסיוע השנתי יעמוד על 3.8 מיליארד דולרים. עם זאת, בלשכת נתניהו סירבו אתמול לנקוב בהיקף הסכום, שעומד כיום על 3.1 מיליארד דולרים בשנה, והבהירו כי לא יעשו זאת עד שלא יסתיים המו"מ בנושא.

בתוך כך, בסוף השבוע השלים הרמטכ"ל גדי איזנקוט ביקור רשמי בארה"ב.