"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

550 אלף שקלים למשפחות שנפגעו על ידי המכון לרפואה משפטית

הפיצוי: בשל שמירת חלקי גופות ללא הסכמה

,עודכן
המכון לרפואה משפטית באבו כביר // צילום: יהושע יוסף // המכון לרפואה משפטית באבו כביר // צילום: יהושע יוסף

550 אלף שקלים - זהו מחיר מחדלי המכון לרפואה משפטית באבו כביר, שיפצה שתי משפחות שחלקים מגופות בניהן נשמרו במכון ללא הסכמתן.

המקרים התגלו ב־2012 ומאז שונו נוהלי העבודה במכון. סכום הפיצוי נקבע במסגרת הסכם פשרה בין המדינה למשפחות.

המקרה הראשון נוגע לצעיר בן 20, שמת ביוני 2002 לאחר שאכל צמח רעיל ששמו דטורה. אביו חתם בתחנת המשטרה על מזכר לנתיחת הגופה, אך לא חתם על טופס המתיר למכון לרפואה משפטית לשמור חלקים מגופת בנו.

לפני ארבע שנים, לאחר שהתגלה כי במכון שמורות כ־8,000 רקמות של נפטרים, קיבלו בני המשפחה הנדהמים הודעה כי במכון שמורים איברים של בנם. למעשה נשמרו שתי צנצנות שבהן חלקים מהמוח של בנם, מבלוטת התריס שלו, מהלב, מהריאות, מהטחול, מהלבלב וחלקים מהמעי. זאת אף על פי שבנתיחת הגופה נקבע כי הוא מת מהרעלה מהצמח, ולא היה צורך לשמור חלקים מהגופה לשם ראיות במשפט עתידי. בעקבות הגילוי נאלצה המשפחה לערוך הלוויה שנייה לבנה ולהטמין את חלקי הגופה שלו, שנשמרו עד אז במכון. נוסף על כך, לאמו של הצעיר נקבעה נכות נפשית של 30 אחוזים בעקבות המקרה. בהסכם הפשרה נקבע למשפחה פיצוי בסך 400 אלף שקלים. במקרה השני נשמרו במכון חלקים מגופתו של צעיר שנרצח במאי 2005. זאת בלי שהוריו אישרו או הסכימו כי יוצאו איברים מהגופה, ובהם מוח, לב, ריאות, כליות, טחול, לבלב וחוט שדרה. לטענת עורכי דינה של המשפחה, נלקחו גם חלקי איברים בלי שצוין זאת בדו"ח הנתיחה שלאחר המוות. גם במקרה זה קיימו בני המשפחה הלוויה שנייה. בהסכם הפשרה נקבע למשפחה פיצוי בסך 150 אלף שקלים.

עורכת הדין טוני ימין ממשרד "אורלנסקי, איזנברג, מוזסון ושות'", שייצגה את המשפחות בתיקים אלו עם עו"ד אלעד איזנברג, אמרה כי "אלו מעשים נוראיים והמדינה מפצה בגינם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר