אבטחה צמודה לקצב מחשש שיפגע בעצמו

נשאר בכלא: ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר דחתה אתמול בשנית, פה אחד, את בקשתו של הנשיא לשעבר האנס משה קצב לנכות שליש ממאסרו.

חברי הוועדה, בראשות השופט בדימוס משה מכליס, קבעו כי אם קצב ימשיך בהליך טיפולי תוך כדי מאסרו, הוא יוכל להתייצב שוב לפני הוועדה בתוך שישה חודשים. פרקליטו של קצב, עו"ד ציון אמיר, הודיע כי קצב יערער לבית המשפט המחוזי.

בעקבות ההחלטה החליטו בשב"ס להגביר את האבטחה על קצב, בשל החשש שיפגע בעצמו. בשיחת טלפון שקיים עם מקורבו, לאחר מתן ההחלטה, אמר קצב כי "עד שלא יראו את גופתי שותתת דם ברחובות העיר, לא ירפו ממני. אני מיואש ושבור לגמרי. הסכמתי לכל התנאים והמגבלות. מעולם לא הוצעה לי תוכנית טיפולית בכלא שהתנגדתי לה. אני לא יודע איך לאסוף את השברים".

טיפול - בתוך הכלא

ההחלטה שלא לשחרר את קצב נשענה על חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, שבנתה עבורו תוכנית שיקום מחוץ לכלא. התוכנית שהוצעה כוללת השתלבות יומית בלימודים בבית מדרש בקריית מלאכי, השתלבות בקבוצה טיפולית תורנית וטיפול פסיכו־סוציאלי פרטני בתדירות של אחת לשבוע, הימנעות מתקשורת והימנעות מתפקיד המערב שררה.

בהחלטת הוועדה נכתב כי עיקר הדיון נסב על השאלה האם העובדה שכעת מוגשת תוכנית של הרשות

לשיקום האסיר יש משום נסיבות המצדיקות את שינוי ההחלטה. "הפסיקה שהוצגה לחברי הוועדה במהלך הדיון השני לא הציגה הלכות חדשות", כתבו חברי הוועדה, "תחילתו של טיפול אמורה להיות בין כותלי בית הסוהר והמשכו בתוכניות מחוץ לבית הסוהר. בדו"חות הקודמים שהוגשו נטען כי למעשה לא עבר האסיר הליך טיפולי בתוך הכלא. לדעת חברי הוועדה, לא הגיעה העת להורות על שחרור האסיר ואין מקום לבטל את ההחלטה הקודמת, אלא רק לשנותה במובן זה שיינתן לאסיר אופק להשתחרר באם ימשיך בטיפול תוך כדי מאסרו".

חברי ועדת השחרורים קיימו מפגשים רבים בטרם הגיעו להחלטה. אתמול התברר כי במהלך השיחות סבר אחד מחברי הוועדה שיש לקבל את בקשתו של קצב, אך בסופו של דבר החליטה הוועדה פה אחד לדחותה.

"שינוי מזערי בהבנה"

בחודש יוני נפגשו שתי נציגות מהרשות לשיקום האסיר עם קצב, ולאחר מכן כתבו חוות דעת שהוצגה לוועדה. בין השאר נטען שם כי קצב שב וטוען שלא חל כל שינוי בעמדתו כלפי עבירות המין שבהן הורשע, אולם "ניתן היה להתרשם מניצנים ראשוניים של הבנה לחלקים ולפגמים באישיותו, שהובילו אותו לכדי ניצול אחרים, פגיעה בהם ושימוש בכוחו עת כיהן בתפקידי כוח ושררה. לטעמנו מדובר בשינוי, גם אם מזערי, מבדיקתו הקודמת", נכתב בחוות הדעת.

בפגישותיו עם נציגות הרשות לשיקום האסיר עומת קצב עם חוות הדעת הקודמת בעניינו, שלפיה הוא עסוק וטרוד כל הזמן בהוכחת חפותו. בתגובה טען כי "אני לא רוצה יותר להוכיח את חפותי, אין לי כוח לניהול מאבק, אני עייף, אין לי כבר כוחות לכלום. הייתי רוצה לצלול לתהומות הנשייה. אני חוזר ומנתח איפה טעיתי". לשאלה אם הוא נזקק לטיפול, השיב: "אתם תגידו. דיברתי מדם ליבי, אמרתי שאני רוצה לצאת".

בסיכום חוות הדעת של הרשות לשיקום האסיר נטען כי "קצב משדר לכאורה חוסר הזדקקות לטיפול, ומאידך ניכר כי הוא שואב כוחות רבים משיחותיו עם העובדת הסוציאלית".

"נעשה נגדו קמפיין"

בתום הדיון אמר פרקליטו של קצב, עו"ד ציון אמיר, כי "הדלפות החוצה מהדיון זו שערורייה שאין כדוגמתה, והדבר הזה צריך להיבדק ולהיבחן. אנו עדים למעשה לקמפיין חסר תקדים, שמשפיע ומכניס רוח רעה לתוך ההליכים המשפטיים מאז שהתחילו בשנת 2006 ועד היום".

לדברי אמיר, חברת ועדת השחרורים עפרה פישר אישרה בדיון הראשון שקיבלה שיחת טלפון מעיתונאי. "עיתונאי שמרשה לעצמו להתקשר לחברי הוועדה, זה דבר חמור מאוד", הוסיף בזעם, "חמור שחברת הכנסת גלאון שלחה לחברי הוועדה מכתב. אנחנו חולקים על ההחלטה נחרצות. זהו יום עצוב ופגיעה בעקרון השוויון בפני החוק, וניצחון להתלהמות ולקמפיין מצד חברות כנסת, שהתקשרו לחברי הוועדה ופנו לפרקליט המדינה".