"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מכבי חיפה התבזתה מול קאליו האסטונית

אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק: הירוקים סיימו הערב את העונה האירופית שלהם כבר בסיבוב המוקדמות השני של הליגה האירופית • חיפה הפסידה 5:4 בפנדלים לנומה קאליו האסטונית (1:1 בתום 120 הדקות)

,עודכן
גילי ורמוט לא מעקל את ההדחה של קבוצתו // גילי ורמוט לא מעקל את ההדחה של קבוצתו

מכבי חיפה יצאה הערב למשחק חוץ באסטוניה מול נומה קאליו, אבל המתקן בטאלין הזכיר דווקא את איצטדיון האתלטיקה בנווה שאנן.המגרש החובבני לא היה רחוק גם מהרמה על הדשא. הקבוצה של רוני לוי הצליחה להגיע לדו־קרב פנדלים מול קבוצה שאין לאף שחקן שלה מקום בליגת העל, וגם מהנקודה הלבנה לא הצליחה לרמות את המזל ולעלות לשלב הבא.

מדובר באחת ההדחות המביכות ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי אפילו אם מחשיבים את התקופה בה שיחקנו באסיה. כל מי שלבש את החולצה הירוקה הערב (ה') ביזה את עצמו יחד עם המועדון שכרגע נותר ממנו רק השם, ואף אחד לא נקי מאשמה על הכתם השחור הזה. סוף יולי הגיע ובסגל של חיפה אין מגן שמאלי קבוע, חסרים לפחות שלושה שחקני רכש ולא היה שום דבר שמזכיר קבוצה מאומנת. אפילו הקבוצה החלשה של העונה שעברה טובה יותר מנוכחית.

הדבר היחיד שנותר זהה הוא מד העצבים, שכמעט וגרם לשחקנים כמו גארי קגלמאכר ולודוביק אוברניאק לקבל צהובים שטותיים על דיבורים מיותרים והתנהלות בלתי ספורטיבית. בדיוק על הדברים הללו סיימו הירוקים את העונה שעברה עם התואר המפוקפק של אלופת ההרחקות.

מצד שני, אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה - בחודש שנותר עד לתחילת הליגה יש לירוקים את הזמן לבצע מהפך בסגל ולהגיע עם 11 שחקנים ראויים, מה שנראה כרגע בלתי אפשרי. בעוד קבוצות אחרות התחזקו בשחקנים משמעותיים, חיפה הצליחה להנחית את איאד אבו עביד ופיראס מוגרבי, שראויים להיות שחקני סגל ולא מעבר לזה. ניקיטה רוקאביצה טוב מהם, אבל זה ממש לא מספיק. והנה כמה שאלות ש־15 אלף המינויים של הקבוצה שואלים את עצמם ולראשי המועדון אמורות להיות התשובות: ראשית, אם בחודש ספטמבר של העונה שעברה ידעו שטאלב טוואטחה עוזב בסוף העונה, איך עדיין לא הגיע לו מחליף ראוי? האם שנה שלמה זה לא מספיק זמן כדי למצוא אחד כזה? מדוע לא חתם בקבוצה אף רכש ישראלי שובר שוויון? למה המו"מ מול אייל גולסה נפל בגלל 30 אלף דולר ושיחות עם רועי קהת נלעסות כמו מסטיק? ועוד שאלה מרכזית: מה עשה הצוות המקצועי במשך חודש ימים, החל מהמנהל המקצועי תור כריסטיאן קרלסן ועד המאמן רוני לוי, אם במשימה הראשונה של העונה הסגל חסר כל כך ונראה לא מאומן?

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר